כעת כבר ברור כי הממשלה הנכנסת הכריזה מלחמה על הנשים, בשליחות נציגי היהדות הפטריארכלית הקיצונית שמהווים לפחות מחצית מחברי הקואליציה החדשה. היבט אחד שבו מתבטאת המלחמה נגד נשים הוא הרכב הממשלה החדשה, שעל פי פרסום של שבי גטניו ב"המקום הכי חם בגיהנום" וב"שקוף", מדרדר את ישראל מהמקום ה-47 בעולם בייצוג נשים בממשלה למקום ה-140 בעולם, לצד מדינות כמו פקיסטן וטורקיה.
אך הדמיון למדינות אלה לא מסתכם במספר הנשים בממשלה: התבוננות בהסכמים הקואליציונים מבהירה שהפרוגרמה הדתית-גברית של צמצום זכויות נשים, הדרתן מהמרחב הציבורי והכפפתן לתכתיביה של יהדות שמרנית קיצונית מהווה מטרה מרכזית של המפלגות החרדיות ושל הציונות הדתית ותנאי לכניסתן לקואליציה החדשה.
חשוב להודות שבהיבטים מסוימים, ובעיקר בנושא המעמד האישי, מדינת ישראל הקריבה כבר מעת הקמתה את זכותן של נשים לשוויון על מזבח השיקולים הפוליטיים והניסיון לרצות גורמים דתיים. בשל כך, כמו בשל היבטים אחרים, ובהם הכיבוש והיחס לאזרחי ישראל הערבים, ישראל מעולם לא היתה דמוקרטיה ליברלית אלא סמי-ליברלית בלבד, אשר משלבת ליברליות ושבטיות דתית ולאומית.
כלומר, בעוד שבתחומים מסוימים המשפט הישראלי מחויב לתפיסה ליברלית שמגנה על זכויות הפרט, ובכללן זכויות נשים, ורואה בכלל האזרחים אנשים שווים וחופשיים, הרי בתחומים אחרים המשפט הישראלי נותן קדימות ברורה ומכוונת לאופי היהודי של המדינה על חשבון זכויות האדם.
לכן, לצד הישגים ניכרים במאבקן של נשים בישראל לשוויון לאורך השנים נותרו תמיד איים של אי-שוויון קיצוני. כעת, במסגרת מלחמתה נגד הנשים מתחייבת הקואליציה החדשה להרחיב איים אלה ולתת לתפיסות דתיות קיצוניות, ולרבנים המכתיבים אותן, לשלוט כמעט בכל היבט של יחס המדינה לנשים ולזכויותיהן.
לפחות ארבע התחייבויות כאלה מופיעות בהסכמים הקואליציוניים: ראשית, הציונות הדתית ויהדות התורה קיבלו בהסכמים התחייבות לכך שהפרדה מגדרית תותר לראשונה בחוק.
בהסכם עם יהדות התורה נקבע כי יתוקן חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים כך "שתעוגן האפשרות לקיום אירועי תרבות או לימודים של חרדים ודתיים המעוניינים בכך המיועדים לציבור כאמור או נושאים אופי דתי מובהק, תוך התחשבות באמונותיהם ובצרכיהם הדתיים, לרבות בהפרדה מגדרית. בתנאים אלה הפרדה לא תיחשב לאפליה אסורה. כמו כן יתוקן החוק האמור באופן… שימנע פגיעה בבית עסק פרטי שנמנע מאספקת שירות או מוצר בשל אמונה דתית, ובתנאי שמדובר בשירות או מוצר שאינו ייחודי ושניתן להשיג חלופה דומה בקרבה גיאוגרפית במחיר דומה". תיאור מכובס זה של מטרת החקיקה בא לכסות על פגיעה קשה הן בזכויות נשים והן בעיקרון שלטון החוק.
"הנגשת" המרחב לחרדים
תופעת ההפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי מטעמי דת החלה לפני כ-25 שנים בלחץ מנהיגי הציבור החרדי, תחת הנימוק של הנגשת המרחב הציבורי לאוכלוסיה החרדית. העתירות הראשונות נגד ההפרדה המגדרית שהונהגה בתחבורה הציבורית ובהכשרה מקצועית הוגשו לבג"צ על ידי שדולת הנשים כבר בשנים 1997-1998, מיד עם תחילת הפרקטיקה האמורה.
