ניצולי שואה רגילים לרעוב. בעלי מניות לא

השיימינג הכי מוסרי שיש

לי ירון מספרת בכתבה חשובה ב"הארץ" כי לאחר עשרה חודשים בהם ניצולי שואה קשי יום לא קבלו את קצבתם המחייבת בחוק, התחייב שר האוצר משה כחלון להעביר ל-11,200 מתוכם בתוך חודש את מלוא הסכום שלא שולם להם, כ-100 מיליון שקלים.

לפי הכתבה, ראשיתה של פרשה זו בסכסוך משפטי בין שתי חברות, "החברה לאיתור והשבת רכוש נספי השואה" ו"אוצר התיישבות היהודים", סכסוך שמנע את העברת הכספים במשך חודשים רבים.

עוד נכתב במאמר כי לפי החוק, "החברה לאיתור והשבת רכוש נספי השואה" אמורה להעביר לניצולים קשי יום מענק בגובה 2,700 שקלים, פעם בשלושה חודשים. אלא שהחברה נקלעה לבעיות תזרים, והכסף שאמור לאפשר לה להעביר את התשלומים מוחזק בידי חברת "אוצר התיישבות היהודים". בין החברה להשבה לבין אוצר ההתיישבות מתנהל סכסוך משפטי לאור העובדה שאוצר ההתיישבות, שמחזיקה במניות של בנק לאומי, סירבה לממשן כדי להעביר את הכספים לחברה להשבה.

החוק (חוק הנכסים) אמנם אינו מחייב את מתן הסיוע, אולם הוא קובע כי רכוש שיורשיו לא יאותרו יועבר למטרות סיוע לניצולי שואה נזקקים וכן למפעלי חינוך, הסברה והנצחה של זכר השואה והנספים בה. ואכן, במסגרת פעילות "החברה לאיתור והשבת רכוש נספי השואה", דירקטוריון החברה החליט כי בשנת 2015 תוענק תמיכה בסך כולל של 150 מיליון ₪ לסיוע לניצולי שואה. החברה תעביר מענק אישי, ישירות לחשבונות הבנק של כ-11,000 ניצולי שואה נזקקים. המענק יופקד ישירות בחשבונות הבנק של הניצולים בארבעה תשלומים, אחד בכל רבעון, ללא צורך בהגשת בקשה. הדירקטוריון הדגיש כי תקציב הסיוע מותנה במימוש נכסים שלא אותרו להם יורשים.

הבעיה היתה של"חברה לאיתור והשבת רכוש נספי השואה" לא היו הכספים הנדרשים לתקציב הסיוע לניצולי שואה נזקקים, ולא היה ביכולתה להעביר להם היום את המענק התלת חודשי הזעום בסך 2,700 שקלים (900 שקלים לחודש, אם זה לא ברור). כדי לגייס את הכספים הנדרשים פנתה החברה ב-5 לינואר 2015 ל"אוצר התיישבות היהודים", שהיא מחזיקה ב-24.79 אחוז ממניותיה, בבקשה לזמן אספה כללית מיוחדת ובמטרה לאשר את חלוקת מניות בנק לאומי ש"אוצר ההתיישבות" מחזיקה, כדיבידנד בעין לבעלי המניות שלה. או בהסבר פשוט למי שלא מתמצא בתזרימי כספים של חברות עם שמות ארוכים: יש כסף, החברה מחזיקה אותו במקום אחר, יש קשישים עניים שזקוקים לו, היא מבקשת לשחרר לה אותו.

אסיה קומיסרוב, ניצולת שואה. צילום: האגודה לסיוע מיידי לניצולי שואה

הדירקטוריון של אוצר התיישבות היהודים לא אהב דרישה זו. מה עשה? פנה וקיבל חוות-דעת מתאימה, הקובעת כי חלוקת דיבידנד בגובה כלל מניות "אוצר ההתיישבות" בבנק לאומי הינה בגדר חלוקה אסורה. כך נסתם מקור הכסף למענק ליותר מ-11,000 ניצולי שואה נזקקים.

בואו נשווה זאת לחלוקת הדיבידנדים המסיבית בחברת בזק לפני מספר שנים, שהיתה כרוכה בהפחתת הון החברה, ובאישור בית המשפט, שנועדה לעזור לשאול אלוביץ, בעל השליטה החדש, להחזיר את ההלוואות שמימנו את ההשתלטות. אישרו לו? בודאי. מתברר שחלוקת דיבידנד כדי לאפשר תשלום מענק לניצולי שואה נזקקים אסורה, אבל מותרת כדי לאפשר לבעל שליטה לשלם חוב לבנקים, חוב שלקח כדי להשתלט על החברה.

ירון מספקת לנו את שמות אלו שטיפלו בהסדר מהיר של הבעייה: יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, שר האוצר משה כחלון וסגנו יצחק כהן, ומגיעים להם שבחים על כך. אבל מי הם ערלי הלב האחראים לכך שבמשך יותר מעשרה חודשים, אלפים רבים של ניצולי שואה קשי יום לא קבלו את הקצבה שהובטחה להם?

