"עזרתכם נדרשת! במאי הקרוב יצא בעברית 'נזק בלתי הפיך', מהספרים החשובים של השנים האחרונות. איזה כותרת משנה הייתם מעניקים לו? 1. כיצד טירוף הטראנסג'נדרים פוגע בבנותינו? 2. מתגברות בשבי השיגעון הטראנסי. 3. כיצד שגעון הטרנאסג'נדרים הורס לנערות את החיים? 4. אחר…" – זה הטקסט המהווה יריית פתיחה לקמפיין השיווק של רותם סלע, מו"ל הוצאת הספרים "סלע מאיר".
הוצאת הספרים פרסמה לאחרונה את הביוגרפיה של בנימין נתניהו, ומוציאה שלל ספרים המקדמים אג'נדה הנחשבת לרפובליקאית-שמרנית מארה"ב. הספר המדובר הפעם הוא, Irreversible Damage, שפורסם בארה"ב ב-2020 על ידי אביגיל שראייר, עיתונאית בעלת טור דעה בוול-סטריט ג'ורנל.
שראייר עוסקת בספרה במה שהיא מתארת כמקרים של טרנסג'נדרים שהתחרטו אחרי שהחלו בתהליך השינוי המגדרי, תופעה שהיא משייכת להשפעת יתר של ידוענים והאג'נדה הליברלית בבתי הספר וכלי תקשורת שונים, שהופכים את הליך השינוי לטרנד שאחריו נוהים ילדים ובני נוער.
"הורים תמימים מתעוררים ומוצאים את בנותיהם מרותקות לכוכבי יוטיוב טרנסים ומחנכים ומטפלים 'מאשרי מגדר', שדוחפים התערבויות משנות חיים של נערות צעירות – כולל כריתות שד כפולות מיותרות מבחינה רפואית וטיפולים חוסמי גיל התבגרות שעלולים לגרום לאי פוריות קבועה", נכתב כטקסט מלווה לספר שלה באמזון.
.
פרסום הספר עורר מחלוקת בקרב חוקרי מגדר וקהילת הטרנסג'נדרים.ות בארה"ב ובעולם, עד כדי כך ששראייר טענה שהלובי הטרנסג'נדרי הפך אותה לאוייבת מספר 1 שלהם. שראייר צפויה להגיע לישראל במאי הקרוב, לצורך קידום הספר.
פחד הוא מוטיב רב-עוצמה שפוליטיקאים, כמו גם גורמים מסחריים, עושים בו שימוש נפוץ כדי למכור את מרכולתם האידיאולוגית או המסחרית. נדמה שמוטיב הפחד משחק כמוטיב מרכזי במכירת ספרה של שראייר.
"כיום קבוצות שלמות של חברות במכללות, בתי ספר תיכוניים ואפילו חטיבות ביניים ברחבי הארץ יוצאות כ'טרנסג'נדריות'", נכתב בטקסט המלווה את הספר. "אלו בנות שמעולם לא חוו אי נוחות במין הביולוגי שלהן עד ששמעו סיפור על יציאה מהארון של דובר באסיפת בית ספר או גילו את קהילת האינטרנט של 'המשפיעים'".
הספר של שראייר מאפיין זרם שמתחזק בכל העולם, של תגובת נגד לתהליכים ליברליים שלטענת שמרנים מסוימים "הלכו רחוק מדי, או כמו שאוהבים לכנות זאת בארץ "טרלול פרוגרסיבי". לתהליך יש גם השלכות בשטח, למשל מקרה שבו משרד החינוך נכנע לדרישות של הורים מבית ספר בגבעת שמואל, להעביר לבית ספר אחר ילד טרנסג'נדר, בניגוד לרצון הוריו ולחוות דעת שקבעה כי הדבר יסב לו נזק.
"יש אלמנט של פחד מלהט"ביות בכלל, ומטרנסיות עוד יותר, בייחוד בקרב מי שתופסים זאת כאידיאולוגיה שמגיעה אלינו מהמערב, מאמריקה, ולא קשורה אלינו, אל הישראליות, אל היהדות", אומרת רותם שורק, מנכ"לית עמותת מעברים – עמותת סיוע לכל הקשת הטרנסית. "אני מפחדת שהמסרים של ספר כזה, שמדברים על טרנסיות בתור טרנד, יהדהדו.