העתירות נמחקו בעצת בית המשפט, שהעדיף שלא להתערב באותה עת, בנימוק שמדובר בעניין חרדי פנימי. החלטתו של בית המשפט שלא להתערב, כמו גם סיוען של רשויות המדינה השונות, גרמו לכך שבעשור שלאחר מכן התפשטה הפרת והדרת הנשים במרחב הציבורי כאש בשדה קוצים, כשתוצאותיה מורגשות בקרב חרדים וחילונים כאחד, עד שב-2007 הוגשה עתירה נוספת נגד ההפרדה באוטובוסים.
ככל שההפרדה נמשכה והתפשטה, התפיסה שלפיה קיימת זכות מוקנית להדיר נשים מהמרחב הציבורי, להקצות להן מרחב מוגדר, מוגבל ונחות, ולתבוע מהן לנהוג על פי כללי צניעות נוקשים, וכל זאת מטעמים דתיים, הלכה והשתרשה והפגיעה בנשים הלכה והעמיקה.
רק ב-2010 נתן בג"צ לראשונה פסק דין האוסר על הפרדה באוטובוסים. בפסק הדין כתב השופט אליקים רובינשטיין כך: "מפעיל תחבורה ציבורית (כמו כל אדם אחר) אינו רשאי לומר, לבקש או להורות לנשים היכן עליהן לשבת באוטובוס רק משום היותן נשים, או מה עליהן ללבוש, והן רשאיות לישב בכל מקום שתרצינה… כשאני חוזר וקורא את השורות שהודגשו זה עתה אני תמה על עצמי, כיצד בישראל של שנת 2010 היה צורך לכתבן. האם לימי רוזה פארקס… חזרנו?".
אליקים רובינשטיין ב-2010: "מפעיל תחבורה ציבורית אינו רשאי להורות לנשים היכן עליהן לשבת באוטובוס.. האם לימי רוזה פארקס חזרנו?"
דוח של הצוות שמונה על ידי היועץ המשפטי לממשלה לבחינת הדרת הנשים במרחב הציבורי שהוגש ב-2013 קבע, כי "התופעה שחלק ממופעיה מכונה לעתים 'הדרת נשים' במרחב הציבורי היא תופעה חמורה המתאפיינת בהפלייתן של נשים באשר הן נשים. הפליה זו יורדת לשורשו של עניין ומערערת את הנחות היסוד עליהן מושתת המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, המכיר בערכו האנושי של האדם באשר הוא אדם".
הדוח קרא לרשויות הציבוריות הנוגעות בדבר לפעול באופן מהיר, יעיל ונחרץ להפסקתם של ביטויי ההפרדה וההדרה בתחום אחריותן או השפעתן. הדוח אומץ על ידי הממשלה ב-2014 ויישומו הוטל על כלל השרים הרלוונטיים. עם זאת, הן הדוח והן פסיקת בית המשפט לא כיסו את כל התחומים בהם פשתה ההפרדה ובד בבד עם נקיטת ניסיונות לצמצום התופעה בתחומים מסוימים, הלכו ההפרדה וההדרה והתרחבו, בין השאר בעידוד המדינה, בתחומים כגון האקדמיה, הצבא וההכשרה מקצועית.
תיבת פנדורה נפתחה
עד מהרה התברר שאת תיבת הפנדורה של הדרת הנשים קשה מאוד לשוב ולסגור, בודאי במדינה שבה מושרשת התפיסה ולפיה בתחומים מסוימים ניתן ואף ראוי לתת עדיפות לאינטרסים דתיים על פני זכויות נשים.
מה שהוצג בתחילה כהפרדה וולונטרית הנוגעת רק לחרדים המעוניינים בכך, הפך עד מהרה, אם לא נבלם על ידי מאבקים משפטיים של ארגוני נשים, להדרה שיטתית, בכפייה, של נשים באשר הן, מהזדמנויות תעסוקה, מתפקידים בצבא, משירותים ציבוריים ומאירועי תרבות.
