תביעה שהוגשה לאחרונה נגד משרד עורכי הדין לירום סנדה על ידי אחד מלקוחותיה לשעבר חושפת עוד טפח מההתנהלות אחד מהמשרדים הגדולים לייצוג חייבים בארץ, עליו כתבנו ב"המקום הכי חם" בעבר. לפי כתב התביעה, הלקוח, המיוצג ע"י עו"ד אפרים אבן צדק, טוען להתנהלות בעייתית כלפיו, כאשר נדרש לשלם כ-80 אלף שקל עבור ניהול הסדר הנושים שהיה מעורב בו – אך רק כ-35 אלף שקל עברו לקופת ההסדר. לפי כתב התביעה, היתרה על סך כ-45 אלף שקל נותרה בקופת הנאמנות של עורך הדין כשכר טרחה.   

באוקטובר 2016, פנה הלקוח למשרד עורכי הדין לירום סנדה לאחר שנקלע לחובות של יותר מ-270 אלף שקל בהיותו בעל עסק עצמאי. המשרד המליץ לו על הליך של פשיטת רגל, והחתים אותו על חוזה שכלל את כל שלבי ההליך עד לקבלת ההפטר (סיום הליך פשיטת רגל/הסדר נושים, ומחיקת החוב) תמורת שכר טרחה של 15 אלף שקל.

הלקוח חתם, קיבל צו כינוס והחל להעביר תשלומים חודשיים לקופת הכינוס, קופה שאליה מפריש החייב כספים שיחולקו בסוף ההליך לנושים שלו. לדבריו, לאחר כשנה הוא נוכח לדעת שהחוב שלו קטן באופן משמעותי מהסכום הראשוני שסבר שהוא חייב, ועומד על כמאה אלף שקל. הוא הציע לנציגי המשרד להפסיק את הליך פשיטת הרגל ולנסות הסדר נושים.

בתחילה המשרד לא הגיב לבקשה, ובהמשך יצר איתו קשר מי שהציג עצמו כמנהל מחלקת הסדרי הנושים במשרד. "תחילה התבקשתי לשלם עבור הליך הסדר הנושים כמאה אלף שקל בטענה כי המנהל המיוחד (בעל תפקיד שמופקד על נכסי החייב בהליך פשיטת רגל; ג.פ) לא מוכן לרדת מהסכום", מספר הלקוח. "כשציינתי שבקופת הכינוס נצברו כ-28 אלף שקל נאמר לי שאסור לגעת בכסף הזה, ושלאחר ההסדר אקבל אותו בחזרה. לאחר מכן נאמר לי שהמנהל המיוחד מסכים לסכום מופחת של 80 אלף שקלים לטובת ההסדר".

לפי התביעה, נטען כי הוסבר לתובע שסכום ההסדר יהיה 80 אלף שקל ולא פחות מ-78 אלף שקל, כאשר היתרה (2,000 שקל) תשולם כשכר טרחה בגין הסדר הנושים. על פי ההסכם החדש, "הלקוח מקצה לסיום ההליך 80 אלף שקל, כאשר שכר הטרחה של עורך הדין יהיה החיסכון מהסכום שנקבע בהסדר". בהסכם זה אין התייחסות לסכום שצבר הלקוח בקופת הכינוס באותה עת.

"ההתקשרות בינינו הסתיימה ושיהיה לך בהצלחה"

עקב מכבש הלחצים שהופעל עליו מהמשרד של סנדה ביקש הלקוח מאמו שתיקח למענו הלוואה. את הסכום הוא התבקש להעביר לחשבון הנאמנות של עו"ד סנדה. אלא שלאחר העברת הכסף, כשהגיע הלקוח למשרדו של סנדה לחתום על הסדר הנושים, הוא נוכח לדעת שמדובר למעשה בהסכם שכר טרחה חדש, כך נטען בתביעה. כשסירב לחתום עליו הודיע לו נציג המשרד כי הטיפול המשפטי יפסק ועלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך. "חשתי כי לא נותרה לי ברירה וחתמתי", הסביר.

על הסכום שתכנן משרדו של סנדה להעביר לטובת ההסדר אפשר ללמוד מההצעה להסדר, שאותה הגיש נציג המשרד לבית המשפט בסמוך להעברת הסכום אל חשבון הנאמנות. בהצעה הוסבר לבית המשפט כי לאחר שהתברר כי תביעת חוב אחת הוגשה בכפל, ותביעת חוב למס הכנסה בוטלה, נותרו למעשה כנגד החייב רק שלוש תביעות חוב על סך של כ-92 אלף שקל. (סכום זה תוקן בבקשה לאישור ההסדר לכ-103 אלף שקל). נציג המשרד הציע לבית המשפט להשלים את הסכום שנצבר בקופת הכונס ל-50 אלף שקל. כלומר, להוסיף עוד כ-24 אלף שקל בלבד. הלקוח, לדבריו, לא היה ער לפרטי ההצעה הזו.