"בעתירה של ההורים מגבעת שמואל הם טענו שהנוכחות של הילד תקלקל את הילדים שלהם. בעתירה הם אמרו שהילדים שלהם ילכו בדרך רעה כי הם רואים את הילד הטרנס בבית הספר. אלו ממש אותם המסרים של אביגיל בספרה, והנזק שלהם הוא מוחשי מאוד".
הצבעת ימין קיבלת ימין
הוצאת הספרים שבה עתיד להתפרסם תרגום הספר היא "סלע מאיר" בבעלות רותם סלע, שתעלול היח"צ שלו לקראת הוצאת הספר כולל שימוש במוטיבים מבטלים, מזלזלים ומסכסכים.
האג'נדה של ההוצאה, כפי שבאה לידי ביטוי בראיון שנערך עם סלע בהארץ בדצמבר 2021 היא לחפש נושאים "יתומים": "רוב ספרי המקור בהוצאה הם יוזמה שלנו", הוא אמר. "אנחנו מחפשים כל מיני נושאים יתומים, נושאים שצריכים טיפול".
אלא שכל הנושאים שצריכים טיפול הם מהנושאים הבוערים על סדר היום של הימין השמרני בארץ. בין ספרי ההוצאה אפשר למצוא למשל את: "11 כללים להתווכח עם שמאלנים ולכסח להם את הצורה" של בן שפירו, "אפוקליפסה אף פעם – כיצד הירוקים מנציחים עוני ופוגעים בכולנו" של מייקל שלנברגר, "בריונים – איך עובדת תרבות ההשתקה של השמאל", "העיקר הבריאות – מלחמתה המסוכנת של המערכת ברפואה הפרטית" וגם את הביוגרפיה של נתניהו – "ביבי, סיפור חיי".
"אני לא מנסה להמיר אף אחד", אמר סלע בראיון. "אני לא חושב במונחים כאלה. יש שאלות שעולות, שאלות שנוגעות למי הוא האזרח, מה המקום של ישראל בין האומות, מה היחס בין תפיסה דתית למדינה. ישנן כל השאלות האלה שעולות ואנחנו מנסים להוציא ספרים רלוונטיים ולהתחיל שיחות. זה דבר הרבה פחות מתוכנן או מתוכנת ממה שאתה חושב".
והוא בהחלט לא מעוניין להמיר אף אחד – "הצבעת ימין קיבלת ימין" קרא הניוזלטר שיצא אתמול למנויים. סלע מציע לקוראיו חבילה של שלושה ספרים לרגל ה"רפורמה המשפטית", שבה מכבב הספר "למה שהעם יבחר את השופטים" של ח"כ שמחה רוטמן. בנוסף, הוא מציע את חבילת "דמוקרטיה לא מצונזרת להרחבת התודעה", שנתפרה במיוחד "לרגל סיום העסקתו של ד"ר גדי טאוב בהארץ, על רקע החלטתם להדיר את תפיסת עולמו מעמוד הדעות".
רוטמן וח"כ אמיר אוחנה ועמיחי שיקלי הצטלמו ב-2021 לקמפיין גיוס מינויים לספריית "שיבולת", פרוייקט של הוצאת סלע מאיר. פרסום כזה מנוגד להחלטות קודמות של ועדת האתיקה של הכנסת – לפיהן אסור לנבחרי ציבור להשתתף בשיווק או מתן חסות לגופים מסחריים, גם אם לא קיבלו על כך תמורה.
70 אחוז או 5?
נושא זהות המגדרית מטריד את ארגוני המשפחה הימניים, שבוחרים לעסוק בו שוב ושוב. כעת ספרה של שראייר יכול לשחק לידיהם. למרות שהיא טוענת כי האמירה שלה בספר אינה פוליטית, הוא פורסם בהוצאת Regnery Publishing המזוהה עם הימין השמרני, כמו שקורה בישראל.
אלא ששראייר איננה חוקרת מתחום המגדר. היא עיתונאית. "אמנם לא צריך להיות חוקר של תחום כדי להיות מוסמך לדבר עליו, אבל חוקרים רציניים של התחום לא לוקחים את הספר ברצינות", אומרת שורק.
