אין דבר כזה ״חשאיות חלקית״: למה פסק הדין על המבקר הוא קו ההגנה על הבחירות הכלליות

אלמלא פסק הדין בעניין בחירת מבקר המדינה, ייתכן שבחירות יוני 2026 היו נזכרות כיום שבו התקיימו הבחירות החשאיות האחרונות בישראל.

פסק הדין שניתן בבג"ץ בשבוע שעבר הבהיר את המובן מאליו כאשר אנחנו מתייחסים למונח "הצבעה חשאית", ובכל זאת נדמה שלא היה מנוס אלא לקבוע זאת במפורש. פה אחד, בהרכב של חמישה שופטים, מגוונים בדעותיהם, קבע בית המשפט כי חשאיות אינה יכולה להכיל גם אפשרות להציג לראווה כיצד הצבעת בפועל. אין "חשאיות חלקית". יש חשאיות – או שאין.

החשאיות אינה זכות, היא תנאי

מכאן נובעת התפיסה המרכזית של פסק הדין: החשאיות אינה זכות אישית של הבוחר, אלא תנאי מבני לקיומה של בחירה חופשית. זו אינה הגנה על נוחות הבוחר (חבר כנסת או כל אדם אחר), אלא על עצמאות ההליך כולו. אם ניתן להציג ראיה להצבעה, משתנה טבעה של ההצבעה עצמה: היא חדלה להיות פעולה פנימית והופכת לאקט שניתן לפיקוח, לאימות ולתיעוד נאמנות – באופן המשפיע על שאר המצביעים ומפעיל גם עליהם לחץ.

כך נוצר אפקט ההוכחה. אין צורך לכפות הצבעה; די בכך שניתן לדרוש הוכחה לה; אין גם צורך לדרוש מכולם לעשות כן, היתר "יתיישרו" ממילא, מחשש פן יבולע להם. מי שלא יציג ראיה להצבעתו עלול לעורר חשד, ומי שנמנע מתיעוד עלול להיתפס כמי שסטה מן השורה. כך נוצר לחץ שאינו גלוי, אך הוא אפקטיבי בהרבה מכל הוראה פורמלית (בין אם "הנחיה", "הוראה", "רמיזה", "בקשה" או "קריצה").

במובן זה, פסק הדין אינו עוסק רק בטלפונים סלולריים או בתיעוד מאחורי הפרגוד ואינו עוסק אך ורק בבחירות למבקר המדינה, אלא השפעתו רחבה הרבה יותר – הבחירות הכלליות העומדות בפתח.

מה ימנע מיריב לייצר תמונה ב-AI?

האתגר רחב יותר: מצלמות זעירות, משקפיים חכמים וכלי בינה מלאכותית הופכים את האפשרות לייצר "ראיה" להצבעה לזמינה מתמיד. לא בכדי הנשיא עמית והשופטת ברק-ארז הסתייגו מהאבחנה בין צילום סטילס לבין צילום וידאו. שכן גם תמונת סטילס היא סכנה מוחשית לטוהר הבחירות. אם הבוחר יודע שמותר לצלם, מה ימנע מיריב פוליטי לייצר בדיעבד באמצעות AI תמונה של אדם מכניס למעטפה פתק שלא הצביע עבורו? אין לדבר סוף. ומה אם יערכו תמונה באמצעות AI כי מועמד מסוים מצביע לטובת יריבו? אני סבור כי הבדל ראייתי בין סטילס לווידאו רלוונטי לסעד או לאכיפה, אך לא לשאלה אם החשאיות נפגעה. את הפער בעוצמה הראייתית יש למנוע מראש: מרגע שהדין מתיר אמצעי תיעוד מאחורי הפרגוד, הוא מתיר את האפשרות להפוך את ההצבעה לראיה, לפי המניע של בעליה. ודי באפשרות הזאת כדי לסכן את החשאיות.

