הבתים שלנו פתוחים והרוסים, התושבים פליטים בארצם, רבים מהם נרצחו ועשרות בשבי חמאס. לעשות כאן פיקניק כשהישובים נטושים ושרופים, זה כמו לעשות מסיבה בבית של שכן שנמצא בטיפול נמרץ בבית חולים. זה הבית שלנו, והפעם אנחנו לא מזמינים

עוד ב-2014, אחרי עוד סבב ועוד סבב, נפלה עלי ההבנה הברורה, החותכת, שממשלת ישראל פשוט לא רוצה לשלם את המחיר של החיים לצד עזה. חלק ממנה לא רצה במחיר הצבאי שכרוך בפתרון, וחלק לא במחיר המדיני שלו. לכולם היה כל כך נוח שהמחיר יהיה אנחנו: תושבי העוטף. בר חפץ,...

בר חפץ, תושב הנגב המערבי, מבקש בקשה אחת לפני הבחירות: אל תקשקשו לנו כמה אנחנו חזקים, אל תמוטטו את החמאס ואל תשלמו לו פרוטקשן. אנחנו לא ילדים. תספרו לנו מה תעשו כדי להבטיח כאן שקט

לבר חפץ נגמר הכח לאנשים מהמרכז שמסבירים לו למה צריך הפסקת אש. תסתכלו במראה, הוא אומר, ותבינו שאתם אלה שעוזרים לשמר את הגיהנום של ביבי והחמאס

למה הילדים בבית כשמוסדות החינוך ממוגנים, מי יחזיר לנו כסף על אינספור ימי החופש, מי יפצה על אובדן עבודה? בר חפץ מעולם לא נשמע עייף כל כך, וזה לא רק בגלל עוד לילה של ירי והפצצות

אחרי יותר ממאה ימי שרפות ויותר ממאה רקטות ביממה אחת, בר חפץ מקיבוץ נירים שואל את עצמו האם זה המקום שבו הוא צריך לגדל את ילדיו

רוצים לעזור לתושבי הנגב המערבי הבוער? לבר חפץ מקיבוץ נירים יש כמה רעיונות לסיוע, ובקשה אחת – צאו מהבתים ותתחילו לצעוק

בר חפץ, תושב קיבוץ נירים הסמוך לרצועת עזה, על עוד יום לחימה בגבול. היום הזה היה "לא צפוי" כמו יום הלחימה הקודם, וכמו יום הלחימה הבא

בר חפץ מקיבוץ נירים במערב הנגב מתחנן זה חודשים שמישהו ישים לב למה שקורה בעזה. עכשיו, כשהרצועה מתפוצצת, הוא מתפוצץ מרוב כעס

האופוזיציה חייבת להפסיק לשתוק, כי אין דבר שתושבי העוטף צריכים יותר משיקום הרצועה. אם אתם לא יודעים מה להגיד על זה – תשאלו אותנו

שלוש שנים אחרי מלחמת צוק איתן, בנגב המערבי ובעזה עדיין מלקקים את הפצעים. בר חפץ משוכנע שרק לתושבי האזור אכפת מספיק כדי למנוע את המלחמה הבאה

הגיע זמן להודות: המאבק שלנו נכשל

מי צריך ידיים עובדות?

במלחמה הבאה תגלו סולידריות?

פלפלים צהובים זה לזה

עוטף עזה: לעשות את הסוויץ'

נו, אז יש קצת מלחמה. מה קרה?