שוטר אחד, 30 נתבעים, כמעט חצי מיליון שקל: מפעל התביעות של שוטרים נגד אזרחים בניצוחו של עו״ד יוני ג׳ורנו מכה שנית

האגודה לזכויות האזרח הגישה ביום חמישי שעבר חוות דעת כידידת בית המשפט בתביעת לשון הרע של רב-נגד (רנ"ג) דורון עוזרי, אז רכז אג"מ בתחנת שדות, נגד שבע נשים. זו אחת משש תביעות שהגיש עוזרי נגד 30 אזרחים שכתבו ברשת על התנהלותו בהפגנה נגד ביטול עילת הסבירות, ביולי 2023. הסכום המצטבר שדרש מכלל הנתבעים עומד על 474 אלף שקל. חוות הדעת הוגשה לאחר שהשופטת הורתה להעביר את פרוטוקול הדיון ליועץ המשפטי של האגודה שייבחן אם היא מעוניינת להצטרף. את כלל ההליכים מנהל עבור עוזרי עו"ד יוני ג'ורנו, ‏יו"ר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין‏, פעיל ליכוד ומי שהפך לכדי מפעל שמגלגל אלפי שקלים את תביעות לשון הרע של שוטרי משטרת ישראל נגד האזרחים שעל שלומם הם מופקדים, פעמים רבות בגיבוי כלכלי של משטרת ישראל עצמה.

לפי פסק דין שניתן בחדרה, בהפגנה שהתקיימה בצומת בני דרור ב-11 ביולי 2023, אחד המפגינים שאל את עוזרי אם יירה במפגינים אם יקבל פקודה לעשות זאת. שלושה מפגינים שהעידו טענו שעוזרי השיב בחיוב. אחד מהם העיד שהתשובה הייתה מילה אחת: "כן". לטענת עוזרי הוא השיב: "אוי כן, איבדתם את זה לגמרי". בעדותו אמר שאינו מוכן לירות באף אזרח, "כל עוד אין צורך לכך, לצורך הגנה עצמית".

עוד מילה אחת ממך ואת עצורה בתחנה… אסור לך לא לצעוק ואסור לך לשיר

רנ״ג דורון עוזרי למפגינה מחוץ לתחנת שדות

למחרת, 12 ביולי, התקהלו עשרות מפגינים מחוץ לתחנת שדות בדרישה לשחרר עצורים. עוזרי אמר למפגינה: "עוד מילה אחת ממך ואת עצורה בתחנה… אסור לך לא לצעוק ואסור לך לשיר". לדבריו, המפגינה הקימה רעש לא סביר והתעלמה מאזהרה ומדוח שקיבלה. התיעוד והעדויות הסתובבו ברשתות. אחר הצהריים העלה מפגין פוסט עם תמונתו של עוזרי, על האיום לעצור מפגינה משום ששרה. לפוסט היו 217 לייקים ו-155 שיתופים – רוב הנתבעים של עוזרי הגיבו עליו.

בין אוגוסט לספטמבר 2023 הגיש עוזרי, באמצעות ג'ורנו, תביעה אחת בבית משפט השלום בחדרה, אחת בבית משפט השלום בבת ים, שתיים בתל אביב, ושתיים נוספות בנתניה. בחוות הדעת טוענים באגודה, בין היתר, כי מדובר במסכת עובדתית אחת שפוצלה, וכי יש חשש לכפל פיצוי על אותה עוולה, בניגוד לסעיף 7א(ד) לחוק איסור לשון הרע. עוד הוסיפו כי פערי הכוחות בין שוטר במדים לבין מגיבים ברשת מחייבים לבחון אם לא מדובר בתביעת השתקה.

שש תביעות, אותו אירוע

נכון להיום ארבעה מההליכים כבר הסתיימו. בבת ים ובתל אביב הושגו פשרות ולדברי עוזרי שולמו לו 8,000 שקל ו-3,500 שקל בהתאמה. בנתניה ניתנו פסקי דין בהיעדר הגנה נגד ארבעה נתבעים. בחדרה פסק בית המשפט לעוזרי פיצוי של 50 אלף שקל, אולם לאחר שהנתבע ערער למחוזי בחיפה, קבעה השופטת עדי חן-ברק שמדובר ב"אותה לשון הרע" שעליה תבע עוזרי עוד 29 אזרחים, ושהחוק אוסר לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת. עוזרי נדרש להחזיר לנתבע 25 אלף שקל. שתי תביעות נותרו פתוחות. האחת בנתניה והשנייה היא זו שבה הגישה האגודה את חוות הדעת, בשלום בתל אביב.

