היה נדמה שכל עפולה שם. לא ראיתי הפגנה כזאת משולהבת והמונית בעיר מעולם. העצרת שנערכה ביום שבת שעברה הובלה בידי המון של צעירים נושאים שלט: "הדם של שלי הוא הדם שלי" ובצעקות "העם – דורש – מוות לרוצחים!" הדרישה הציבורית היתה כביכול ממותנת- עונש מוות לרוצחים כדי ליצור הרתעה. המארגנים ביקשו במיקרופונים לא לצעוק קריאות אלימות כדי לכבד את זכר הנרצחת.

החקירה של רצח שלי דדון בת ה-19 מעפולה אמנם נמצאת במבוי סתום ובשב"כ ובמשטרה לא יודעים כלל אם המניע לרצח הוא פלילי או לאומני. והשר לבטחון פנים יצחק אהרונוביץ שכבר הודיע כי החשד הוא לרצח לאומני נקרא היום להתנצל על דבריו בפני הציבור הערבי.

אבל כל זה לא שינה את העובדה שאנשים בעפולה, רבים מהם התקבצו באותו ערב לכיכר העצמאות במרכז העיר, חיים בכעס, פחד, ובתחושה עמוקה של חוסר ביטחון. לאט לאט החלו להישמע קריאות "מוות לערבים". רב תושב העיר הוא שפרץ את הסכר, בצעקות ברמקולים הוא הכריז: "מי שעושה שלום מביא מלחמה! 'שלום' זה מלשון 'שלמות' – שלמות הארץ! שהם יישארו בסעודיה ובדמשק! רק השם יביא שלום לעמו ישראל", הוא קרא פסוקי תפילה והקהל חזר אחריו. הוא היה גיבור העצרת. הוא סיים בקריאת "שמע ישראל" וכל הקהל אתו.

אחריו עלה לנאום אלי ברדה ראש עיריית מגדל העמק. הוא קרא להחמרה בענישה של רוצחים. הקהל הריע. אחר כך הוא אמר: "חבר'ה, חשוב לי להוסיף, אני לא אוהב את פעולות תג מחיר האלה. זה לא עושה לנו טוב". הקהל צעק בוז. שתי נשים משמאלי התחילו לצעוק לכיוונו ולאנשים סביב "זה או אנחנו או הערבים המסריחים האלה! צריך להרוג אותם לפני שהם ירצחו אותנו!"

כשהתפזרה העצרת הרשמית עשרות גברים צעירים החלו להתאסף עם דגלי ישראל. הם החלו בקריאות "מוות לערבים", שוב ושוב, ושרו את השיר "עוד כהנא חי". לפתע נשמעו צעקות "לארומה! לארומה!" מחוץ לבית הקפה החלה התקהלות המונית וצעקות מפורשות, לראשונה –  של המונים: נשים, גברים, צעירות, צעירים, מבוגרים וגם כמה ילדים, כולם צעקו "מוות לערבים! מוות לערבים!"

ליד אחד משולחנות בית הקפה ישבו שני גברים צעירים, ערבים. הקהל התגודד סביבם. צעירים סביבי התחילו לעודד אחד את השני לזרוק עליהם אבנים. הם נראו מבועתים וניסו להמשיך לאכול. שוטרים שהגיעו כיתרו אותם והשניים ניסו להתעלם מהצעקות סביבם. פתאום נזרקה אבן מימיני, שני הסועדים הערבים ברחו עם השוטרים אל תוך בית הקפה. הם התיישבו בשולחן בקצה המרוחק שליד השירותים, והשוטרים כיתרו את בית הקפה.

