דו"ח המבקר: למערכת הבריאות אין תוכנית כיצד להוסיף מיטות אשפוז בעת מגיפה

דו"ח מבקר מדינה שמתפרסם היום מתמקד בהיערכותה של המדינה להתפרצות של מחלות חדשות כגון נגיף הקורונה, וממנו עולים ליקויים רבים בהיערכות מערכת הבריאות וגם באלה של מנגנונים ממשלתיים נוספים.

מהדו"ח עולה כי מערכת הבריאות הציבורית אינה ערוכה באופן מלא למקרה של התפרצות שפעת פנדמית, שבגינה עלולים לחלות כ-25% מהאוכלוסייה, וכי מלאי התרופות הנוכחי נותן מענה עבור 16% מהאוכלוסייה, במקום 25% כפי שנקבע בתוכנית ההיערכות. הקורונה אינה שפעת, ואין לה עדיין חיסון, כך שקשה להעריך עד כמה ההיערכות לוקה אף יותר לנוכח המצב החדש.

בהקשר זה המבקר מספק הצצה לאחד מתרחישי האימים הגדולים ביותר של התפרצות נגיף הקורונה בישראל. מהדו"ח עולה כי למערכת הבריאות אין תוכנית מפורטת כיצד להשלים פערים במערך האשפוז בעת התפרצות של מגיפה.

כך למשל, תרחיש של משרד הבריאות צופה כי בעת התפרצות שפעת פנדמית, הגידול בתחלואה יתפזר על פני כשמונה שבועות שבהם יתווספו למערכת האשפוז של בתי החולים עוד כ-150 אלף מאושפזים, עוד כ-25 אלף חולים יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ ועוד כ-12.5 אלף חולים יזדקקו להנשמה. בתוכניות אין כלל התייחסות לכמות חדרי הבידוד שיידרשו, משאב מבוקש בימים אלה.

זמן ארוך מדי עד ביצוע חקירה

לפי הדו"ח הנוכחי, אין תוכנית כלשהי להשלמת הפערים במיטות אשפוז, בצוותים רפואיים ובציוד בעת התפרצות מגיפה. "היות שמדובר בסיכון של ממש למדינת ישראל", נכתב, "על משרד הבריאות בשיתוף משרד הביטחון ורח"ל (רשות החירום הלאומית) לקבוע את האופן האפשרי והראוי למדינת ישראל להתמודדות עם התפרצות שפעת פנדמית ולהיערך לכך בהתאם".

נכון להיום ישראל ניצבת על כ-1,200 חולים בקורונה כשהמספר צפוי להמשיך לעלות. חולה הקורונה הראשון התגלה לפני פחות מחודש.

המבקר גם בדק מדגמית את משך הזמן שלקח להתחיל בחקירות אפידמיולוגיות כמו אלה המבוצעות בימים אלה – בזמן התפרצות החצבת ב-2018. מהדו"ח עולה כי רק ב-57% מהמקרים החלו החקירות תוך 48 שעות בהתאם ללוח הזמנים שקבע ארגון הבריאות העולמי. בפרק הזמן הזה, עד שנערכות ומתפרסמת החקירות, ב-2018 כמו גם היום, ממשיכים חלק ניכר מהחולים בשגרת יומם והסיכון שידביקו חולים נוספים עולה.

העבודה על הדו"ח הנוכחי החלה לפני התפרצות הקורונה, בתקופתו של מבקר המדינה הקודם, השופט בדימוס יוסף שפירא, שבניגוד לממשיכו הקפיד לשמור על דפוסי הביקורת שהונהגו במוסד. קשה להעריך אם דו"חות כאלה ימשיכו להיכתב גם בעתיד, תחת שרביטו של המבקר החדש מתניהו אנגלמן. כפי שפורסם בהארץ הבוקר, בשונה ממדיניות קודמיו, המבקר אנגלמן לא ממהר לבחון בזמן אמת את משבר הקורונה.