התיק שהגיע להכרעה מנומקת הוא זה שנידון בבית משפט השלום בחדרה, שם עוזרי יצא כשידו על העליונה. השופטת קרן אניספלד קבעה שהנתבע, שפרסם ארבעה פוסטים עם תמונת השוטר והכיתוב "אני שוטר זבל, שהצהרתי שאני מוכן לירות במפגינים יהודים. שוטר של בן גביר", לא הוכיח שעוזרי אמר את הדברים. העדויות של המפגינים, כתבה, היו סותרות. היא חייבה את הנתבע במלוא 50 אלף השקלים, ועוד 10,000 שקל הוצאות. אניספלד גם דחתה במפורש את הטענה שמדובר בתביעת השתקה: לדבריה אין פערי כוחות כי התובע הוא אדם פרטי ולא המשטרה, וריבוי התביעות אינו הופך אותן להשתקה.

על פי עו"ד אברהם גל שייצג את הנתבע, השופטת אניספלד סירבה לאפשר לעדה מרכזית מטעם הנתבע להיחקר במועד אחר אף שבמועד הדיון שהתה העדה בחו"ל. "מדובר בעדה, שניצבה ממש סמוך לשוטר שעה שהכריז על נכונותו לירות במפגינים ואף תיעדה את דבריו בתגובה למרשתת מיד לאחר האירוע", אמר בשיחה עם המקום הכי חם בגיהנום.

חופש הביטוי נועד להגן בראש ובראשונה על התבטאויות קשות, בוטות ומקוממות, ובמיוחד כשמדובר בביקורת על מי שמפעילים סמכות וכוח כלפי אזרחים

עו״ד הגר שחטר, האגודה לזכויות האזרח

האגודה מבקשת מבית המשפט בתל אביב לראות את התמונה המלאה: שוטר במדים, חמוש ובעל סמכות לעצור, מול אזרחים שאין להם גב. לדבריה, פערי כוחות קיימים גם כשהשוטר תובע כאדם פרטי, משום ש"ההון הסימבולי שיש לאדם במדים" משפיע על נכונותם של נתבעים להתפשר. היא מוסיפה שפיצול ההליכים בבתי משפט שונים מנע מהנתבעים לדעת זה על זה ולתאם הגנה, ועלול להוביל לפסיקות סותרות לגבי אותם אירועים.

"מעין דמי חסות"

בכתב התביעה בתל אביב, שהוגש ב-4 בספטמבר 2023, דורש עוזרי 84 אלף שקל, 12 אלף מכל אחת משבע נשים שהגיבו לאותו פוסט. רק אחת מהן כתבה שעוזרי אמר שיירה במפגינים, וכשנשאלה בשרשור אם שמעה זאת בעצמה, השיבה שלא, ושהיא מנסה לאתר מי צילם. אחרת כתבה "אני חושבת שזה אותו נבלה" שאמר שיהרוג מפגינים. שאר התגובות היו גידופים: "חולה נפשי", "חלאה אנושית", "פח זבל", "סמרטוט, בלי מדים מי סופר אותו". על המילים "חולה נפשי" כתב ג'ורנו שהנתבעת "קובעת עובדה ואבחנה רפואית".

איך אני גורם שיצלמו אותי??? גם אני רוצה לאסוף כסף מהריצפה

שוטר בקבוצת הפייסבוק של שוטרי ישראל

במאי 2024 אחת הנתבעות התפשרה ושילמה לעוזרי. בכתבי ההגנה של האחרות, שאותן מייצג עו"ד אברהם גל, היא מתוארת כמי ש"נבהלה" ושילמה "מעין דמי חסות". שתי נתבעות טוענות שכתב התביעה מעולם לא נמסר להן, אף שבא כוחו של עוזרי הודיע לבית המשפט על מסירה. אחת מהן כתבה שלא גרה בכתובת שבכתב התביעה כבר תשע שנים, ושגילתה שהיא נתבעת רק מהודעה בפייסבוק, אחרי שהתובע ביקש פסק דין בהיעדר הגנה.