בתחילת פברואר 2018 עידכן המשרד את המנהל המיוחד באישור הצעת הסדר באסיפת נושים. במסגרת ההליך הציע החייב לשלם 100% נטו מהחוב, אשר עמד על כ-63 אלף שקל כולל הוצאות. במסגרת ההצעה עדכן משרדו של סנדה את בית המשפט כי בקופת הכינוס של החייב הצטברה יתרה של כ-28 אלף שקל, וכי כעת על החייב להוסיף לקופת הכינוס כ-35 אלף שקל. באפריל 2018 אישר בית המשפט את ההצעה.

כאשר תהה הלקוח לפשר הסכום הנמוך וביקש מהמשרד להשיב לו את הכסף שבקופת הכינוס – הבין מעו"ד סנדה כי מתוך 80 אלף השקלים שהעביר אל חשבון הנאמנות שלו, רק 35 אלף הועברו אל הקופה לטובת ההסדר. כל היתר הוא בגדר שכר הטרחה ששולם למשרד. את הסכום שנצבר מלכתחילה בקופת הכינוס, הלקוח לא קיבל בחזרה. בתכתובת בין הצדדים בנושא, השיב לו סנדה: "ההתקשרות בינינו הסתיימה ושיהיה לך בהצלחה. אצלי אתה כבר לא תהיה לקוח בעתיד בשום טיפול ושירותים שאנחנו נותנים".

בתביעה שהוגשה לאחרונה נגד המשרד מבקש הלקוח לקבל מהמשרד 75 אלף שקל: 45 אלף שקל עבור שכר הטרחה שאותו קיבל סנדה מיתרת הסכום בקופת הנאמנות ו-30 אלף שקל עבור עוגמת הנפש. "סך הסכומים ששילמתי על ההליך בסופו של דבר עמד על כ-108 אלף שקל, סכום גבוה יותר מהחוב עצמו בעת הליך ההסדר שעמד על כ-103 אלף שקל", סיכם השבוע.

באוגוסט 2018 הגיש הלקוח תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב, שבה גולל את השתלשלות האירועים בטיפול בתיק. בתשובה שקיבל, נמסר שמבחינת התלונה עולה כי שכר הטרחה עליו מלין, נגבה בהתאם להוראת ההסכם שעליו חתם, ומשכך "עסקינן בסכסוך שכר טרחה ללא היבט אתי". לאור זאת, החליטה הוועדה לגנוז את תלונתו על הסף.

עימותים עם לקוחות ויח"צ אגרסיבי

תביעה זו איננה היחידה שהוגשה בחודשים האחרונים נגד המשרד, שמהווה את אחד המשרדים הגדולים והמוכרים בארץ לייצוג חייבים. עדויות ותביעות קודמות שאותן פרסמנו כאן בתחילת החודש, חושפות עימותים של המשרד עם הלקוחות, יח"צ אגרסיבי, מנכ"ל שאיננו עו"ד וקשרים חמים של מנהלי המשרד עם ראש הלשכה לשעבר, אפי נוה, שבו תמך המשרד בבחירות הקודמות לראשות לשכת עורכי הדין. בנוסף, נחשפה תמונה רחבה יותר בכל הנוגע ליחסי העבודה בין מנהלי המשרד לבין מזכירות ומתמחות בו, ויחסים עם בכיר בלשכת עורכי הדין.

עדויות של לקוחות המשרד, אשר הגיעו למערכת "המקום הכי חם בגיהינום" חשפו התנהלות מדאיגה בייצוג החייבים: מסמכים שהלכו לאיבוד, תיקים שלא טופלו, ביקורות ותלונות שנמחקו, ואף דפוס של דרישת שכר טרחה נוסף מלקוחות, מעבר למה שנקבע.

במכתב ששלח בתגובה משרד עורכי הדין לירום סנדה אל "המקום הכי חם בגיהנום", צוינה גם התייחסות לשכר הטרחה שעומד במרכז התביעה: "במסגרת התיק ביקש התובע לשנות את ההליך כך שלא יוכרז פושט רגל ויקבל הפטר, אלא יסיים את ההליך בדרך של הסדר נושים. התובע הקצה לביצוע ההסדר סך של 80 אלף שקל, שאותו הפקיד בהתאם להוראות ההסכם בחשבון הנאמנות של המשרד – כאשר היתרה, ככל שתהיה יתרה, תהווה שכר טרחה נוסף למשרד. לאורך כל התקופה, טופל התובע 'בכפפות של משי', במקצועיות, במסירות ובנאמנות.

"משרדנו השקיע עשרות שעות עבודה בעוד בקשות בהליך, משא ומתן מול כלל הנושים, התכתבויות, ניהול הליכים שונים, דיונים, שליחויות, נסיעות, ועוד. בכך הסתיים הטיפול בתובע בצורה מדהימה ולשביעות רצונו. לאחר שהתקבל ההסדר, התקבלה דרישה 'הזויה' מהתובע להשבת שכר טרחה שקיבל המשרד עבור הליך הסדר הנושים. בספטמבר 2018 נתקבלה החלטת ועדת האתיקה אשר דוחה כליל את תלונתו של התובע".