המשטרה לבג״ץ: התנאים לשחרור גופת מתמודד הנפש שנורה למוות "ניתנו בשגגה", יש להעבירה לצה"ל כ"גופת מחבל"

שבועיים וחצי אחרי שסאמי אחמד ג'עסוס, אזרח ישראלי בן 28 מלוד, נורה למוות בידי לוחם יס"מ, הגישה פרקליטות המדינה תגובה מקדמית לעתירת מרכז עדאלה על עיכוב קבורתו. גופתו של ג'עסוס מוחזקת מאז ה-1 ביולי במכון הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר. בתגובה, שנכתבה בידי עו"ד מיכל דניאלי צ'רני ועו"ד מטר בן ישי ממחלקת הבג"צים, נסוגה המדינה במפורש מהתנאים שהציבה תחנת לוד בפני אביו של ג׳עסוס – הלוויה אחרי 22:00, עד 50 משתתפים, איסור תפילה במסגד ופירוק סוכת האבלים. "המענה שנמסר מטעם המשטרה בהתייחס לתנאים לשחרור הגופה ניתן בשגגה, עליה יש להצר", נכתב.

אלא שבסעיף הבא בתגובה כותבת המדינה כי "עניין גופת הנדון הועבר לגורמי הביטחון לצורך בחינת נסיבות המקרה", וכי "גורמי המשטרה ביקשו להעביר את הגופה לצה"ל, לצורך בחינת הפעלת סמכותו של המפקד הצבאי" – זאת ביחס להמשך עיכוב השבת הגופה "כגופת מחבל לצרכי השבת שבויים ונעדרים (שו"ן)", לפי תקנה 133(3) לתקנות ההגנה (שעת-חירום).

הנסיגה מהתנאים נעשתה לאחר שהבינו במשטרה כי למעשה בתחנת לוד פעלו בניגוד לחוק. זאת לאחר שבעבר פסק בג"ץ כי הסמכות ל"קיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש" אינה מסמיכה את המשטרה להתנות שחרור גופות בהסכמת המשפחות לתנאים שבהם תיערך ההלוויה. בעקבות אותו פסק דין תוקן חוק המאבק בטרור ב-2018, ונוספו סעיפים שמסמיכים את מפקד המחוז להוציא צו הגבלה על לוויית "מפגע" ולעכב מסירת גופה עד לעמידה בתנאי הצו. בלוד לא הוצא צו כזה. התנאים הוצבו בעל פה, בתחנה, בפני האב. גם ההגדרה אינה מתקיימת: "מפגע" מוגדר בחוק כ"מי שנהרג בקשר עם ביצוע מעשה טרור בידו או ניסיון לביצוע מעשה כאמור" – קביעה שהמדינה כותבת שטרם התקבלה.

"טרם הכריע הגורם המוסמך"

לפי התגובה, גורמי הביטחון "פועלים להעביר את עמדתם" לגורמים הרלוונטיים בצבא, "על מנת שהאחרונים יבחנו אם יש מקום לקבל את הגופה בידי הצבא לצורך בחינת החזקתה מכוח הסמכות האמורה". בסעיף 8 מודה המדינה כי כל המהלך הזה מתבצע בלי שהוכרעה שאלת הבסיס: "לפי הנמסר לפרקליטות המדינה, בשלב זה טרם הכריע הגורם המוסמך אם ישנה תשתית ראייתית ראשונית המצדיקה בחינה כאמור, כאן או כאן".

בסעיף הבא מוסיפה המדינה כי אם הצבא יקבל את הגופה, "הרי שיידרש לבחון אם מדובר במחבל". ובאותו הסעיף עצמו נכתב: "החלטות פרטניות בעניין החזקת גופתו של אדם מכוח הסמכות הנתונה למפקד הצבאי מכוח תקנה 133 לתקנות ההגנה, ובראש ובראשונה האם מדובר במחבל שאכן יש לבחון את שאלת החזקת גופתו, יש לקבל ללא דיחוי". חרף זאת, ביקשה המדינה לאפשר לה להגיש תגובה משלימה בעוד 14 יום.

