תופעת צילום מפגינים על ידי שוטרים באמצעות הטלפונים הסלולריים האישיים שלהם, תוך פגיעה בפרטיותם ובחופש המחאה, כפי שפורסמה לראשונה ב״מקום הכי חם״, מגיעה לבג״ץ. אנשי האגודה לזכויות האזרח, עו"ד ניצן אילני ומנהלת תחום חופש המחאה והביטוי באגודה סיון תהל, הגישו אתמול (ב׳) עתירה בנושא נגד משטרת ישראל ומפכ״ל המשטרה. 

"ההתנהלות המשטרתית פוגעת באופן בלתי מידתי בזכויות המשתתפים בהפגנות לחופש ביטוי ומחאה, לפרטיות ולחירות״, כתבו תהל ואילני בעתירה, וטענו כי זו ״יוצרת אפקט מצנן המרתיע את המפגינים ואת הציבור בכללותו ממימוש חופש המחאה והביטוי הפוליטי, ופוגעת בעקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי". 

״מדובר במגמה כוללת של ׳פליליזציה׳ של הפגנות חוקיות. חלק ממהלך נרחב לתיוג שלילי ולקרימינליזציה של אזרחים ושל הפגנות אזרחיות לגיטימיות״

מאז הפרסום שלנו באוגוסט 2023, בעיצומה של המחאה נגד הרפורמה המשפטית, התופעה החמירה ונעשתה נפוצה יותר. כפי שדיווחנו, באוקטובר 2020 הודיעה המשטרה כי הפקודה שהסדירה את הנהלים לתיעוד משטרתי בהפגנות, וקבעה כי ככלל לא יצולמו הפגנות אלא בנסיבות חריגות בוטלה. זאת על מנת לכתוב נוהל חדש ועדכני לתיעוד ״אירועי סדר ציבורי״.  יותר מארבע שנים חלפו וטרם פורסמה פקודה חדשה. התוצאה – תיעוד מסיבי של מפגינים נעשה מידי הפגנה ללא פיקוח או הגבלה, הן על מטרתו, על השימוש בו ועל תקופת ואופן אכסונו, בין אם נעשה באמצעי תיעוד משטרתיים כמו מצלמות גוף, סטילס ורחפנים, ובין אם באמצעות מכשירים פרטיים של שוטרים. 

ארבע שנים לנוהל 

טענת המשטרה מאוקטובר 2020 נמסרה בתגובה לפניית האגודה מאוגוסט אותה שנה, תקופת הפגנות בלפור. כבר אז שוטרים צילמו אזרחים במכשיריהם האישיים. המשטרה הסבירה אז כי תיעוד המפגינים אמנם התחיל על דעת השוטרים, והוסיפה שעוגן נוהל משטרתי המסדיר את הנושא. מבדיקת ״המקום הכי חם״ עולה כי מדובר בנוהל אחר, העוסק בכלל השימוש של שוטרים במכשיריהם האישיים לצרכי עבודה, בניגוד לפקודה שבוטלה ועסקה באופן ספציפי בתיעוד אזרחים בהפגנות. יתרה מזאת, הנוהל שעוגן מאפשר שימוש טלפונים אישיים לצרכי תיעוד רק במידה ואין אמצעי תיעוד משטרתי בנמצא, באירועים לא מתוכננים או בלתי צפויים, ורק כאשר השוטר סבור שללא תיעוד לא יוכל להוכיח ביצוע עבירה. 

בנוסף, הנוהל מחייב העברה בהקדם האפשרי של החומר המצולם למערכות המחשוב המשטרתיות אך ורק בתוך האפליקציה המשטרתית. על השוטר לתעד אצל קצין החקירה את כלל הליך התיעוד והעברת החומר למערכת המשטרתית, ולאחר מכן הוא מחוייב למחוק את כלל החומרים. 

אמצעי לדיכוי מחאות

אלא שמעדויות של מפגינים ומפגינות מרחבי הארץ, שנאספו על ידי אנשי האגודה, עולה תמונה שונה וחמורה בהרבה. מהעדויות עולה כי ״שוטרים מצלמים בניידים האישיים מפגין אחר מפגין במשמרות מחאה שקטות; מקרבים את הטלפון האישי לפניהם של מפגינים; מעבירים האחד לשני תמונות של מפגינים באפליקציית המסרונים WhatsApp; משתמשים בתמונות כדי לזהות מפגינים, לעכבם, לעצרם או להרחיקם, ללא סיבה קונקרטית״. 

תמונה דומה עולה גם מעדויות שהגיעו לידי ״המקום הכי חם״ ומראות כי התיעוד של אזרחים על ידי שוטרים בטלפונים אישיים החמיר בצורה חריפה מאז ינואר 2023, עם השבעת הממשלה וחוקי הרפורמה המשפטית, וביתר שאת בתקופת המלחמה. 

העתירה מגיעה לאחר אין-ספור פניות של האגודה למשטרה לאורך ארבע שנים, על מנת שזו תסדיר ותפרסם את הנוהל החדש לציבור ובעיקר לשוטרים, שנראה שעושים ככל העולה על רוחם. ״מדובר בחלק ממגמה כוללת של המשטרה בשנתיים האחרונות לעשות תהליך ׳פליליזציה׳ של הפגנות חוקיות: פרקטיקות של תיעוד אינטנסיבי של הפגנות בשלל אמצעים, שמתבצעות ללא נוהל ותוך שימוש נרחב בניידים אישיים של שוטרים״, מסבירה תהל. 

לדבריה אותן פרקטיקות הן חלק ממהלך נרחב לתיוג שלילי ולקרימינליזציה של אזרחים ושל הפגנות אזרחיות, חוקיות ולגיטימיות. ״הן מצטרפות לפרקטיקות נוספות שמאפיינות את המשטרה תחת הובלתו של השר לביטחון לאומי הנוכחי, שמלמדות על שימוש בכוח המשטרתי לרעה, כאמצעי לדיכוי מחאות נגד השלטון והרתעת מפגינים".

האגודה דורשת מבג״ץ לאסור על שוטרים לצלם הפגנות ומפגינים בטלפונים ניידים אישיים, ולקבוע שהאופן שבו המשטרה מצלמת הפגנות ומפגינים ואוגרת צילומים אינו חוקי. בעתירה הודגש כי השימוש במכשירים אישיים של שוטרים חמור במיוחד בשל ״הקלות שבה אפשר לעשות שימוש לרעה או שימוש סלקטיבי בחומר המתועד: לערוך, למחוק, לשמור למשך זמן בלתי מוגבל, להעתיק ולהעביר את החומר ללא כל פיקוח ובקרה״.