״הציעו לי דירת מגורים של שלושה חדרים ושני טוקולים. עם כל הכבוד, אני לא עובד בצורה כזו״, אמר ראש מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, יהודה שרף, בישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת. גם עמוס ארבל, מנהל אגף מרשם ומעמד ברשות האוכלוסין וההגירה, אמר שאין להם תנאים לבצע את עבודתם. ״יהודה, אתה לא ילד בן 12", אמר לו ח"כ דודי אמסלם, "עליה לא נעצרת בגלל חדר. לא עוצרים אפילו טיול שנתי בבית ספר בגלל חדר. לא נותנים תירוץ כזה. לא לעלייה של אלפי יהודים שצריכים לבוא לישראל״. הדיון נערך לאחר סיור שערכו לפני מספר שבועות באתיופיה חברי הכנסת אלי אלאלוף, חיליק בר, מאיר כהן ואברהם נגוסה, שמטרתו הייתה לבדוק מדוע לא מתקדמת העלאת שארית יהודי אתיופיה.
עוד באותו נושא:
- שארית יהודי אתיופיה: היהודים האחרונים שאנחנו רוצים פה
- עכשיו מותר לגלות: דפקנו אתכם כל השנים
- הנארטיב המושתק של העלייה מאתיופיה
״ראיתי את המבנים בסיור שערכנו שם״, אמר חבר הכנסת אלי אלאלוף בשיחת טלפון. ״אין בהם פגם. הם נקיים וגדולים ויש נכונות לתת להם אותם לעבודה. כל הבולשיט של משרד הפנים… לא נעים להגיד על פקידים מה שאני חושב, ויש לי הרבה כבוד לפקידים, כל חיי הייתי פקיד. ראיתי משרדים של הסוכנות היהודית בעיר גונדר, הם סופר יפים, מסודרים, מכשירים, שולחנות. אחרי זה אמרו לי שאין שם מזגן. מי צריך מזגן שם? כל השנה הטמפרטורה בין 22 ל-24 מעלות".
״הם עושים הכל כדי לא לעשות כלום". אלי אלאלוף, אברהם נגוסה, מאיר כהן בתפילה בבית כנסת באתיופיה
לאללוף ברור מה מונע את התקדמות העלאת היהודים האתיופים: "יש שם יותר מדי יועצים ופחות מדי מבצעים. יותר מדי מתלבטים ופחות מדי עובדים. איש משרד הפנים שנמצא שם מחפש כל הזמן תירוצים לא להזיז את העניין. אז או שזו יוזמה שלו, או שהוא קיבל הוראה מפורשת וזה אוי ואבוי לנו״.
ההחלטה שלא מומשה
בנובמבר 2015 החליטה ממשלת ישראל על העלאת שארית יהודי אתיופיה, 9000 איש בקירוב, לארץ. רבים מהם חיים בתנאים קשים ובחוסר כל במחנות פליטים, שהוקמו כנקודות מעבר זמניות ונהפכו לבתיהם הקבועים. שר הפנים דאז, סילבן שלום, המליץ לממשלה לקבל את ההחלטה: "התנאים העיקריים לאישור כניסה לישראל בהתאם להחלטות ממשלה קודמות היו שמדובר במי שהוא צאצא ליהודי אתיופיה מצד אמותיו, וכי הוא מופיע באחת מרשימות הפוטנציאל שצורפו להחלטות הממשלה האמורות. נמצא כי משפחות רבות מקהילת יוצאי אתיופיה נותרו מפוצלות, חלקן בישראל וחלקן באתיופיה. מדובר באנשים שעזבו את בתיהם בכפרים לפני שנים רבות, ובעוד חלק מבני משפחתם נכנסו לישראל- הם נשארו באדיס אבבה ובגונדר ומנהלים אורח חיים יהודי, בתי כנסת פעילים, מקוואות טהרה, שמירת שבת ומועדי ישראל, לימודי עברית ויהדות ועוד”.
"זה הרגע היחיד שהם מרגישים חזקים, אחד ליד השני". בית הכנסת באדיס אבבא. צילום: אלי אלאלוף
שלושה חודשים מאוחר יותר, בפברואר 2016, הודיעה הממשלה על הקפאת התכנית והפסקת התהליך להעלאת הממתינים לעלייה. משמעות ההחלטה היא השארתם של אלפי אנשים בתנאים קשים ובמצב של אי-ודאות לגבי גורלם, ומפח נפש להם ולבני משפחותיהם בארץ, שכבר היו בטוחים שיזכו לראות את קרוביהם איתם. ההחלטה על ההקפאה יצאה ממשרד ראש הממשלה, ללא התנגדות של שר הפנים, אריה דרעי.
