בג״ץ הוציא אתמול (ב׳) צו על תנאי המורה לכנסת, למשרד הכלכלה ולרשות מקרקעי ישראל לנמק תוך 90 מדוע לא תבוטל הרחבת חוק ועדות הקבלה. החלטת שופטי בג״ץ פורסמה יממה לאחר הדיון בעתירה שהגישו ארגוני חברה אזרחית נגד תיקון פקודת האגודות השיתופיות שעבר בכנסת בקריאה שלישית בחודש יולי. 

התיקון הקל משמעותית את ההגבלות בחוק שנועדו למנוע אפליה בקבלת תושבים ליישובים קהילתיים והגדיל את מספר היישובים הרשאים להפעיל ועדות קבלה של תושבים חדשים, כך שתכלול גם יישובים שיש בהם יותר מ-400 "בתי אב" וכן גם ישובים במרכז הארץ, ולא רק בנגב ובגליל כפי שהורה החוק המקורי מ-2011. בנוסף, התיקון הרחיב את אמות המידה לפסילת מועמדים ומאפשר את דחייתם על סמך הקריטריון העמום של חוסר התאמה "למאפיינים הקהילתיים הציבוריים של היישוב״.

רשימת העותרים מבהירה היטב את האפליה שעלולה לנבוע מהתיקונים שאושרו בכנסת כנגד ציבורים המיוצגים על ידי הארגונים האזרחיים המופיעים בה בהם פרויקט גילה להעצמה טרנסית, אגודת יהודי אתיופיה, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, הקשת הדמוקרטית המזרחית, ״אחותי״ למען נשים בישראל, מרכז עדאלה, במקום – מתכננים למען זכויות אדם והאגודה לצדק חלוקתי. 

החוק, שיזמו חברי הכנסת יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ושרן השכל (המחנה הממלכתי) וכן קודם כחלק מהלך רחב של שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, ח״כ אורית סטרוק (הציונות הדתית), נתמך באופן חריג על ידי ח״כים מהאופוזיציה והקואליציה בשיאה של חקיקת הרפורמה המשפטית והמחאה נגדה, ואושר בקריאה שנייה ושלישית 42 חברי כנסת, מול 11 שהתנגדו. 

---

בדיון הראשון בעתירה, שהתקיים ביום א׳, טענו המשיבים מטעם הכנסת והמדינה כי לא נמצאו נתונים המצביעים על כך שהחוק מביא לאפליה וכי פרק הזמן שעבר מאז תיקונו מחייב את דחיית העתירה מטעמי חוסר בשלות. 

הרכב השופטים שכלל את מ"מ הנשיא עוזי פוגלמן והשופטים דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף, השמיע ביקורת קשה כלפי המשיבים על כך שהם לא עמלו בעצמם לאסוף מידע על אופן יישומו של החוק שעבר ב-2011, לנוכח אופיו המעלה לכל הפחות חשש לפגיעה בזכות חוקתיות. כמו כן, שאלו השופטים שאלות נוקבות באשר להרחבת התחולה של החוק, וכיצד הוא תואם את התכלית של "שמירה על חיי קהילה", שהצדיק עד כה בפסיקת בית המשפט העליון את הפגיעה בזכות לשוויון. 

בעתירה נטען על ידי נציגי מרכז עאדלה כי היוזמה להרחיב את תחולת החוק נובעת מכך שהצליח להגשים את תכליתו המקורית הפסולה, שהיא למנוע מערבים להתגורר ביישובים שנועדו ליהודים, וזאת בהסתמך על ההצהרות המפורשות של יוזמיו. משכך, לשיטת העותרים לא ניתן עוד להתעלם ממטרותיו הגזעניות והסגרגטיביות של החוק ומהתוצאה שהוא מוביל אליה, שהיא פגיעה בזכות החוקתית לשוויון הן של האזרחים הערבים-פלסטינים והן נגד מגוון רחב של קבוצות מודרות אחרות. לכן עתירת הארגונים מבקשת כי בג"ץ יורה על ביטול החוק כליל או לכל הפחות ימנע את הרחבת תחולתו.

קושי חוקתי

כאמור, חוק ועדות הקבלה אוסר אמנם על פסילת מועמד מטעמים של גזע, דת, לאום, נטייה מינית או השתייכות פוליטית, אך סעיפיו נוסחו באופן המאפשר לוועדת הקבלה לדחות מועמדים בנימוק של "חוסר התאמה למרקם החברתי-תרבותי" של היישוב. בכנסת טענו במהלך הליך חקיקת התיקון שיישובים שהגיעו למכסה של 400 משפחות הקפיאו קבלה של תושבים חדשים אליהם, בשל האיסור לסננם. לצד זאת, דו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת מ-2019 העלה שיישובים רבים המשיכו להפעיל ועדות קבלה גם לאחר שמילאו את המכסה המותרת.

"בשקט בשקט, בלי ששמתם לב, הטיל הבוקר בג"צ צו ביניים על חוק ועדות הקבלה שעבר אצלי בוועדה במטרה לתקן עוול מתמשך של שנים להרחבה וחיזוק ההתיישבות בנגב ובגליל״, אמר יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים, ח״כ אוהד טל, בה נידון החוק לקראת אישורו במליאת הכנסת. ״המחשבה לפסול חוק שעבר בתמיכת קואליציה ואופוזיציה, לאחר דיונים ארוכים תוך איזון בין כל השיקולים והציבורים בשם החשש לפגיעה בערך השוויון ותוך התעלמות מערכים נוספים, כדוגמת ציונות והתיישבות, במיוחד בימים אלה היא תמוהה״. 

