"זו הנהגה מסורסת", פלט מישהו בשקט, בזמן שחברי ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל יצאו בזה אחר זה מבניין עיריית רהט, והצטער על המלים ברגע שעזבו את פיו. חבריו מיהרו לתקן אותו, שומרים על כבודם של חברי הכנסת וראשי המועצות, או עדיין חוששים לפרק את מעט היציבות: "עדיף להגיד, הנהגה בפאניקה".
בקומה העליונה של העיריה הצטופפו חברי הוועדה סביב שולחן ישיבות ארוך, מפנים בכל פעם מקום לעוד חבר כנסת מאחר, נואם אחר נואם, הצעה אחר הצעה, מתחרים זה בזה בדימויים המתארים את היד הקלה על ההדק של משטרת ישראל כשזה מגיע לערבים: מ"דמנו מותר" ועד "ברווזים במטווח הגזעני של המשטרה" (ח"כ ג'מאל זחאלקה).
רובם, ובעיקר הבכירים שבהם, הגיעו מהצפון. ח"כ אחמד טיבי הגיע כבר בערב שלפני כן, זמן קצר לאחר מות המפגין סמי אל-זיאדנה, וחתך עניינים. חבריו מרע"ם-תע"ל, בל"ד וחד"ש (כולל דב חנין שבא עם מוחמד ברכה), השיח ראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, וראשי הרשויות התייצבו כדי להבהיר ש"הבדואים בנגב" זה הסיפור של האלף הקודם. עכשיו מדובר בפלסטינים מהדרום, הדם אותו דם, היד הקלה היא אותה יד, דין רהט כדין נצרת.
פאדי אלעוברה ומג'ד כיאל
ברחבה שלפני העיריה הסתובבו הצעירים, לא יותר מ-20 איש, שולחים מדי פעם בפעם נציג למעלה, להקשיב, להזכיר את קיומם. מישהי מעדכנת בקבוצת הווטסאפ שלהם מלמעלה שאחד מחברי הכנסת אמר "אנחנו חייבים לקבל החלטות במהרה וליישם אותן, לפני שהצעירים יקדימו אותנו", והם מבינים שהמסר עבר. רובם צעירים מרהט ומהכפרים בסביבה, אבל כשהם מתארגנים לצאת ללוויה ולהפגנה מצטרף אליהם העיתונאי מג'ד כיאל מחיפה, שנעצר בקיץ עם שובו מביקור בלבנון.
הם למודי מעצרים, חקירות משטרה ובמקרה של כיאל גם שב"כ, ואינם מתנדבים לדבר על ההתארגנות שלהם. "נפגשנו כמה חבר'ה", הם מחייכים, וכיאל אומר שרק בא לשתות אתם קפה. אבל אין קפה, כי רהט מושבתת והכל סגור ומהקפה של הבכירים למעלה לא מזגו להם, אז הנוכחות שלו אומרת דבר אחר: זו לא יוזמה מקומית אלא ארצית, המאבק של צעירי הדרום מתחיל לעניין את הצעירים בצפון, והכל מתרחש מתחת לאפה של ההנהגה הוותיקה. פאדי אלעוברה מראה צילום של פוסטר שהופץ בלילה ברחבי הארץ, וקובע שעות להפגנות בכל היישובים, שחבריו מדווחים שכבר התחילו.
חיוכים של הקלה עולים שם כשמחדר הישיבות יוצאת ההודעה – ההנהגה החליטה על השבתת המגזר הערבי כולו. "חסר להם שלא היו עושים את זה", אומר אלעוברה, "הזעם היה מגיע אליהם, הם היו חוטפים. ביום ראשון, אחרי שירו בסמי (אלג'עאר), הם החליטו על שביתה רק בנגב, לא בצפון. למי איכפת משביתה בנגב? העברנו להם מסרים מאוד ברורים, דרך ההנהגה, שזה לא יעבוד. מזלם שקיבלו את ההחלטה. הם התיישרו עם הרחוב. הם בלחץ, חוששים גם מהבחירות, ובעיקר שאנחנו נקבל החלטה לפניהם".
זכותי לנסוע לביירות- מג'ד כיאל
חברי הוועדה העליונה של ערביי ישראל, אמש
עם פיזור ועדת המעקב הם מתארגנים ליציאה. בכמה קבוצות ווטסאפ גדולות של פעילים הם מעבירים הודעה שמתחילים בהפגנה בכיכר המרכזית של רהט, דרכה יעבור הארון ומשם ימשיכו ללוויה. לכיכר מגיעה קבוצה של נשים צעירות, דתיות, נושאות דגלי איסלם ירוקים, והם מצטרפים אליהן עם דגלי פלסטין שהוציאו בדרך מאחד הרכבים. אין שום קשר נראה לעין בין הצעירות האדוקות לחבורה הסטודנטיאלית של אלעובירה, אבל אחרי רגע זו הפגנה אחת, צועקים "ישראל מדינת משטרה" ו"הדם הערבי לא זול".
"היום לא תהיה משטרה בהפגנה", אומר בביטחון מרואן אבו פרייח, "אתמול הם עשו טעות נוראית, כשניידת שלהם נתקעה פתאום באמצע הההפגנה, אחרי שהיה סיכום שהם לא מתקרבים. אני לא מאמין שהם יחזרו על הטעות. הכל מתרחש על שבילי עפר היום, אין להם מה להתקרב".
המהומות ברהט, שבת בערב
בתוך העיר אין ולו שוטר אחד, אבל ביציאה מהעיר מתרכזות לצד הדרך עשרות ניידות, המון שוטרים, כחולים וירוקים, רמת הכוננות גבוהה.
כל זה יתפוצץ רק אחרי הלווייה. בתשע וחצי בערב שלח אבו פרייח תמונות של אש בוערת וכתב ששוב יש עצורים ופצועים. אחרי שההסכם נשמר והמשטרה לא התקרבה ללוויה, התחילה הפגנה גדולה במרכז העיר, ליד תחנת המשטרה, והפעם לא נקראו ססמאות בלבד. בעיתונים תוארו "כ-100 רעולי פנים" שהבעירו צמיגים ויידו אבנים ליד המשטרה. שישה נעצרו בסוף היום הזה. השביתה החלה היום.
חברי ההתארגנות הצעירה
אנחנו לא ברוטשילד, אנחנו בתחריר- ההנהגה הצעירה של המאבק הבדואי
19/1/15
חבר הכנסת לשעבר, טלב א-סאנע
חבר הכנסת מוחמד ברכה
מוחמד ברכה ודב חנין
חנין זועבי