רק עבודתן הסיזיפית של פמיניסטיות חילוניות וחרדיות כאחד לשים קץ לתופעות פסולות אלה באמצעות פנייה לערכאות משפטיות ואכיפת זכותן המשפטית של נשים לשוויון בלמה את התפשטות ההפרדה. בשל כך זכתה עבודה זו להיות מוגדרת כעת על ידי נציגי הציונות הדתית והמפלגות החרדיות כ"רדיפה משפטית".
תיקוני החוק שהובטחו בהסכמים הקואליציוניים יבטלו את הכלים המשפטיים הקיימים להבטחת זכותן של נשים לשוויון במרחב הציבורי, ויאפשרו להחליף בתחום זה את שלטון החוק בשלטון הדת.
אלה המנסים להמעיט בערך הפגיעה טוענים כי מדובר רק בהפרדה במופעי תרבות לאוכלוסיות דתיות, אך לשונו המפורשת של ההסכם הקואליציוני מוכיחה אחרת. ראשית, על פי ההסכם, ההפרדה חלה גם על לימודים מכל הסוגים. כתוצאה מכך, המסלולים הנפרדים באקדמיה, שהוגבלו עד כה לחרדים בלבד, ייפתחו גם לדתיים לאומיים ולכל מי שיצהיר כי אינו מעוניין ללמוד עם המין השני מטעמי דת, והלימודים הנפרדים יורחבו גם לתארים שניים ולדוקטורט, וזאת בניגוד לפסיקת בג"צ בעניין.
שנית, הנוסח המוצע יאפשר גם הפרדה לא רק בכיתות אלא גם ברחבי הקמפוס בו מתקיימים הלימודים, כולל מסדרונות, חצרות וקפיטריות, גם זאת בניגוד לפסיקת בג"צ. התרחבות ההפרדה תביא לפגיעה נוספת בנשים מרצות, שכבר היום מתקשות לקבל קביעות במוסדות אקדמיים בהם מתקיימים לימודים בהפרדה, שכן הן אינן מורשות ללמד גברים בעוד שמרצים גברים רשאים ללמד נשים ולכן העסקתם משתלמת יותר למוסד.
פן חמור נוסף של הרחבת ההפרדה טמון בהגנה שההסדר המתוכנן יבטיח לבתי עסק פרטיים שיסרבו לספק שירות או מוצר בשל אמונה דתית. הדיון הציבורי בפגיעת ההסדר האמור בזכויות הפרט נסב בעיקר על פגיעתו בלהט"בים, וראש הממשלה המיועד נתניהו אף מיהר להצהיר כי החוק לא יפגע בלהט"בים. הפגיעה החמורה בנשים כתוצאה מהחוק המוצע כלל לא הוזכרה בדיון הציבורי ובוודאי שלא הוכחשה על ידי נתניהו.
החוק המוצע, שנוסחו כבר הוגש לכנסת על ידי נציגי הציונות הדתית יאפשר לבתי עסק פרטיים לכפות הפרדה בין גברים לנשים ולחייב נשים בלבוש צנוע כתנאי להספקת שירות, ואפילו למנוע מנשים כל כניסה בשעות מסוימות. יתרה מזו, מלשון ההסכם ומלשון הצעת החוק שהגישה הציונות הדתית עולה שבעל העסק רשאי לסרב למכור מוצר או לתת שירות גם כאשר הדבר נועד למנוע פגיעה באמונתו הדתית של חלק מהציבור המבקש ליהנות מהמוצר או השירות. כלומר, ההסדר יאפשר לכל בעל עסק לכפות בעיסקו הרחקה והדרה של נשים, הן כלקוחות והן כעובדות, על מנת למשוך לקוחות שאינם מעוניינים לקבל שירות מנשים או בנוכחותן.
דרושים גברים בלבד
כתוצאה מכך נראה בקרוב מודעות דרושים לגברים בלבד למשרות בבנקים, בקופות חולים ובבתי עסק פרטיים, על מנת לתת מענה לזכות החדשה של גברים חרדיים לקבל שירות מגברים בלבד. מקומות עבודה יסרבו לקבל עובדות ויעדיפו להעסיק עובדים גברים היכולים לתת שירות לגברים ולנשים כאחד, ונשים חילוניות וחרדיות שתבואנה לקבל שירות בבנקים, חברות סלולר או קופות חולים תאלצנה לגשת לכניסה צדדית נפרדת, הרחק מעיני הגברים.