כאמור, בעידן הרשתות החברתיות ותיעוד כל פעולה במהלך חיינו "בזמן אמת", משול הצילום, סטילס כווידאו, לשידור ישיר של ההצבעה מאחורי הפרגוד או לסימון המעטפה עם שם הבוחר. דמיינו הפעלת אמצעי AI עוצמתי במהלך הבחירות הכלליות לכנסת, אשר מביא "בזמן אמת" את תוצאות האמת של ההצבעה, באוספו את כלל הצילומים שמעלים המצביעים לרשתות מתוך הקלפי? על כך כתב השופט חשין ז"ל (תב"מ 23/01): "פרסום תוצאות הבחירות באמצעו של היום… יש בו כדי לפגום קשות בחשאיות הבחירות. בייחוד אמורים הדברים בסיכוייהם של הנבחרים, שזכאים הם לחשאיות מתחילתו של יום הבחירות ועד לסופו."

• קראו עוד
• מי שבחר להצביע לעו״ד מיכאל ראביליו, שלא יטיף לאיראנים לעשות מהפכה
• מאגרים פרוצים, דליפת מסמכים והרשאות לעובדים שלא קיימים: דוח מבקר המדינה על מחדלי הסייבר של הממשלה
• אנגלמן התבלבלת: דוח מבקר המדינה מאשים את האזרחים במקום את הממשלה

מופע שמבזה את הכנסת

הדימוי שהביא הנשיא עמית בעניין "הדג" ממחיש היטב את הנקודה: אם החוק דורש הצבעה חשאית, אי אפשר לפרש את המילה "חשאית" כך שתכלול גם תיעוד, הוכחה או אימות של ההצבעה. חשאיות היא מצב שבו לא ניתן להוכיח כיצד הצבעת.

ונשמעים כבר קולות הקוראים שלא לציית לפסק הדין בשם "כבודה של הכנסת". זהו האבסורד בהתגלמותו. אין מופע המבזה יותר את כבודה של הכנסת ממראה של חברי כנסת המפרים בזה אחר זה את חשאיות ההצבעה כדי לייצר "טראפיק" ברשתות החברתיות – בעיקר בסיבוב שני שכלל לא היה ברור אם יתקיים.

בתוך זמן קצר תידרש הכנסת לבחור מחדש מבקר מדינה. הליך זה יעמוד במבחן החשאיות "הנכונה". הוא יבחן גם את אמון הציבור, עצמאות מוסדית וניגוד העניינים – שאלות שבג"ץ בחירת מבקר המדינה המחיש היטב, גם אם לא הוכרעו. אבל הלקח הרחב יותר נוגע כבר לבחירות הקרובות לכנסת. המשנה לנשיא נעם סולברג, שחתום על חוות הדעת העיקרית, הוא גם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית – כלומר, מי שמופקד על ניהול מערכת הבחירות הקרובה בישראל. קשה לחשוב על איתות ברור מזה.

להשפיע על הבחירות הכלליות

מעבר לשאלות המשפטיות יש לשאול שאלות עקרוניות – האם זו הדוגמה האישית שאנו מצפים מחברי כנסת ושרים בממשלה לתת לציבור? האם ניתן יהיה להשפיע על בוחרים בבחירות הכלליות באין מפריע רק כי "לא נאסר עליהם לצלם את עצמם מצביעים", על ההשלכות והסכנות שיש לכך כפי שציינתי לעיל.

פסק הדין ברור ומפורש – יש לשמור על חשאיות. ללא פסק הדין וללא הגנה מהודקת, מפורשת וברורה על החשאיות, היה חשש של ממש שאלו היו הבחירות החשאיות האחרונות במדינת ישראל. הדברים יבואו למבחן בקרוב מאוד – לא רק בהצבעה החדשה לבחירת מבקר המדינה, אלא בבחירות הכלליות ומכאן ואילך לכל בחירות חשאיות. הנטל להוכיח זאת מוטל כעת על הכנסת בבחירת מבקר המדינה, והאחריות ליישם כללים אלה – על ועדת הבחירות, בבחירות הכלליות לכנסת.

עו"ד עמית מור הוא שותף במשרד נשיץ ברנדס אמיר; ייצג את תנועת "הישראלים", יאיא פינק ו"אחים ואחיות לנשק" בעתירות נגד בחירת מבקר המדינה.