ההודעה הזו עומדת בסתירה למה שהמשטרה עצמה אמרה ביום האירוע. מפקד מרחב שפלה, תנ"צ קובי מור, אמר בזירה: "כמו שזה נראה כרגע, זה אירוע פלילי". המשטרה מסרה כי "נפתחה חקירה של נסיבות האירוע במחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה". עוד נטען בתגובה כי הנתיחה בגופה הסתיימה, אך "טרם הושלמה חוות הדעת לגבי הממצאים העולים מן הנתיחה״ – שבועיים וחצי וטרם גיבשו מומחי המכון לרפואה משפטית את דעתם. לתגובה צורף טופס ההסכמה לנתיחה שעליו חתם האב ב-2 ביולי.

"עניינה ותכניה הינם הסתה לטרור"

היום (ה׳), מסרה דוברות משטרת ישראל למקום הכי חם בגיהנום: "נסיבות אירוע הדקירה בו נוטרל נשוא פנייתכם, לאחר שניסה לפגוע בשוטר, מצויות בחקירה ע"י משטרת ישראל ושירות הבטחון הכללי. באשר לעצרת שתוכננה, קיומה לא אושר על ידי משטרת ישראל מאחר שעניינה ותכניה הינם הסתה לטרור".

הדוברות מציגה כעובדה מוגמרת כי מדובר באירוע דקירה על רקע לאומני – מה שהפרקליטות טענה בפני בג״ץ כי טרם הוכרע. שלושה שבועות לפני הירי הביא אביו של ג'עסוס את בנו למרכז הרפואי בבאר יעקב. לפי מסמכים רפואיים שהגיעו לידי וואלה, נקבע באותו ביקור כי אינו מהווה סכנה מיידית לציבור או לעצמו, אך כי הפסיק ליטול את הטיפול התרופתי. ג'עסוס אושפז בעבר כמה פעמים במחלקות סגורות בבתי חולים פסיכיאטריים, בפעם האחרונה בפברואר. ד"ר סאלם, הרופא המטפל של ג'עסוס וגיסו, סיפר לאתר וואלה כי אנשי שב"כ הגיעו לזירה אחרי הירי ובחנו את הרקע הרפואי שלו: "הם ראו את המסמכים הרפואיים ואמרו לנו: 'אנחנו מתנצלים'". על הגדרתו כמחבל הוא אמר: "אם כל אדם שסובל ממחלת נפש יוגדר מחבל, אז 80% מהאנשים בעולם יוגדרו כך".

העצרת שהמשטרה מדברת עליה היא עצרת המחאה שביקשה המשפחה לקיים נגד החזקת גופתו של בנה, ותוכנה, לפי העתירה, היה דרישה לשחרר את הגופה לקבורה. לפי פקודת המשטרה, אסיפה תחת כיפת השמיים טעונה רישיון רק אם משתתפים בה 50 בני אדם או יותר ונישאים בה דברים בנושא בעל עניין מדיני, ותהלוכה – רק אם היא מונה 50 משתתפים ומעלה. בעתירה נטען כי העצרת אינה טעונה אישור משטרתי מלכתחילה, וכי המשפחה ויתרה עליה מרצונה "כדי למנוע חיכוך". הדוברות לא מסרה מכוח איזו סמכות סירבה, ולא התייחסה לתנאים שהוצבו לאב, לקביעה שניתנו בשגגה או לפנייה לצה"ל.

שני תצהירים לא חתומים

הן ההודאה שהתנאים ניתנו בשגגה והן ההודעה על הפנייה לצה"ל – אמורים לגבות שני תצהירים: של רפ"ק אלכס שטרן, קצין אג"ם בתחנת המשטרה בלוד, ושל רפ"ק אלון דהן, נציג משטרת ישראל בצה"ל. שניהם לא צורפו לתגובת המדינה. "נוכח אילוצים טכניים לא עלה בידו לחתום על התצהיר", נכתב לגבי כל אחד מהם, "ובהתאם תצהירו החתום יוגש לבית המשפט הנכבד בהקדם". 

