אחת הדאגות המרכזיות של מערכת הבריאות, כפי שפירסמנו הבוקר, הוא העובדה שישנם חולים רבים בקהילה שאינם ידועים ומזוהים. זאת, בין היתר בשל מספר הבדיקות שמבוצעות בקהילה אינו מספק. מנתוני משרד הבריאות שפורסמו אתמול, עולה כי בסך הכל בוצעו עד היום 7,740 בדיקות לגילוי קורונה, בעוד שמתחילת התפרצות נגיף הקורונה הוכנסו כ-65 אלף אזרחים לבידוד. 

לפי נתוני מד"א, כ-700 בדיקות מבוצעות מדי יום. בראיון הבוקר בגלי צה"ל סיפר מנכ"ל מד"א, אלי בין, ש"אתמול היה יום השיא שלנו, ערכנו 768 בדיקות. זה מעט מאוד, אנחנו יכולים לערוך אלפי בדיקות. מעריך שהלילה משרד הבריאות יאמץ את התוכנית שלנו והמספר יגדל".

עד שקצב הבדיקות יגדל, נראה כי צוואר הבקבוק והיכולת להגדיל את היקף הבדיקות תלויה ונמצאת במעבדות הרפואיות.

מתחילת המשבר נערכו הפענוחים בשתי מעבדות בלבד: המעבדה המרכזית שיבא תל השומר ובית החולים רמב"ם. המשך התווספו מעבדות בסורוקה, הדסה עין כרם ומעבדה נוספת בתל השומר. חלקם עברו גם לעבוד במתכונת של עבודה מסביב לשעון, שבעה ימים בשבוע – לאחר שהיו סגורות בשבתות בהנחיית משרד הבריאות. 

אלא שהמעבדה המרכזית בשיבא נסגרה אתמול בלילה, זאת לאחר שסגנית מנהל המחלקה נדבקה בקורונה והעובדים שבאו איתה במגע נשלחו לבידוד ביתי. בינתיים הודיע מכון ויצמן כי יצטרף למאמץ הלאומי ויפתח מעבדה בתחומו. 

"מתרוצצים וקורסים"

"מאז הקורונה עובדי המעבדה עובדים יותר מהמותר בחוק שעות העבודה והמנוחה. העברנו עובדים ממעבדת מים למעבדת הקורונה ועכשיו מעבירים ממעבדות אחרות, אבל אי אפשר להשאיר מעבדת בנק דם בלי תורנים ועובדים. אנחנו מתרוצצים וקורסים", אומרת אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות הביוכימאים והמיקרוביולוגים. 

בשבועות האחרונים פורסמו מודעות דרושים שקראה לבעלי תואר ראשון בביולוגיה להגיש מועמדות למעבדה המרכזית לנגיפים בשיבא. אדמון מספרת כי מודעות דרושים אחרות קראו לסטודנטים להצטרף לצוות הבודקים. 

"זו חוצפה ממדרגה ראשונה", מתרעמת אדמון. "אצלנו עובד מעבדה צריך להיות עם תואר, לעבור סטאז', מבחן והכשרה ורק אחר כך הוא נכנס לעבודה. ומה יקרה עכשיו? בנוסף לעומס הקיים יביאו לי סטודנטים שאצטרך ללמד אותם, שאין להם גישה למקצוע, שייקח שנה עד שיבינו מי נגד מי ובזמן הזה נקרוס.

"מה יקרה עכשיו? בנוסף לעומס הקיים יביאו לי סטודנטים שאצטרך ללמד אותם"

"יש תורנים שהם עובדים לפי שעה, עבדים. יש עשרת אלפים עובדים עם רישיון של משרד הבריאות – תשלמו כמו שצריך ותכניסו אותם למערכת. אני צריכה עובדים מיומנים עם רישיון שיודעים מה זו מעבדה. יש אנשים כאלה – רק צריך לשלם להם". 

היום יצאו מנכ"ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין ובכירים נוספים במערך הבריאות בקול קורא, שמחפש אחר מתנדבים לביצוע בדיקות קורונה ובדיקות סקר בקהילה.  "פנינו לסטודנטים לרפואה בארץ על מנת שיתנדבו לבצע את לקיחת הדגימות בקהילה. בנוסף, אנחנו פונים לדוקטורנטים וסטודנטים במעבדות מחקר אשר יש להם את הידע והיכולת להפעיל את המכשור", כתבו.

27 שקל בשעה

בשנים האחרונות נאבקו 3,000 עובדי המעבדות הרפואיות בבתי החולים ובקהילה על שיפור בתנאי העסקתם ודיווחו על עומסי עבודה קשים שגורמים לשחיקה, דפוסי העסקה בעייתיים שעוקפים את ההסכמים הקיבוציים ועל קושי בגיוס עובדים. ב-2018 הם הכריזו על סכסוך עבודה ובאוגוסט 2019 פתחו בשביתה, שלמרבה הצער לא הגיעה לכותרות ולא זכתה למענה. 

שנה קודם לכן פורסם דוח של משרד הבריאות ובו נחשף גודל המשבר: 83 אחוז מהמנהלים של המעבדות הרפואיות בבתי החולים ובקהילה דיווחו על קושי לגייס עובדים חדשים, ו-80 אחוז מהעובדים ציינו כי לא ימליצו לחבריהם לעבוד בתחום בגלל השכר. 

בדיון בוועדה לביקורת המדינה על קריסתן של המעבדות הרפואיות במערכת הבריאות והפגיעה בבריאות הציבור שנערך בינואר 2018 עלה כי עובדי מעבדה ביו-כימאים ומיקרוביולוגים עם תואר שני ושלישי מרוויחים שכר של 27 שקל לשעה. 

"יש למשרד תקציב לטפל בבעיות", אמר בדיון פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות: "היעדר הסכם שכר חדש במגזר הציבורי מגביל את יכולתנו להעלות את שכר עובדי המעבדות". 

עובדים מבוגרים לקראת פרישה

כיום לאחר סכסוכי העבודה והשביתות השכר עלה ל-32-34 שקל לשעה בלבד. "הצעירים עזבו את המקצוע והלכו לכיוון הוראה, מפעלים, מעבדות פרטיות", אומרת אדמון.

מהדו"ח של משרד הבריאות עולה שכמחצית מעובדי המעבדות הרפואיות בבתי החולים הממשלתיים הם מעל גיל 55, ומעל רבע מכלל העובדים הם בני 65 ומעלה שצפויים לפרוש בקרוב. לפי דוח מבקר המדינה מ-2015, לא הוכנה תכנית מתאימה לגיוס ולקליטה של עובדי מעבדה חדשים. עוד ציין המבקר כי משרד הבריאות לא קבע תקן לכוח אדם לעובדי המעבדה, כך שכל בית חולים קובע את היקף כוח האדם במעבדות שלו.

בעקבות השביתה שהתקיימה בשנה שעברה אישר נציב שירות המדינה לבתי החולים הממשלתיים לגייס גמלאים כדי לענות על המחסור בכוח האדם. אלא שהפתרון הדחוק הזה לא עוזר בעיתות משבר. וכעת, עם אותו מספר עובדים נאלצות המעבדות לבצע כמות בדיקות עצומה. "מי שמצליח, מעמיס על החמור הרבה עד שהוא נופל", מסכמת אדמון.