אולם החלטת שופטי בג״ץ לא אמורה להפתיע את יוזמי החוק וגם לא את ח״כ אוהד טל, שכן כבר בדיון הוועדה לקראת ההצבעה במליאת הכנסת הביע היועץ המשפטי לוועדה, עו״ד ד״ר גור בליי, סייגים מנוסח הצעת החוק וטען כי יש בה ״קושי חוקתי״. יתרה מזאת, גם החוק המקורי, שאושר ב-2011, נחקק כדי לעקוף פסיקה של בג"ץ שאסרה על יישובים קהילתיים להחכיר קרקעות ליהודים בלבד, והגיע לאחר שנים רבות של מאבק משפטי בבג״ץ משפחת קעדאן.

״גם גודל של 400 בתי אב עבר בקושי את המבחן החוקתי בבג״ץ, ככל שמגדילים את מספר המשפחות, ברמה החוקתית המהותית – הבעייתיות גדלה״, אמר יועמ״ש הוועדה בדיון בהצעת החוק. כפי שטען, ההצדקה לתת ליישובים את הפריבלגיה להחליט למי להעניק וממי למנוע גישה למשאב ציבורי של אדמות מדינה, הייתה מספר התושבים המצומצם והמיקום הגאוגרפי המרוחק מגישה למשאבים ותשתיות, אשר יחד מחייבים לכאורה תלות הדדית של חברי היישוב על מנת שיוכל להתקיים. 

חברה מרובדת, מופרדת, שסועה

״האיזון בין נושא הקהילתיות אוזן על זה שקבעו מנגנון מאוד עדין שבו קבעו כי ישובים שנמצאים בנגב או בגליל שהם ישובים קהילתיים כפריים או אגודות שיתופיות להתיישבות קהילתית. שמספר בתי האב אינו עולה על 400 ושהם כפופים לאיזשהי תכנית מתאר יכולים להפעיל ועדת קבלה. וקבעו שהיא אינה יכולה להפלות על בסיס שורה של עילות חשודות כמו גיל, מעמד, גזע, דת לאום וכדומה״, הסביר ד״ר בליי בדיון הוועדה. 

״ההשלכה הישירה היא כמובן הפרדה בין יהודים וערבים. אבל השלכה נוספת שלו היא הפרדה בתוך החברה היהודית״, הסביר פרופ׳ יפתחאל מאוניברסיטת בן גוריון בשיחה עם ״המקום הכי חם״ לקראת אישור התיקון להרחבת החוק. ״המנגנון יצר חברה מרובדת, מופרדת, שסועה – זה האצה של תהליכים שקורעים את החברה הישראלית״. את המגמות הללו מבקשת כעת הממשלה להרחיב ולהכפיל. 

״החוק יצר בישראל מפה חברתית של ריבוד אתני ומעמדי גם בתוך החברה היהודית. ועדות קבלה התחילו בשנות ה-30 וה-40 כדי שיישובים עם מאפיינים ייחודיים כמו קיבוצים ומושבים שיתופיים יוכלו לשמור על אופיים המחייב ויתור על משכורת והסכמה לכלכלה שיתופית. אותו הדבר גם מקרה של ישוב טבעוני, לדוגמה". 

לדברי יפתחאל, במקום לקחת את המנגנון הקיים ולהשתמש במשאב הקרקע כדי להגן על מיעוטים קטנים ועדות הקבלה חיזקו את הרוב הפריבילגי. ״ביישובים הקהילתיים מדובר ברוב היהודי, מהמעמד הבינוני והגבוה. זה שקונה בית פרברי לחלוטין בשכונה עם סממנים אורבניים ושולט על הקצאת הקרקעות כך שיתאפשר למקורביו ולאוכלוסיה הדומה לו להצטרף אליו״. 

יפתחאל גם הוסיף כי היישובים הקהילתיים כבר כיום פגעו בגליל ובנגב, משום שאחת הפעולות שוועדות הקבלה יוצרות הן שמירה על הערך הגבוה של הנדל״ן ושל המעמד הסוציו-אקונומי של התושבים בו. ״הדבר מבטיח שאוכלוסיות חזקות מישובים כמו ערד או כמו כרמיאל עוברות לאותם ישובים פרבריים קטנים ומשאירות את הערים ועיירות הפיתוח מוחלשות״. 

מרכז עדאלה מסר בתגובה: "ההצהרות הגלויות של המחוקקים באשר לנחיצותו הדחופה של החוק כדי להמשיך ולייהד את המרחב, מקשות כעת על בית המשפט העליון להמשיך להכשיר חוק שהסתתר מאחורי טענות על שמירה על אופיין של קהילות קטנות ומרוחקות. יש לברך על הדרישה מהמשיבים להביא נימוקים משכנעים יותר כדי להצדיק את התיקון. אנו מקווים כי בית המשפט יעמוד באתגר שצפוי לו ויבטל לכל פחות את התיקון בשלב זה״.