הנתבעות טוענות גם שעוזרי עצמו אישר את עיקר הדברים: לפי גרסתו בכתב התביעה, כשנשאל אם יירה במפגינים בראש אם יגידו לו, השיב "אוי כן". לדבריהן זו "הודאת בעל דין". עוזרי טוען שאמר זאת בביטול, אחרי ש"הזדעזע מהמשפט האידיוטי", וגם הוסיף שאיש מהמפגינים לא התלונן עליו במח"ש. באוקטובר 2025 החליטה השופטת דלית ורד להמתין לפסק הדין בחדרה, אחרי שהצדדים הסכימו שהתביעות "זהות בכל הפרמטרים". באותו יום שבו ניתן פסק הדין בחדרה הגיש ג'ורנו לבית המשפט בתל אביב הודעת עדכון: "בית המשפט קיבל את התביעה כולה!". באפריל 2026 הכריע המחוזי בחיפה בערעור, וביוני הורתה השופטת ורד להעביר את פרוטוקול הדיון לאגודה.

המפעל של ג'ורנו

האינטרס הכלכלי של השוטרים מפעיל משקל דרמטי על גל התביעות נגד אזרחים ששוטף את בתי המשפט בשנים האחרונות: בינואר 2023 חשפנו שיחות בקבוצת פייסבוק של שוטרים, שבהן כתב שוטר אחד: "איך אני גורם שיצלמו אותי??? גם אני רוצה לאסוף כסף מהריצפה", ואחר הגיב: "ואומרים שכסף לא צומח על העצים". חוק איסור לשון הרע מאפשר לתבוע על כל פרסום עד 50 אלף שקל בלי להוכיח נזק. נתבעים רבים מעדיפים להתפשר על תשלום של אלפי שקלים ולו בכדי להיפטר מההליך.

בתחקיר של מאשה אברבוך במקום הכי חם בגיהנום, נמצא שממרץ 2020 ועד פברואר 2021, 64 שוטרים ופקחים תבעו במצטבר כ-7 מיליון שקל מ-210 אזרחים – כולם באמצעות ג׳ורנו. נגד כ-40 מהם ניתנו פסקי דין בהיעדר הגנה. השיטה של ג׳ורנו כוללת הגשת כתבי תביעה דומים ולעיתים זהים, והנתבעים נבחרים מתוך מאות מגיבים בפוסטים ברחבי הרשת, בלי שום קשר ביניהם או קשר לתובעים. רבים מהם היו פנסיונרים, אמהות חד-הוריות ומתמודדי נפש – אוכלוסיות שלא פעם לנמנים עליהן אין גישה לייעוץ משפטי או היכרות עם הדין והזכויות שלהם, ומגיעים להסדרי פשרה נצלניים.

מאז בתי המשפט כבר החלו להציב למשטרה גבול. כך למשל השופטת ויג'דאן חליחל דחתה תביעה של שוטר היס"מ מתנאל חמו נגד צעירה שכתבה "חיות אדם" וקבעה שמדובר ב"זוטי דברים". השופטת כרמית בן אליעזר חייבה את השוטר אילן גנאם לפצות אזרח ב-5,000 שקל, וכתבה שביקורת על אלימות משטרתית היא "נושא בעל חשיבות ציבורית משמעותית". את המשפט הזה מצטטת האגודה כעת בתיק של עוזרי. לפני שניתן פסק הדין ארבעה אזרחים כבר הספיקו לשלם לגנאם 13,500 שקל כדי להימנע מההליך.

הלוואות למימון תביעות נגד אזרחים

לפי האגודה לזכויות האזרח, המשטרה מציעה לשוטרים הלוואות למימון תביעות לשון הרע וייעוץ מהלשכה המשפטית שלה, כפי שמופיע באתר המשטרה. במרץ 2021 חשפנו שקצין השיימינג של המשטרה, רפ"ק ליאור צדוק, אישר לשוטר להוציא דוח פעולה מתיק חקירה פלילי כדי לצרפו לתביעה פרטית נגד מפגינים יוצאי אתיופיה. באותה כתבה דיווחנו על ועדה שהוקמה במשטרה בנובמבר 2020 כדי לבחון סיוע כלכלי לשוטרים שתובעים אזרחים, שצדוק אחד מחבריה. תגובת המשטרה אז הייתה ש"שוטר הוא אזרח מן המניין" וזכותו לתבוע.