פסיכיאטר הילדים והמתבגרים ג'ק טורבן, מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד, חוקר את הבריאות הנפשית של טרנסג'נדרים צעירים. בטור שפרסם ב-Psychology Today, הוא עובר טענה אחר טענה מבין אלו שמופיעות בספר של שראייר, ומצביע על מה שהיא מציגה כעובדות אך אינן מגובות מבחינה מדעית.
מתברר כי שראייר כלל לא ראיינה טרנסג'נדרים לספרה, אלא שוחחה עם הוריהם, שאינם מקבלים את תהליך השינוי המגדרי שעברו ילדיהם.
מתברר כי שראייר כלל לא ראיינה טרנסג'נדרים לספרה, אלא שוחחה עם הוריהם, שאינם מקבלים את תהליך השינוי המגדרי שעברו ילדיהם
בנוסף, שראייר טוענת כי בני נוער שמגדירים עצמם טרנסג'נדרים הם למעשה הומואים, לסביות או ביסקסואלים שפוחדים להצהיר על עצמם ככאלה, לדבריה משום שהסטיגמה לגבי טרנסג'נדרים פחות נגטיבית. טורבן טוען שלפי מחקרים, נדיר שטרנסג'נדרים יכריזו על עצמם כסיסג'נדרים בהמשך (כלומר, שהמין והמגדר שלהם תואמים).
שראייר מעלה טענה בספרה ש-70 אחוז מהטרנסג'נדרים משנים את דעתם לגבי התהליך, ולכן יש למנוע מהם שירותים רפואיים המיועדים לתהליך השינוי. אלא שטורבן מצביע כי בספרה התייחסה שראייר לאבחנה ישנה של האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה (DSM-5) ולא התבססה על מחקרים עדכניים.
המחקרים העדכניים בנושא מעלים שבין 1-5 אחוז מכלל מי שעובר תהליך לשינוי מין מתחרט עליו. עומר אלעד, מנכ"ל פרויקט גילה להעצמה טרנסית, הביא מחקרים עדכניים בכנס הטרנסי השנתי האחרון שמצביעים על הסיבות לחרטה.
הסיבה המובילה היא לחץ מההורים (36 אחוז מהנשאלים ציינו אותה כסיבה לחרטה), קושי פיזי לעשות את השינוי המגדרי (33 אחוז), אפלייה והתעללות (31 אחוז), קושי במציאת תעסוקה לאחר השינוי (29 אחוז). רק 5 אחוז מהנשאלים והנשאלות ציינו כי חשו חרטה משום שהמעבר לא היה נכון עבורם ו-4 אחוז אמרו ש"המעבר המגדרי לא משקף את הזהות המורכבת שלי".
"הדי-טרנזישן (ביטול תהליך השינוי המגדרי – ש.ג) היא תופעה קיימת", אומרת שורק. "זה שהיא לא קיימת באחוזים נרחבים, לא אומר שלא צריכים להתייחס אליה. אנחנו בקהילה הטרנסית מתייחסות אליה וכחלק מהתפקיד שלנו תומכות באנשים שעושים די-טרנזישן… מה ששראייר ודומותיה מנסות לעשות זה הפרד ומשול, שאני כחלק מהקהילה לא רוצה להשתתף בו".
תגובת רותם סלע, מו"ל הוצאת הספרים 'סלע מאיר': "הסיבה כי האקונומיסט והטיימס הלונדוני בחרו ב-נזק בלתי הפיך לרשימת ספרי השנה שלהם ב-2021, ולכך שהוא קצר שבחים וזכה למקום מרכזי בשיח העולמי בנושא היא כי מדובר במסמך מנומק, חשוב, מטריד ומנוסח כהלכה. טבעי שלספר כה מרכזי, שמבקר תופעה פופולארית שהולכת וצוברת תאוצה ומאמינים, יהיו מבקרים, ואני מזמין אותך לראיין את אביגיל ולעמת אותה עם טענותיהם על רקע השקת הספר במאי הקרוב.
"בנוגע למניעיה של שרייר. קריאה בספר תעלה כי הוא נכתב מתוך חמלה ודאגה לילדים. שרייר איננה מבקשת להתריס, להוכיח או לפגוע בטרנסים, אלא להתריע כי מכוחה של אופנה אינטלקטואלית יתכן מאוד כי אנו מסלילים ילדים (ובעיקר ילדות) לטיפולים שיפגעו בבריאותם ובאיכות חייהם באופן חסרת תקנה."