זה יעלה מיליארדים, טענו בממשלה, והקפיאו את התכנית. המחאה שנשמעה בעקבות ההכרזה לא הצליחה להביא יותר מאלפים ספורים של יוצאי אתיופיה לתהלוכה בירושלים ב-20 במרץ לפני שנה. עליית המדרגה במחאה חלה רק כאשר חברי הכנסת אמסלם ונגוסה מהקואליציה (שניהם חברי הליכוד) החליטו להחרים את ישיבות המליאה וההצבעות בכנסת, עד לביטול ההקפאה. בקואליציה צרה של 61 חברי כנסת זה היה רק עניין של זמן עד שהקואליציה תתחיל להפסיד בהצבעות ולנתניהו לא הייתה ברירה אלא להיכנע לשני חברי מפלגתו, ולהכריז שעד סוף השנה יועלו 1,300 מכלל אלה המחכים לתורם, החל מאוגוסט 2016, בקצב של 300 עולים בחודש.
״יש פה התעללות גזענית, בעברית פשוטה״. אלי אלאלוף עם שגרירת ישראל באדיס אבבה, בליינש זבדיה
אפס עולים בשנה
אמסלם ונגוסה סומנו בקרב מקורבי ראש הממשלה כעושי צרות, ונאסר עליהם להגיש הצעות חוק או לנאום במליאה במהלך מושב הקיץ. ״עד עכשיו יש ריקושטים מהמהלך ההוא״, אמר היום חבר הסיעה.
שנה לאחר צעדת המחאה לירושלים, התכנסה ועדת העלייה לדון בהתקדמות התכנית. מאז ההסכם עם ראש הממשלה לא עלה עולה אחד מאתיופיה בכוח ההסכם. 83 העולים שהצליחו לעלות בתקופה זו הם עולים שכבר היו להם אישורים משר הפנים בממשלה הקודמת, אלי ישי, שעוכבו באתיופיה ללא סיבה נראית לעין. בין אלה שהצליחו לעלות היו בני משפחתו של ארגאווי טספה, שהיה חייל שנלחם ב״צוק איתן״ ופנה אל מי שהיה אז שר הפנים, גלעד ארדן. בגלל העיכוב נפטרה אחייניתו במחנה המעבר, לפני שהצליחה לעלות לארץ.
״זו קנוניה משותפת של משרד החוץ, משרד הפנים והסוכנות היהודית״, אומר יצחק מולה, ראש המאבק להעלאת יהודי אתיופיה. ״הם עושים הכל כדי לא לעשות כלום. משרד החוץ מוציא אזהרות מסע למקומות לא מסוכנים, ואז יש להם תירוץ שמסוכן מדי בגונדר. כשזה נגמר, הם מתחילים עם תירוצים שאין להם מבנים לעבוד בהם״.
זה יעלה מיליארדים, טענו בממשלה, והקפיאו את התכנית. צילום: אלי אללוף
"מי קיבל את ההחלטה לא לזמן את המועמדים לראיון לקראת עליה בבית הכנסת?״, הטיח ח״כ נגוסה באנשי משרד הפנים והסוכנות בדיון. ״במקום זה החליטו לזמן אותם בטלפון. אבל אין להם טלפונים! החלטת הממשלה קובעת שיש להעלות הורים יחד עם ילדיהם הנוספים. במציאות הורים עולים בלי הילדים, בניגוד להוראות. אנשים באו מהכפרים כדי לעלות לישראל, הם לא תושבי קבע בעיר. הם עובדים בעבודות לא חוקיות כדי לשרוד. ואז דורשים מהם תעודת זהות שתוכיח שהם תושבי קבע בעיר".
"אל תקרא להם 'ביתא ישראל'"
״יש פה התעללות גזענית, בעברית פשוטה״, אומר אלאלוף, ״ואני מבקש לא ליפול בפח של לקרוא להם ׳שארית ביתא ישראל׳. אל תקרא להם ככה. זה משמש לסכסוך. בוא נדבר על קהילה יהודית באתיופיה. בוא נשנה את המושגים. כי ברגע שאנחנו משתמשים במושגים של כמעט יהודים, אז אנחנו… שפה יוצרת תודעה. אנחנו צריכים לדבר על קהילה יהודית באתיופיה, כמו שיש קהילה יהודית באזרבייג׳אן, או בפאז, איפה שנולדתי. צריך להשתמש בטרמינולוגיה שמכבדת. יש גם שנאה פנים קהילתית מטורפת. אני אומר לחברים מאתיופיה שאני נוסע לשם והם אומרים לי ״מה יש לך לעשות שם? אין יהודים כבר'. עד שלא הגעתי לאתיופיה לא הבנתי שהם לא מגיעים ארצה בזכות חוק השבות, למה? למה לא מכירים בהם בתור יהודים? תגיד לי, בדקו את הציציות של כל מי שעלה בשנות ה-90? וטוב שעלו! תתאר לך את המדינה בלעדיהם, איך היינו נראים. ועכשיו המצאנו טרמינולוגיה אחרת, יחס אחר. אתה שמעת שמדינת ישראל רוצה לחסל גלויות? למה את זו צריך לחסל?
