סיפור בידיוני בהחלט

אביגדור פלדמן על מציאה בידיונית של תסריט בידיוני שמציג מקום בידיוני שנאמרים בו דברים בידיוניים על מעשה בידיוני של סופר טאנקר בידיוני

תסריט מתח דמיוני מחובר בחוט ברזל מסולסל, שמצאתי בפח הזבל למחזור נייר, ברחוב לכיש פינת גורדון, ליד רגליו של האדם הישן בלילה ברחוב, ובניו עוד לא הגיעו אליו ואמרו לו "בוא הביתה אבא". מהחתימות השונות על התסריט ניתן להסיק שהוגש לארנון מילצ'ן המפיק, הבמאי המיועד כנראה אלמודובר, ראש המוסד הנוכחי השחקן חאווייר קמארה, ואילו בתפקיד איש המודיעין שהיה לאגדה ואין לומר את שמו או תפקידו או כל פרט מזהה אחר, ישחק ג'ון סימונס, אם ירגיש טוב. קצת חולה , דלקת אוזניים. פקידת הדואר היא סאלי הוקינס, ועוד מככבים מייקל שאנון, ריצ'רד ג'נקינס, דאג ג'ונס, מייקל סטולברג ואוקטביה ספנסר.

כאן קבורה בגידה רוזנצוייג ז"ל- תסריט בהכנה

בפרברי ראשון לציון, באזור תעשייתי, על יד מפעל ליציקת עופרת שוכן מועדון, בית קפה, מסעדה, הכל בעיני המתבונן. אפשר לאכול שם שניצל בפיתה עם צ'יפס, פירה, תפוחי אדמה בתנור עם קציצה, ולפעמים גם רגל קרושה אם אברשה מבקש. מזון שמזכיר אוכל המוגש במקומות עבודה מאורגנים בהגשה עצמית.

בעל המקום מכונה "רגליים", משום שרגליו נכרתו מעל הברך במכונית שנהג בה באיסטנבול. כיסא הגלגלים המשוכלל שהוא נוהג בו מעניק לו עדיפות על כל בעל רגליים טבעיות. מתחת לדלפק הוא מחזיק בקבוקי קוניאק זול מדיצינל ו-777, עראק עילית ובקבוקי ויסקי זול, "לייבל 5".

איור: רון לוין
איור: רון לוין

באופן רשמי המקום נקרא "איסר", על שם הגדול או הקטן, איש אינו יודע. השם רשום על שלט דהוי המתנדנד ברוח השרבית הנושבת. בכל ימי השבוע המקום כמעט ריק. לקוחות אקראיים הנקלעים אליו, נמנעים מלחזור אליו בשל היחס המתעלם, המעליב אפילו, של האישה המבוגרת העומדת על יד הדלפק, "פקידת הדואר" לשעבר, שם כינוי למחסלת הכי אכזרית ב"כידון". אבל ביום חמישי המקום מלא עד אפס מקום, אף שהכניסה לקהל הרחב אסורה.

שומר הסף, בחור ענק מצולק ומקועקע המכונה שורטי, מסלק כל מחשבה להתנגד ממי שלא מציית מיד לאמירה "עוף לי מהעיניים". בית הלורדים שמור ללורדים, הלקוחות הקבועים של יום חמישי כולם שירתו במוסד, במל"ל, ביחידה הסודית של רפי המסריח, בתפקידים בכירים או זוטרים, ויש ביניהם המשרתים שם גם עכשיו.

אין במקום היררכיה - ראש המוסד הקודם עשוי לשבת עם "פקידת הדואר" ויעלו זיכרונות כשמדי פעם, יצחקו שניהם צחוק לא מרוסן. את ראש המוסד, הנוכחי, האלגנטי וההדור, רואים כאן לעתים רחוקות. הוא מעדיף מקומות כמו מסעדת טאיזו, שם הוא נמצא עכשיו עם ראשת סוכנות הביון הפינית, לוחש משהו לאוזנה והיא מסמיקה מבושה או מהתרגשות, או מתחושת הסכנה הקרובה.

היום, יום חמישי המקום גדוש, כל כיסא תפוס, הבקבוקים הוצאו מתחת לדלפק, אך במקום שוררת דממה מוחלטת. כל אחד מהם ראה כלא-מאמין את מופע הקלסרים והדיסקים ביום שני בשעה 8 בערב. הם צלצלו אחד לשני לברר, אם גם יוסי ממחלקת הנשק רואה את מה שרואה דני ממחלקת רכב, שזה לא סיוט, שזה לא עוד אחד מהחלומות שד"ר גרוסמן המומחה של המוסד והממונה על הביטחון במערכת הביטחון לסילוק פוסט טראומה באמצעות MDMA, לא הצליח לסלק מהמוח המעוות שראה כל כך הרבה זוועות. הם רצו לוודא שהם לא  שאפו בטעות מן הגז ששימש לחיסול כזה או אחר.