הדו"ח מציף גם את סוגיית האחריות הממשלתית על התפרצות של מגיפה, נושא שהוביל באחרונה לסכסוך מתוקשר בין משרדי הבריאות והביטחון. מהדו"ח עולה כי מסמך היערכות שהוכן בנושא על ידי משרד הביטחון ב-2018 נמצא כעת במעמד של טיוטה, וכי תרגול שבוצע באותה השנה העלה פערים מסוימים בממשקי העבודה בין המשרדים והרשויות שיש להשלימם. המבקר ממליץ למשרד הביטחון להשלים את התוכניות הללו.

ליקויים במערך המעבדות

אחד הנושאים המדוברים ביותר בנוגע למשבר הקורונה הנוכחי הוא היקף הבדיקות המתבצעות ומסוגלות המעבדות להתמודד עם העומס. מבדיקה מדגמית שערך 'המקום' בקרב נבדקים לקורונה, נמסר להם כי יקבלו תשובה כשבוע לאחר הבדיקה, במקום 48 שעות כפי שמומלץ. דו"ח מבקר המדינה שהוכן ב-2015 ופורסם ב-2016 הצביע כבר אז על ליקויים רבים בפעילות המעבדות הרפואיות בישראל ובפיקוח על עבודתן בידי משרד הבריאות.

בין השאר מצא הדו"ח כי משרד הבריאות לא קבע פרק זמן מרבי למסירת תוצאות בדיקות, רגילות ודחופות, וכי כל בית חולים קבע פרק זמן כזה לעצמו. עוד עלה כי לעתים בדיקה דומה מבוטאת ביחידות מדידה שונות בין מעבדה למעבדה, דבר שעלול להוביל לטעויות ולפגיעה בחולים.

עוד עלה בביקורת ההיא כי משרד הבריאות לקה בבקרה על המעבדות, וכך למשל אינו ממפה אותם ודורש לתקנם תוך פרק זמן קבוע. בדו"ח צוין כי המשרד לא קבע תקן מזערי לכוח אדם לעובדי מעבדה. נכון לזמן כתיבת הדו"ח היה מחסור בעובדי מעבדה בבתי החולים הממשלתיים. המבקר גם התריע על כך שהמשרד לא קבע נהלים בנושא עבודת המעבדות בשעת חירום, בהתייחס בעיקר למצבי לחימה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש אגף תקציבים באוצר שאול מרידור, ענו בסוף השבוע בראיונות טלוויזיוניים תשובה אחודה ומתסכלת כשנשאלו מדוע מערכת הבריאות הישראלית נמצאת כבר שנים במצב של אי ספיקה, מציאות שמתחדדת בימים אלה לאור התפשטות נגיף הקורונה. לדבריהם, התפשטות כה חמורה של פנדמיה עלולה להביא לקריסתה של כל מערכת בריאות ציבורית מערבית, והביאו כדוגמה את זו האיטלקית הנחשבת לטובה, שכעת מתקשה להתמודד עם נזקי המגיפה.

הטיעון של נתניהו ומרידור אמנם נכון במידה מסוימת, אבל השימוש בו בייחוד בעת הזו מקומם במיוחד, כמעט בלתי נתפס. ניתן להמשיל אותו למצב שבו כיתת בית ספר יוצאת לטיול כשעל האוטובוס מועמס תיק עזרה ראשונה מצומק, מלא חורים וחוסרים, ולטעון שאם תתרחש חלילה תאונת דרכים קשה – התיק בכל מקרה לא יסייע.

על חסריה של מערכת הבריאות בשגרה דובר לא מעט בתקופה האחרונה, כשהשורה התחתונה די ברורה: ישראל נמצאת בתחתית דירוג מדינות ה-OECD בחלק ניכר מהמדדים החשובים בתחום הבריאות. עם התפרצות מגיפה או בלעדיה, היא מתמודדת כבר שנים מתוך מדיניות מוצהרת תחת שמיכה קצרה, ללא משאבים ראויים, וללא יכולת להיערך למצבי עומס בשגרה – וכמובן שגם בחירום.