בעתירה שהגישה עו"ד הדיל אבו סאלח מעדאלה נטען כי החזקת הגופה נעשית ללא סמכות, פוגעת בזכות לכבוד ובחופש הדת והפולחן, ואינה עומדת במבחני התכלית הראויה והמידתיות. העתירה מבקשת מבג"ץ להוציא צו על תנאי שיורה למשיבים לנמק מדוע לא ימסרו את הגופה לאב "באופן מיידי" לקבורה בלוד. בג״ץ העניק היום למשטרה 14 יום למתן התגובה, אך תוגש מטעם עדאלה בקשה לקיום דיון דחוף במועד מוקדם.

ג'עסוס אינו המקרה הראשון. שלושה חודשים לפני שנורה, ב-26 באפריל, הגיש מרכז עדאלה עתירה לבג"ץ בדרישה לשחרר את גופותיהם של שישה אזרחים ישראלים. יחד עם ג׳עסוס וגופתו של וליד דקה, לגביה הוגשה עתירה נפרדת, גופותיהם של שמונה אזרחים ערבים מוחזקות כיום בידי המדינה.

על-פי העתירה של מרכז עדאלה

שמונה גופות מוחזקות, שלוש של מתמודדי נפש

ג'עסוס אינו המקרה הראשון. שלושה חודשים לפני שנורה, ב-26 באפריל, הגיש מרכז עדאלה עתירה לבג"ץ בדרישה לשחרר את גופותיהם של שישה אזרחים ישראלים – ג'ומעה אבו גנימה, נאגי אבו פרייח, סעד אבו עאנם, ג'ואד רוביע, זיאד אבו צבייח ואחמד אלעוקבי. לפי התאריכים שבעתירה, גופותיהם מוחזקות בין 21 ל-28 חודשים. יחד עם ג׳עסוס וגופתו של וליד דקה, לגביה הוגשה עתירה נפרדת, גופותיהם של שמונה אזרחים ערבים מוחזקות כיום בידי המדינה.

סעד אבו עאנם, תושב רמלה יליד 1996, היה גם הוא מאובחן בסכיזופרניה וקיבל טיפול תרופתי כפוי, נכתב בעתירה. ב-26 באפריל 2024 הוא נורה למוות בידי אזרח חמוש "באירוע שהוגדר כביטחוני, כשלא נמסרה למשפחה כל ראיה ברורה לצורך בירור אירוע נטען זה, ובמיוחד בהתחשב במצבו הנפשי המעורער של המנוח שהיה בהתדרדרות לפני מותו". ג'ואד רוביע, יליד 2003 מנחף, אף הוא "היה בעל רקע פסיכיאטרי ובשלב מסוים היה מטופל תרופתית". ב-3 ביולי 2024 הוא נורה למוות בכרמיאל בידי כוחות הביטחון, באירוע שהמשטרה הגדירה ביטחוני, וגם למשפחתו לא נמסרה כל ראיה ברורה. נאגי אבו פרייח, יליד 1996 ותושב הנגב, נורה למוות ב-30 במרץ 2024 בבאר שבע בידי כוחות הביטחון, אף הוא באירוע שהגדירו ביטחוני ובלי שנמסרה למשפחה ראיה. עוד נכתב בעתירה כי הגופות מוחזקות "אחרי שחרור כלל הישראלים והעובדים הזרים שהיו מוחזקים ברצועת עזה (חיים ומתים)".

בספטמבר 2024 דחה בג"ץ את עתירת משפחתו של וליד דקה ואישר את החזקת גופתו לצורכי שו"ן. "עניינו של דקה הוא תקדימי בהיבט זה, שזו הפעם הראשונה שהמדינה מחליטה להחזיק בגופת מחבל אזרח ישראל", כתב אז השופט יצחק עמית. אז היו עשרות רבות של חטופים ישראלים בשבי החמאס, ולא היו ספקות באשר להשתייכותו של דקה לפעילות טרור או לביצוע המעשה. הוא הורשע ב-1987 באחריות לחטיפתו ולרציחתו של החייל משה תמם וריצה 38 שנות מאסר, ובית המשפט ביסס את החריגה על כך שהפך ל"סמל" שאומץ בידי חמאס – יחיא סינוואר נקב בשמו בנאום. מנגד, ג'עסוס לא הורשע בדבר, ומח"ש חוקרת את אירוע הירי בו.