אבל כולם ראו את זה בכל הערוצים ובכל הצבעים. הסופר טאנקר הסיר מסכים שחורים, כמו קוסם במסיבת יום הולדת של בן 8. כל אחד מן הלורדים היה קשור בשלב כזה או אחר לאיראן. איראן הייתה הגביע הקדוש של הארגונים החשאיים מאז ההפיכה האיסלאמיסטית בשנת 1979 שהדיחה את השאה פהלאווי והעלתה את שלטון האייתוללה חומייני, אויב מושבע של מדינת ישראל וכל מה שייצגה.

חלק מן הסוכנים נשארו באיראן עוד מימי השאה, מאמנים של יחידות העינויים, הסוואק, מוציאים להורג, צלפים, מומחים למלחמה ביולוגית, ואילו אחרים הגיעו אחר כך, נכנסו בקלות אל הרשתות שנותרו פרושות מתקופת שלטונו, מתאקלמים בקלות ושואבים מידע מן הארץ המתוחכמת הזו. קשה לאמוד כמה סוכני מוסד עברו דרך איראן, יש אומרים שאין סוכן מוסד מעל דרגת סוכן שטח שלא היה בתקופת הכשרה ואימונים באיראן החומייניסטית.

באיראן, שהו כמה מראשי ארגוני המחבלים המבוקשים ביותר, ובמקום התחילה מתפתחת תעשיית נשק גרעיני. מספר האיראנים המקומיים שהופעלו על ידי שירותי המודיעין הישראלים נאמד באלפים. כל מי שהיה בערב ההוא במוסד ידע כמה קצוות לא סגורים נשארו שם, עסקים שהוקמו על ידי איראנים נלהבים, שנשלטו על ידי ישראל והוקמו כדי לספק לכורים הגרעיניים ציוד, החל ממגבות ידיים וכלה במיני צנטריפוגות משוכללות; חברות להספקת מחשבים משוכללים, שבראשם עמדו כוהני דת נאמנים לחומייני, אך למעשה בידיעתם או שלא בידיעתם, מופעלים גם הם על ידי ישראל, ונועדו להסוות התחברות לרשת מחשבים נחשקת; מוכר הנורות על יד ביתו של ראש מחלקה טכנית, שהוא מומחה לשפות שאבדו מן העולם; עוזרת הבית בביתו של המהנדס המבריק, שהיא מומחית לשירה כנסייתית בפרובנס; המורה בבית הספר של הבן של המומחית לחומרים נדירים, שמכירה בעל פה את כל הטרגדיות של שייקספיר והיא קוראת אותן לקבוצות קטנות כמו הקורא של 1984.

אלפי אנשים, מקומיים שונאי המשטר והדיקטטורה החומיינית שירתו את ישראל במאמץ המודיעיני הגדול ביותר שישראל התנסתה בו. היו בהם חסידי פרוסט, פילוסופים אקזיסטנציאליים, שהפכו שרברבים כדי להיכנס לבתים שאחרת לא היו נכנסים לתוכם. אנשים שוחרי חירות, שקצו בשלטון יחיד, שגויסו על ידי כל אחד מן האנשים בבית הלורדים בשלב כזה או אחר של חייהם, אנשים שהם נתנו להם את מילתם כי יגנו עליהם עד טיפת דמם האחרונה. כמה מהם היו מעורבים בהבאת חצי טון חומר מודיעיני של ארכיונים גרעיניים?

צילום אוויר גילה בדיוק את המקום בו שכן הארכיון, וכל אחד מן הלורדים ידע כי בכל דקה עוברים מעל חלקים שונים של איראן לווייני צילום אמריקנים, ישראלים, אנגלים, גרמנים, צרפתים וכי אין נקודה אחת באיראן שלא מצולמת לפחות כל עשרים שניות. הסיכוי להתחמק מן המצלמות הללו הוא כסיכוי של שודד הלבוש בגדי קינג קונג להתחמק משוד תייר בכיכר פיקאדילי בלונדון. ניתן לדעת בוודאות, מי הסתובב במקום, מי ערך סיור הכנה, מי הכין דרכי בריחה, מי בחן את החומר הרב, מתי זה היה, באיזה תאריך ובאיזו שעה, באיזה כלי רכב השתמשו, מה לבשו, ומה לא.

זוכרים את המטומטמים הזחוחים שהתחפשו לשחקני טניס שלומיאליים במלון בדובאי שחיסלו את מבחוח? הם ברחו משם במהירות הבזק, כמו כינים ממזרן בוער, והשאירו מאחוריהם עשרות סייענים שגורלם אינו ידוע. כך עשו גם בחורינו הטובים שהביאו לסופר טאנקר את הקלסרים, ומאחור נשארו מאות או אלפים של איראנים, שבחרו לסכן את חייהם כדי לזכות בחיים של חירות, או בסכום כסף שלא ביטא אחוז מן הסיכון שנטלו על עצמם.

