מירי רגב לא מייצגת תרבות אחרת. 
מירי רגב לא מייצגת תרבות.
היא מייצגת את ההפך מתרבות. 

זה לא בגלל שהיא מזרחית.
זה לא בגלל שהיא מהפריפריה.
זה לא בגלל שהיא מהמפלגה הלא נכונה.
זה לא בגלל שהיא אישה.
זה לא בגלל שיש לה תדמית עממית.
זה לא בגלל שהיא מישראל האחרת. 

זה בגלל הדעות שלה.
זה בגלל ההתנהגות שלה.
זה בגלל ההשתלחות שלה במיעוטים.
זה בגלל האיום שלה על הדמוקרטיה.
זה בגלל הגזענות שלה כלפי פליטים.
זה בגלל שהיא באה מתוך הצבא ועדיין לא יצאה ממנו.
זה בגלל שהיא מדברת בגסות רוח.
זה בגלל שאין לה שמץ של כבוד למי שחושב אחרת ממנה.
זה בגלל שהיא מנצלת את כוחה לעשות מעשים לא דמוקרטיים.
זה בגלל שהיא רוצה להגביל את כוחו של בית המשפט.
זה בגלל שהיא מונעת מאינטרסים פוליטיים ולא מאינטרסים חברתיים.
זה בגלל שהיא מסיתה נגד אזרחים ערבים.
זה בגלל שהיא מאפשרת אלפי דברי נאצה נגד השמאל על הקיר שלה בפייסבוק, אבל תובעת גולש שיצא נגדה.
זה בגלל שהיא מייצגת את שלטון האלימות, ההשתקה וההפחדה שמאפיינים את השיח הציבורי.
זה בגלל שהיא, כמו רבים כמוה, זונחים את ישראל האחרת לטובת ישראל השלמה. 

מי שקוראת להעדיף את המדינה היהודית על פני המדינה הדמוקרטית, לא ראויה להיות שרה.
מי שקוראת לבני אדם "סרטן", לא ראויה להיות שרה.
מי שמחוקקת חוקים עוקפי חוקים כדי להעדיף את היהודים במדינה שבה אזרחים בני דתות אחרות, לא ראויה להיות שרה.
מי שתוקפת את בית המשפט העליון וחותרת לקעקע את סמכויותיו, לא ראויה להיות שרה.
מי שמנסה פעם אחר פעם לעקוף את החלטות בג״ץ כדי לשלוח למאסר ממושך פליטים חפים מפשע, לא ראויה להיות שרה.
מי שהיתה הצנזורית הראשית של צה"ל ומכריזה שאין לה בעיה לצנזר את התרבות, לא ראויה להיות שרה.
מי שההצהרה הראשונה שלה כשרת תרבות היא שלא תאפשר לדבר נגד צה"ל והמדינה, לא ראויה להיות שרה.

היא לא מתאימה להיות שרת התרבות. היא לא מתאימה להיות שרה בכלל. יש לה כישורים ניהוליים ודרייב, אבל לא את גדלות הרוח והמנהיגות הממלכתית שנדרשים. היא לא ראויה יותר מלימור לבנת, היא לא ראויה פחות מלימור לבנת. שתיהן לא ראויות. אבל לבנת הלכה ונשארנו עם רגב. לכן הפסקנו לטעון נגד לבנת והתחלנו לזעוק נגד רגב. 

היא לא ראויה להיות שרה לא בגלל שהיא מייצגת תרבות אחרת, אלא בגלל שהיא מייצגת איום לתרבות, לדמוקרטיה ולסובלנות. כמו ראש הממשלה ולא מעט מהשרים.  

יואל הרצברג נולד בצרפת לאבא אשכנזי ואמא תוניסאית. בילדותו היה שומר מצוות וגם היום שומר על חלק. גדל במושב במועצה האזורית גזר. למד, בין השאר, ארבע שנים במסגרת ממלכתית דתית ברחובות ושלוש שנים בתיכון רמלה-לוד. שירת בשריון, לחם בלבנון, היה במילואים באינתיפאדה הראשונה ועזב את הצבא לאחר יותר מעשור עקב חילוקי דעות מהותיים עם המשטר. לתל אביב הגיע רק לאחר לימודים בבצלאל