אלו שאחראים לכך שניצולי השואה לא קבלו את קצבתם, מסתתרים אחרי המסך התאגידי והשלטוני, בעיקר חברת "אוצר התיישבות היהודים", ובמידת מה גם "הרשות לזכויות ניצולי השואה" במשרד האוצר, ו"החברה לאיתור ולהשבת נכסי נספי השואה". צריך להרים את המסך ולקרוא בשמם.

ואלו שמות חלק מהאחראים לכך, או שנתנו יד לכך, שניצולי השואה קשיי היום לא קבלו את המענק שהחברה לאיתור והשבת רכוש נספי השואה החליטה והבטיחה לתת להם. ואם קוראים לזה שיימינג, כה יהי:

אמיר פלד, יו"ר דירקטוריון אוצר התיישבות היהודים

ראובן גרסטל מנכ"ל ומנהל כספים אוצר התיישבות היהודים

ארנן פלמן, דירקטור אוצר התיישבות היהודים

יזהר  הס, דירקטור אוצר התיישבות היהודים

יצחק פורר, דירקטור אוצר התיישבות היהודים

מאיר שביט, דירקטור אוצר התיישבות היהודים

מאשה לובלסקי, דירקטור אוצר התיישבות היהודים

עודד וינר, דירקטור אוצר התיישבות היהודים

עלס דוברונסקי, דירקטור אוצר התיישבות היהודים

יאיר לוטשטיין, דירקטור אוצר התיישבות היהודים

ראובן שלום, דירקטור אוצר התיישבות היהודים

שמואל סלבין, דירקטור אוצר התיישבות היהודים

דורון תמיר, דירקטור אוצר התיישבות היהודים

צ'ליק ניסן, דירקטור אוצר התיישבות היהודים


תגובת "אוצר התיישבות היהודים" מה-21/4/16:

"החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה" יכולה בכל עת למכור מניותיה ולקבל כ- 200 מיליון ש"ח לחלוקה לניצולים, בעוד שהויכוח באשר להפחתת הערך יכול היה להימשך כדיון נפרד בבית המשפט. יצוין כי, לפני כשלושה חודשים הועברו 30 מיליון שקל לחשבונות ניצולי השואה, הודות להלוואה שאוצר התיישבות היהודים, ביוזמתה המלאה, ובלווי של ועדת חוקה חוק ומשפט וועדת הכספים של הכנסת העניקה לחברה להשבה.

"החברה להשבה" מחזיקה ב- 25% ממניות "אוצר התיישבות היהודים", ואין מניות לאומי, המוחזקות ע"י אוצר התיישבות, נכסיה. אוצר התיישבות אינה אחראית להעברת כספים לניצולי השואה ואין זה מתפקידה כלל. החברה שאחראית על העברת הכספים לניצולי שואה הנזקקים, היא החברה להשבה ולא אוצר התיישבות. החברה להשבה, הוקמה על ידי מדינת ישראל על מנת לאתר נכסים של נספי השואה ולהשיבם ליורשיהם, וביתרת הכסף לסייע לניצולי שואה נזקקים. לטענת החברה להשבה, קופתה התרוקנה, ולכן כיום אין היא יכולה להעביר כספים לניצולים הנזקקים. כאן המקום לציין, שהחברה להשבה שריינה לעצמה כספי תפעול לשנים 2016- 2017, אבל, לטענתם, אין להם כספים לניצולים.. החברה להשבה, למרות בעיות תזרים אותן היא מציגה, נמנעת מלמכור את מניות אוצר התיישבות המוחזקות בידיה, מניות אלו הינן סחירות בבורסה וניתן למוכרן בכל עת. כאמור, מכירת מניות "אוצר ההתיישבות" המוחזקות על ידיה הייתה משחררת כ-200 מיליון שקל לטובת ניצולי השואה! לטענת החברה להשבה, במידה ותמכור את המניות, התמורה תהיה בחסר לעומת מצב שבו היתה מוכרת את מניות בנק לאומי, שמוחזקות על ידי חברת אוצר התיישבות היהודים, שכפי שהסברנו אינן רכוש שלה, ובכל מקרה, בשל כך, הגישה החברה להשבה תביעה משפטית לבית המשפט המחוזי והנושא בכללותו נמצא לקראת פסק דין.
מכאן שהאשמות העולות בטור הדעה של פורטוגלי כלפי אוצר התיישבות, ביחס לניצולי השואה אינן מדויקות ולא עולות בקנה אחד עם המציאות המורכבת שנוצרה בעקבות אי העברת כספים של החברה להשבה לניצולי השואה. זאת כמובן תוך שימוש ציני אשר מציג את שמות חברי ההנהלה ודירקטוריון אוצר התיישבות, אשר פועלים על פי דין, ביושרה ובהגינות בכפוף לחוק החברות הישראלי.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

תגובות

|
X
X

Send this to a friend