איש אחד שעמד לימיני צילם את הבחור שזרק את האבן, התחילו צעקות לעברו: "תמחק את הצילום!", "אתה שמאלני! יש פה שמאלני! הוא שמאלני!" ואנשים התנפלו עליו בדחיפות. ניסיתי להדוף אותם אבל הם רבים ואני נדחפתי אחורנית. שני מג"בניקים הגנו על הצלם מפני הקהל. הוא נסוג אחורנית אבל ההמון רץ בחזרה אליו אנשים תפסו בצווארונו מכיוונים שונים. בידיים רועדות הוא הוציא את הטלפון הנייד ומחק לעיניהם את התמונות שצילם. חבורה של בחורים התחילה לצעוק "מוות לשמאלנים! מוות לשמאלנים!" ועוד אחרים הצטרפו. הבחור ברח משם.

הגיעו בחורים עם חולצות וצעיפי בית"ר ירושלים. שרים שירים של הקבוצה שלהם: "סלים טועמה מחבל", "סלים טועמה מת", "נזרוק אתכם לים כולם".

ההמון רץ לעבר זגוגיות בית הקפה – מעבר להן שני הסועדים הערבים. ההמון נלחץ אל הזגוגיות ודפק עליהן בחוזקה כשצעקות "מוות לערבים" נשמעו ברקע, קללות ואיומים ברצח הוטחו שם, והמלצרים חסמו את הדלתות מבפנים. אז הגיעו השוטרים ונכנסו לחצוץ בין ההמונים הצועקים והמשתוללים מחוץ לבית הקפה לבין השניים שכלואים בפנים.

נכנסתי פנימה והתיישבתי לידם. הם לא הוציאו מלה. רק חיכו. אחד מהם ניסה לדבר אל השני, השני לא הצליח להשיב לו. אז הם ישבו שותקים. בחור אחד יצא מהמטבח אחרי כמה דקות והביא לשניהם גלידות, הם לא העזו להרים ידיהם ולגעת בגלידה. מבחוץ שאגות של עשרות אנשים "מוות לערבים" עם דגלים מתנופפים, אני שואל אותם אם הם רוצים מים. שתי בחורות שניצבו קודם בחוץ בצעקות ובקללות עומדות עכשיו בפנים. מסתכלות עלי במבט שונא. אחרי דקה אחד מהם מסתכל עלי ומהנהן. הבאנו להם מים. הם שניהם שותים בידיים רועדות.

בחוץ המונים ממשיכים להשתולל, המון נערות צורחות ומקללות, נערים צורחים לעבר החלונות "הם באו לחפש יהודיות". עכשיו שוטרי מג"ב נכנסים ומוציאים אותם החוצה ומחפים עליהם במעגל. שוטרים מרחיקים את הקהל מהניידת שחונה ממול לדלת. הם מוברחים אל רכב שחלונותיו שחורים. בקבוק נזרק ופוגע בדלת הרכב. הם נוסעים משם.

עכשיו אני עומד בחוץ בין ההמון. בחור אחד לידי צועק "אין יותר ערבים בעפולה", אשה מבוגרת מריעה וצועקת ומוחאת כפים. איש עם כיפה שחורה מתנפל על שוטר מג"ב בצרחות "אתה צריך להיות אתנו! אתה בוגד בעם שלך! אתה בוגד בתורה שלך! אתה עושה מעשים של שמאלני בוגד!" הוא מסתובב וצורח לקהל "לגרש את השמאלנים!" השוטר עונה לו "אני בתפקיד".

התחילה צעדה לצומת ירושלים-חנקין. הצועדים מחכים למכוניות של ערבים שיעברו שם. מגיעים שוטרים על סוסים וניידות ממוגנות. המונים עולים על איי-התנועה, על הכיכר ועל הרחובות סביב. "לנקות את הרחובות!" צועק מישהו. "אנחנו נצא ערב-ערב עד שנטהר את העיר!" עונה לו  מישהו אחר. נערות דתיות צורחות "מוות לערבים! איך שתקתם! מדינה של שמאלנים! שוטרים שמאלנים!" כמעט כל המכוניות שעוברות שם צופרות כדי להזדהות ולעודד, נשים צורחות מחלונות של כמה רכבים "מוחמד מת!", "לזיין להם את האמא!", "מוות לערבים". איש אחד מחלק פליירים המסיתים לרצח. בחורה שעומדת אתי מחזירה לו את הפלייר ואומרת לו ש"זה לא הוכח שזה רצח לאומני". איש חרדי מתחיל לצרוח עליה "אתם שמאלנים! אתם באתם מזרע של עמלק! צריך להעיף אתכם מפה! עמלק!"