לפי חוות הדעת, מאז 2022 פרקליטות המדינה מייצגת עובדי מדינה בתביעות דיבה, אבל רק במקרים של פגיעה חמורה במיוחד או שיטתית. מכאן מסיקה האגודה שהסיוע המשטרתי ניתן דווקא במקרים שהפרקליטות לא הייתה נוגעת בהם, ושהמשטרה "רואה בביקורת עלבון או התנגחות, ולא הכרח לקיומה של חברה דמוקרטית".

האגודה מבקשת מבית המשפט לבחון את התביעה בהתאם למבחנים שקבע בית המשפט העליון בינואר 2025 בפרשת נתי וקנין נגד קיבוץ ניר דוד, על רקע מאבק "משחררים את האסי", ובהם העניין הציבורי שבמוקד הפרסום, פערי הכוחות בין הצדדים והחשש לשימוש לרעה בהליכי משפט. לטענתה, כאשר שוטר אינו מכחיש את העובדות הנוגעות להתנהלותו, אלא תובע אזרחים בשל האופן הבוטה שבו ביקרו אותה, יש להעניק משקל מיוחד להגנה על חופש הביטוי.

באגודה מבהירים כי אין בכך כדי לשלול משוטרים את הזכות להגן על שמם הטוב, אך מזהירים מפני מצב שבו עצם הביקורת על הפעלת סמכות משטרתית הופכת לעילה להליכים משפטיים יקרים ומרתיעים. עו"ד הגר שחטר מהאגודה לזכויות האזרח, החתומה על חוות הדעת, מדגישה כי ביקורת ציבורית על המשטרה אינה מכשול לעבודתה, אלא אמצעי חיוני לפיקוח על כוחה. לדבריה, המשטרה מעודדת שוטרים לתבוע אזרחים שהעזו לבקר אותם, ובכך תורמת להשתקת הציבור ולפגיעה בחופש הביטוי. "חופש הביטוי נועד להגן בראש ובראשונה על התבטאויות קשות, בוטות ומקוממות, ובמיוחד כשמדובר בביקורת על מי שמפעילים סמכות וכוח כלפי אזרחים", מסרה שחטר. "דווקא במקרים כאלה נדרשת הגנה רחבה על הזכות לבקר את השלטון, כדי למנוע אפקט מצנן שירתיע את הציבור מלהשמיע את קולו".

מעו״ד יוני ג׳ורנו נמסר בתגובה: "לכו חפשו את החברים שלכם".

פנינו לג׳ורנו גם בתור בא כוחו של עוזרי אולם הוא העביר רק את התגובה לעיל.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "השוטרות והשוטרים של משטרת ישראל עומדים בחזית ההגנה על שלום הציבור וביטחונו, תוך שמירה על שלטון החוק וזכויות הפרט. משטרת ישראל תגבה כל שוטר שפעל כדין ואשר שמו הטוב נפגע במסגרת תפקידו, למען מיצוי זכויותיו בערכאות המשפטיות".

מעו"ד אברהם גל, המייצג את הנתבעות, נמסר בתגובה: "מתוך כבוד ואמון להליך המשפטי אין בכוונתי להתייחס לתביעות הספציפיות התלויות ועומדות בפני כב' ביהמ"ש. אתייחס רק לתופעה הכללית של הגשת תביעות ע"י שוטרים נגד אזרחים, שהעזו לבקר את אלימותם בהפגנות. רק לפני שבוע מחק עו"ד ג'ורנו תביעה נוספת מאותו "פס ייצור" נגד כ-20 נתבעים. כישלונות נשנים כאלה לא בולמים את השיטה: "שיטת מצליח". נתבעים לא מעטים מעדיפים "לקנות" את הסיכון, הטירדה והוצאות ניהול המשפט במחיר של כמה אלפי ש"ח ולהתפשר עם התובע מראש. ניתן גם להניח, שסכומי התביעה הגבוהים (בתוספת הסברים של "יודעי דבר") מפתים שוטרים לא מעטים. לאלה מתווספים פסקי דין – אם גם מעטים וחריגים – המקבלים תביעות של שוטרים ומוסיפים לפיתוי ומאידך גיסא פסיקת הוצאות "רחמנית" שעה שהתביעות נדחות. הצטרפותה למשפט של האגודה לזכויות האזרח מפנה זרקור להיבטים הציבוריים והעקרוניים של משפטים אלה ומחזקת את הזכות לחופש הביטוי".