האם החתימו אותם כי כל פרט הנוגע למבצע יפורסם בטלוויזיה על ידי הקוסם סופר טאנקר? באותו ערב צלצל לסופר טאנקר דמות ביטחונית (ג'ון סימונס) שאי אפשר להגיד עליה כלום, חוץ מן העובדה שנראתה, לכאורה בטלוויזיה כשראשה נערף על ידי פעיל דאעש. "מה עם כל הסייענים? מה כל הרשתות שפרשנו במהלך כל השנים הללו? האם סילקתם אותם? האם הבטחתם את חייהם?", הוא שואל. "עזוב", אמר הסופר טאנקר, "אין לנו זמן לזה. טראמפ עומד להודיע ביום שלישי הבא על פרישה מהסכם הגרעין עם איראן, ואנחנו חייבים לפרסם את המבצע לפני זה. זה נותן לו תחמושת, זה מחזק אותו מול מדינות אירופה".

"אבל אין לנו ראיות על הפרת הסכם הגרעין לאחר שנחתם", אומר ג'ון סימונס. "נכון שאין לנו כל ראייה שאיראן הפרה את הסכם הגרעין, אך אני אעשה להם כזו הצגה שתהפנט אותם, שתכניס אותם למצב היפנוגוגי. הם לא ישימו לב שהקלסרים ישנים, ושהמסך השחור נלקח ממחלקת הקבורה של הרבנות הראשית. כולם ידברו על איראן והפצצה והתוכנית הגרעינית, תסמוך עליי - זה מה שטראמפ רוצה, וזה מה שיקבל" ענה הסופר טאנקר.

צילום: CBS
ישחק את איש המודיעין. ג'ון סימונס צילום: CBS

ג'ון סימונס הביט בטלפון הלווייני העשוי טיטניום שהחזיק בידו. לולי ידע כי במכשיר מוחבאים חמישים גרם פלוטוניום ו-100 גרם אורניום שאם יתמזגו יחד, יהפכו פצצת מימן שעלולה להשמיד את כל גוש דן, היה זורק אותו בשאט נפש. הסופר טאנקר המשיך לדבר: "ואם נמתין עד ל'ביעור חמץ', כך נקרא המבצע המסלק מן השטח את אנשי הקשר המקומיים, טראמפ לא ייסוג מן ההסכם. הוא אמר לי את זה באופן אישי. 'אנחנו מקריבים משהו', אמר, 'קרע עם ארצות אירופה, ודווקא מקרון מצרפת הוא בחור על הכיפאק, והיינו יכולים לבלות כמה לילות בלס וגאס, אבל אני מקריב אותו, ואתם תקריבו את רשת המודיעין שפרשתם באיראן'. לא הייתה לי ברירה", אמר הסופר טאנקר וברקע נשמעה קול אישה שזועקת "כמה זמן אתה מחזיק את הטלפון?".

"אני מצטער", אמר הסופר טאנקר, "אני חייב לסיים". האיש הזה, הלא מתוחכם, הלא רטוריקן, המדבר אנגלית חפה מכל תרבות, שרק הוא ורק הוא מופיע, שלא יחלק אפילו פירור לאיש, שכח את כל האנשים ההגונים שהושארו מאחור.



כמה אנשים מובלים עכשיו אל מרתפי העינויים, בעוד הקוף המאולף, מן הדו"ח לאקדמיה של קפקא, מדבר אנגלית שלמד ממלחים שיכורים על סיפון האוניה, אנגלית של סוחר חסר מצפון האומר: "כבר הגעתי מן הסתם אל פסגת ההצלחה, כשאני חוזר מאוחר בלילה, מסעודה חגיגית, מכינוס פוליטי, מחתונת פעיל, ממסע סודי, מחכה לי שימפנזה קטנה, מאולפת למחצה, ואני נהנה עמה כדרך הקופים. ביום אינני רוצה לראות את פניה, כי מעיניה נשקף הטירוף של חיה מאולפת שנשתבשה דעתה, רק אני מבחין בזה ואינני יכול לשאת זאת" (תרגום אילנה המרמן).

בבית הלורדים איש אינו שותה מן המשקאות שעל השולחן. הרגל הקרושה נעה בצלחת כמו מוח שנעקר מן הגולגולת, בכפות של גלידה. "מספיק", נשמע קולו של בעל המקום, רגליים. "עופו לי מהעיניים, סלק אותם שורטי. אל תחזרו לכאן יותר".

הדלת לבית הלורדים נסגרה ולא תפתח יותר לעולם. האדמה פערה את פיה. בית הלורדים יורד אל המצולות ובמקומו עולה שלט קטן על כפיס עץ, כמו מצבה זמנית שלא תוחלף לעולם ועליה כתוב: "כאן קבורה בגידה רוזנצוייג, אמא, רעיה ופילגש".

תגובות

|

Send this to a friend