והנה ברוך מרזל, הולך בלווית שניים אל הדואר. אלה מסמנים לאחרים "יש ערבים בדואר" וצעקות בקהל קוראות שעכשיו הולכים לכיוון הדואר. אני עושה עיקוף כדי להגיע מהר, וכשאני מגיע לשדרה אני רואה חבורות של עשרות בני נוער צעירים רצים באמוק וצורחים "מוות לערבים", נקרעים מצחוק, מתלוננים שאין אויר, באקסטזה, נראים מאושרים, סוף-סוף משהו מדהים קורה בעיר.

מהדואר אל התחנה המרכזית, עד שהשוטרים מפזרים עם סוסים את ההפגנה כמה פעמים. עכשיו המפגינים מתמקמים מול בניין המשטרה בצעקות "מוות לערבים" וקריאות נוספות. סביב הרחוב חגה מכונית עם גג פתוח ובה שני בחורים מקדימה ונערה מציצה מהגג וצועקת "מוות לערבים" בלי הפסק, "אנחנו נזיין אותם נרצח את כולם!" ככה בלי להפסיק, המון זמן.

השעה כמעט כבר אחרי חצות אבל כל הכבישים מלאים במכוניות שצופרות ונוסעים המנופפים בדגלי ישראל וקריאות "מוות לערבים". צעירים כהניסטים ועם חולצות "יהודים בואו ננצח" ו"כהנא חי" מחלקים לכל מכונית עוברת פליירים: "עבודה עברית!", "אל תחשוב אפילו על יהודייה!", כולם מתורגמים גם לערבית.

בראשי כל הזמן מנקרת בראש המחשבה: מה נעשה עכשיו? מה נעשה עם זה עכשיו?

*

תושבי עפולה הם לא המון צמא דם. בעפולה, יש בעיות אמיתיות שגורמות ללחצים ולקשיים אמיתיים לתושביה. עפולה היא באמת עיר מוקפת ישובים וכפרים ערביים. במציאות הפוליטית, הכלכלית והחברתית בישראל היום, שבה נתונים אזרחי ישראל- הערבים והיהודים, בכפרים, בעיירות ובערי "הפיתוח"- כמובן שנוצרים חיכוכים ואלימות קשה. לפני כחודשיים נרצח החייל עדן אטיאס בצהרי היום בתחנה המרכזית של העיר בפיגוע איבה.

כמה פעמים ראיתי בעצמי מכונית שבה צעירים ערבים רודפים ומפחידים נערות ונערים יהודים. ומצד שני, אינספור פעמים שמעתי וחוויתי קריאות ומעשים גזעניים ואלימים בבתי הספר בעיר מצד נוער יהודי, כמו אחרי רצח אטיאס. המעשים הגזעניים היו בעידודם של רבנים מתוך העיר ובעיקר כאלה ש"התלבשו" עליה דוגמת ברוך מרזל ועושי דברו.

עכשיו החרדה אוחזת בנפשם של התושבים. ידוע בכל בית כי בלילות – לא מסתובבים לבד. כי יש להפחית בהסתובבות במקומות המוניים. אזהרות כאלה שמעתי הרבה פעמים כמדריך נוער ופעיל חברתי בעיר. כי בעפולה מרכזי התרבות מיובשים, מערכת החינוך היא צנטרליסטית, אין מענה רוחני, חברתי וחינוכי, למתחים האלה ולצרכים האמיתיים של התושבים. עפולה, כמו מרבית ערי הפריפריה, סובלות מהזנחה: זו קרקע פורייה שעליה יכולות לצמוח התנהגות קיצונית וקריאות  גזעניות.