בקרוב נראה מודעות דרושים לגברים למשרות בבנקים, בקופ"ח ובתי עסק פרטיים, על מנת לתת מענה לזכות החדשה של גברים חרדיים לקבל שירות מגברים בלבד
כמעט מיותר לציין שכפי שקורה כבר היום בשירותים הניתנים בנפרד, איכות השירות והמרחב המוקצים לגברים יעלו משמעותית בטיבם וברמתם על אלה המוקצים לנשים. כך תביא זכותם החדשה של חרדים ודתיים להפרדה מטעמי אמונה דתית לחיסול זכותן של נשים לשוויון במרחב הציבורי ובשוק התעסוקה.
ההתעלמות הציבורית מהפגיעה הצפויה בנשים עקב שינוי החוק, במקביל לזעזוע המוצדק מהפגיעה בלהט"בים עקב אותו שינוי, מעוררת מחשבות עגומות על הזלזול הנמשך של הציבור במחיר שמשלמות נשים בשל מעמדה של הדת הפטריארכלית בישראל, שעומד להיות גבוה עוד יותר עם התחזקותה הדרמטית של הדת עם הקמת הממשלה החדשה.
זלזול זה מתבטא גם באופן בו עוברות כמעט ללא התייחסות עוד שלוש התחייבויות נוספות לפגיעה בזכויות נשים מטעמי דת להן התחייבה הקואליציה החדשה, הכוללות את הפגיעה בנשים חיילות כתוצאה מהכפפתו הצפויה של הרב הראשי של צה"ל בעניינים הלכתיים לרבנות הראשית, המתנגדת לגיוס נשים, ועל אחת כמה וכמה לשילובן השוויוני בצה"ל ובמקצועות לחימה; הפגיעה בנשים בשל הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לדון בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים, שתביא לפגיעה חמורה בזכויותיהן הרכושיות והכלכליות של נשים, שתאולצנה להסכים מראש לסמכות בית דין הפועל לפי דין תורה ומשוחרר מכל כפיפות לעקרונות השוויון והצדק החלים במשפט הישראלי; והפגיעה במאבק באלימות נגד נשים בשל ההתחייבות של הקואליציה החדשה שלא לאשר את הצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול למאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה.
חלק מההסדרים האמורים, כגון היבטים שונים של הדרת נשים מהמרחב הציבורי, או הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לדון בעניינים אזרחיים, נפסלו בעבר על ידי בית המשפט בשל פגיעתם החמורה בזכותן של נשים לכבוד ושוויון, הקבועה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לכן, כפי שהקואליציה הנכנסת מבינה היטב, תנאי ליכולתה לממש את מלחמתה נגד נשים הוא חקיקת פסקת התגברות שתמנע מבית המשפט את האפשרות לפסול את החוקים החדשים ואת הפגיעה הנרחבת בזכויות נשים שתיווצר בגללם. חקיקת פסקה כזו כבר מופיעה כתנאי בהסכמים הקואליציוניים ובקווי היסוד של הממשלה הנכנסת.
כפי שהקואליציה הנכנסת מבינה היטב, תנאי ליכולתה לממש את מלחמתה נגד נשים הוא חקיקת פסקת התגברות
המלחמה נגד נשים היא היבט מרכזי ברשימת השינויים הרדיקליים שמבקשת הקואליציה הנכנסת לבצע בשיטת המשטר בישראל. היבט זה מצטרף להיבטים אחרים, חמורים לא פחות, שנועדו יחדיו להפוך את ישראל ממדינה השומרת, ולו חלקית, על זכויות האדם הליברליות, למדינה בעלת משטר סמכותני שבטי המבוסס על שילוב נפיץ בין שחיתות, לאומנות ופונדמנטליזם דתי.
פרופ' גילה שטופלר היא מרצה למשפט חוקתי וזכויות אדם ודיקנית הפקולטה למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים