בלי פרסומות. בלי בעלי הון. בלי בולשיט
משנים כיוון! במקום לצרוך תקשורת שמוכרת אותך, הגיע הזמן להשקיע בעיתונות עצמאית שעובדת אך ורק בשבילך
הפאדיחה הכי גדולה היא שישראל בעצם נגררת לפרישה מאונסק"ו.
ההודעה של משרד החוץ האמריקני על הפרישה מארגון המורשת של האו"ם "בגלל היחס לישראל" תפסה את נתניהו לא ממש מוכן. הרי הוא בחיים לא היה חושב לפרוש מהארגון הזה – כל ההצהרות שלו נגד אונסק"ו נועדו למטרות פנים ולקריצה למצביעים שלו, ולא למטרות חוץ ולאיתות לעולם: עכשיו פתאום טראמפ מגיע ומאגף אותו מימין. אוף.
רוצים מורשת? תמיד יהיה לכם את ערוץ 20. צילום: שאטרסטוק
לאמריקנים לא באמת אכפת מאונסק"ו. רוב אתרי המורשת העולמית הם במה שכונה פעם "העולם הישן", ולא בארצות הברית של אמריקה – אומה שהיא אמנם בת 241 שנים, אבל הטריטוריה שעליה היא יושבת התגלתה לאותו עולם ישן רק 300 שנים קודם לכן. בעבור ארצות הברית, אונסק"ו היא סתם עוד מקום שעליו מבזבזים את כספי משלם המסים האמריקני, ממש כמו כל האו"ם-שמו"ם הזה שווילסון זרע את זרעיו הראשונים ב-1918 ורוזוולט וטרומן הפכו לעובדה מוגמרת בסוף מלחמת העולם השנייה. ארצות הברית היא התורמת הגדולה ביותר של כסף לאו"ם, ופרישה מאחד הארגונים שלו יצמצם (גם אם רק במעט) את ההוצאות שלה על גוף שהמפלגה הרפובליקנית שונאת. רק כדי לתת קצת פרופורציות: רק 23 אתרי מורשת עולמית נמצאים בתחום ארצות הברית, מהם רק 10 הם אתרי תרבות מעשה ידי אדם – ובניגוד למה שאפשר היה לצפות, מסתבר שדיסנילנד אינו אחד מהם. לעומתה בצרפת, למשל, יש לא פחות מ-42 אתרי מורשת עולמית, מהם לא פחות מ-39 הם אתרי תרבות מעשה ידי אדם.
בישראל, זאת שהודיעה שתפרוש מאונסק"ו בעקבות ארצות הברית ושהיא מדינה קצת יותר קטנה, יש לא פחות מ-9 אתרי מורשת עולמית – יותר משליש מכמות האתרים שיש אצל "חברתנו הטובה ביותר", למרות שמדובר באומה בגודל של המדינה הפצפונת ניו ג'רזי.
האם אונסק"ו באמת קבע שהכותל לא קשור ליהודים?
בארץ הקודש הקטנה ידעו למנף היטב את ההכרזות הרבות של אונסק"ו על אתרי מורשת עולמיים בתחומה. תל אביב-יפו מפמפמת לתיירים כבר שנים את מותג "המורשת העולמית של העיר הלבנה" מאז שזכתה בהכרזה. עכו מציינת את היותה אתר מורשת עולמי בכל אתר אפשרי, וכך גם רשות הטבע והגנים שמבשרת – בגאווה מוצדקת – שלא מעט מהפארקים בישראל הוכרזו כשכיות חמדה עולמיות. הבעיה המרכזית עם העניין הזה שהאו"ם יוצא מזה טוב עם הישראלים, וזה לא מתאים לנרטיב העולם-כולו-נגדנו שכמעט כל ממשלות ישראל (והנוכחית במיוחד) משתמשות בו כדי ללכד את העם.
אולי זו הסיבה שבגללה הומצאה מה שקשה לתאר בשם אחר פרט לעלילה ולפיה אונסק"ו הכריז שאין קשר בין ישראל לבין ירושלים, דבר שלא היה ולא נברא, אבל קיומה של העלילה אפשרה לכל דגנרט בימין הישראלי (וגם לכמה חמורים קופצים בראש בשמאל) לקלל את ארגון התרבות של האו"ם. נתניהו, רגב ("אונסק"ו-שמונסקו"), כרמל שאמה-הכהן שגרירנו לאונסק"ו ועוד רבים אחרים גינו וקיללו והקציפו רוק וזעמו. למי אכפת שההחלטה אומרת בדיוק את ההפך? הרי צריך לקושש קולות.
אאאאני הולך! צילום: שאטרסטוק
ואז, אחרי שנגמרה הסערה-שלא-הייתה-באמת, הכל נרגע. ישראל אפילו הציעה עוד אתרים להכרזה כאתרי מורשת עולמית לארגון שאותו קיללה בכל דרך אפשרית רק כמה חודשים קודם לכן. אז נכון, נתניהו החליט לקצץ את התמיכה המזערית שישראל נותנת לאונסק"ו אחרי שהאנטישמים ההם הודיעו שמערת המכפלה היא אתר מורשת עולמית שנמצא בסכנה מאלימות בסביבה ("מערת המכפלה שלנו? בסיכון??? מי אתם שתגידו דבר כזה?" אמרה ישראל, וברוך גולדשטיין התהפך בקברו וכמה מחסידיו שמעו שעולה משם "חחח"), אבל מעבר לקשקוש המקושקש הזה באמת שהיחסים היו בסדר גמור.
ואז הגיע טראמפ, ומשך את השטיח. הוא שלח את שר החוץ שלו להודיע שארצות הברית פורשת מאונסק"ו, ולביבי נתניהו פתאום הייתה בעיה: הרי איך הוא יישאר חבר בארגון שהוא מגנה כל הזמן כשארצות הברית פורשת? איזה פרצוף יהיה לו? הרי נפתלי בנט ישתה לו את הדם.
אז הוא הורה למשרד החוץ (לא לשר החוץ, כי הרי אין לישראל שר חוץ) להתארגן לקראת פרישתנו מהארגון שההכרזות שלו מופיעות כמשהו שמתגאים בו בכל הודעת יחסי ציבור של משרד התיירות, ושישראל הרוויחה מהבולטות שאתרי התיירות שלה קיבלו בעזרתו תועפות.
מעכשיו אולי יכתבו בברושור של משרד התיירות ״העיר הלבנה בתל אביב, עכו, מצדה והעיר העתיקה בירושלים הוגדרו אתרי מורשת עולמית על ידי ארגון שאיננו מכירים בו – בואו לבקר!״.
הראינו להם מה זה, לגויים האנטישמים האלה.
יא אללה, איך הראינו להם.
צילום: שאטרסטוק