"מי קיבל את ההחלטה לא לזמן את המועמדים לראיון לקראת עליה בבית הכנסת?״ צילום: אלי אללוף
״מאוגוסט לא העלו אדם אחד, שמונה חודשים. מספיק. היה תירוץ שהצוות לא יצא, כי לא סיכמו איתם על השעות הנוספות, הטילו את האשם על נציבות שירות המדינה. תראה באיזו רמה התירוצים. חיכו לאשר להם שעות נוספות כי הם יעבדו יום ולילה. בולשיט. הלוואי שיעבדו רק בוקר. מדובר על 1300 איש. מה זה 1300? אפשר לגמור עם זה בשלוש ארבע טיסות באותו יום. אין מגבלה תקציבית. משרד הקליטה מחזיק פה מרכזי קליטה ריקים עבור אותם האנשים, הוא מוכן. הסוכנות יש להם את התקציב לשלם לחברות התעופה. יש כל יום שתי טיסות סדירות מאדיס אבבה. כל יום! בשבוע אפשר לגמור את הפרשה״.
״האחריות המרכזית לאי העלייה הקורעת משפחות בין ישראל לאתיופיה ומובילה למוות של בני הקהילות היהודיות באדיס אבבה ובגונדר מוטלת על משרד הפנים שאנשיה פשוט לא מבצעים את החלטת הממשלה״, אומר אורי פרדניק, דובר ויועץ פרלמנטרי לד״ר ח״כ אברהם נגוסה. ״יש לציין ששר הפנים הצביע בעד החלטת הממשלה. גם ידי הסוכנות היהודית ומשרד החוץ אינן נקיות. הסוכנות היהודית התמהמהה בשליחת אנשיה לאתיופיה מראשית ההחלטה בתירוצים משונים שהתייחסו למצב הביטחוני באתיופיה שלא היה חמור כפי שניסו להציג אותו, בעוד במדינות במצבים ביטחוניים קשים בהרבה מעולם לא היססו לשלוח אנשים בכדי להעלות יהודים. בנוסף, כפי שהובהר לנו בדיון, הסוכנות, האחראית על הלוגיסטיקה של העלייה, מסרבת כעת להשתמש במבנה שהציגה שגרירת ישראל באתיופיה למשלחת הח"כים מסיבות לא קוהרנטיות.
ממשרד החוץ סירבו לאפשר כניסת מועמדים לעלייה לשגרירות, על אף שהדבר נעשה לכל אורך תולדות העלייה ובכך המשרד תורם למצבה המדרדר של הקהילה היהודית באתיופיה ושל בני משפחות הקהילה שבישראל. נציג של משרד החוץ דיווח לפני כחודש לועדת העלייה כי המשרד בהליכי בנייה מתקדמים של מבנה שישמש לקבלת מועמדי עלייה אולם בפועל ממצאי משלחת הח"כים הוכיחו כי לא היו דברים מעולם״.
ביקשנו מיהודה שרף להגיב אבל הוא מסר שאינו מדבר עם עיתונאים והפנה אותנו לדוברות הסוכנות היהודית.
תגובת הסוכנות היהודית: הסוכנות היהודית תעלה ארצה במהירות המירבית כל מי שעלייתו תאושר על ידי הממשלה ותמשיך לפעול בהתאם להחלטות הממשלה ולבצע את מדיניותה. קריאתו של שרף לשיפור המבנים באדיס אבבה נובעת מתוך דאגה לעולים והיא נועדה לשפר את התנאים בתהליך העלייה לישראל ואין לה כל קשר לעיכוב בעלייה.
תגובת משרד הפנים: במחצית שנת 2016 התקבלה החלטה משלימה להחלטה משנת 2015 ובה פורטו הקריטריונים לבחינת מקרים הומניטאריים של בני משפחה שהגיעו לישראל ומסיבה זאת או אחרת נותר בן משפחה גרעינית באתיופיה. עם קבלת ההחלטה, החלה רשות האוכלוסין וההגירה בהיערכות ליישומה, לרבות גיוס עובדים מתאימים וכן מציאת מתחם הולם לבדיקת הזכאות באתיופיה. מסיבות שאינן תלויות בנו מתעכב היישום זמן מה בכל הנוגע לבדיקתה זכאות באדיס אבבה. במקביל, לפני כחודש ימים נשלחו נציגי רשות האוכלוסין לגונדר והחלו בבחינת בקשות לזכאות של הנמצאים במקום. נבהיר כי בניגוד גמור לנטען, כל המסמכים המבוקשים על ידי מגישי הבקשות הם אותם מסמכים שנדרשו בעבר.