איתי קנדר פרסם במסגרת הדיון הציבורי על שילוב המשפחות בטיפול במתמודדים במחלת נפש מסמך חשוב הכולל הפניות מעניינות. כותרת המסמך "במקום אשמה בואו נדבר על אחריות". אבל איתי, טול קורה מעל עינייך, למרבית הצער אתה מטיח בפרסום שלך האשמה קשה ולא מוצדקת בעמדת עמותת "עוצמה" ובי, החתום מטה.

בציטוט הבא אתה כותב: "כיום, גוברת הכרה ברחבי העולם, שמצבו של המתמודד ישתפר, אם משפחתו תהיה חלק מהדרך הקשה, שבה הוא פוסע [במאמר מוסגר: מדוע "אם"? הרי המשפחה היא תמיד חלק מהדרך הקשה] (…) הפתרון לדידו (הכוונה לחתום מטה) הוא תמיכה באלמנטים הכפייתיים של המערכת השיקומית–פסיכיאטרית, ולמעשה גיוס של המשפחות כגורם  תומך לעניין".

על מה נסמכת האשמה זו? על תמיכת "עוצמה" במרכזי מית"ל, מוקדי הייעוץ והתמיכה למשפחות במערך האשפוז, הפועלים על פי הדגם שפעל בהצלחה רבה במשך 15 שנה בבית החולים בבאר שבע ופותח והופעל על אנשי מקצוע בסיוע הנהלת בית החולים. אכן נכון, שמית"ל באר שבע חולל הטבה משמעותית בחיי המתמודדים והמשפחות (ראה למשל, המחקר של ענת שלו ורון שור), ודאי הפחית את האשפוזים בכלל, הן בהסכמה והן הכפייה.

מרכזי מית"ל פועלים בתמיכה במשפחות החל מהטראומה הקשה של האשפוזים הראשוניים, עבור לסאגה של אשפוזים חוזרים וטיפולים בתחלואת נפש קשה וכרונית. ואמנם, "עוצמה" דורשת הנהגת צורת הדגם הזה בצורה ייעודית בכל מערך האשפוז, כמו שיש בהם אחות ראשית ופסיכולוג/פרמקולוג ראשי. זהו מאבק לא קל מול הממסד. מצד אחד, השירות הזה יניע את מחלקות האשפוז להתייחס למשפחות ולהעביר להן מידע חיוני, ומצד שני, יגיע לבתי המשפחות כדי להדריכן במיטב הטכניקות להתמודדות עם התחלואה הקשה, כולל הטכניקות שאליהן התייחס קנדר.

כמו כן, "עוצמה" דורשת מהממסד הנהגת שירותי חירום על ידי ניידות זמינות 24/7 שיגיעו למתמודדים במגוריהם, כולל בתי המשפחות, במקרה של החמרה קשה במחלתם, במצבים של סיכוני התאבדות, סיכוני גלישה לאלימות, ויתר התסמינים של פסיכוזות קשות. זאת, כמו שיש שירותי מד"א במחלות הגוף. האם לזה ייקרא תמיכה באשפוזים כפויים? הניסיון מוכיח שהיעדר שירותים וניידות כאלו גרם במשך עשור להכפלה של מספר חולי הנפש המובאים לחדר מעצר ואחר כך לאשפוזים בצו (ראו בשנתון סטטיסטי של בריאות הנפש לשנת 2012 שפורסם ב-2014, עמוד 53). זהו מסלול הכפייה האכזרי והקשה ביותר עבור החולים המתמודדים והמשפחות. התרענו על כך בפני משרד הבריאות ומנהלת הרפורמה בבריאות הנפש.

איתי קנדר מפריז בהערכת העוצמה של עמותת "עוצמה". נכון של"עוצמה" היה חלק חיוני בניסוחים ובסינגור לקבלת חוק שיקום נכי נפש בקהילה 2000. ובהמשך, חלק חיוני לא פחות בתמיכה במערכי השיקום, הרחבתם ושיפורם, כולל המרצת הקמה של מרכזי ייעוץ ותמיכה למשפחות בקהילה ב-15 ערים ויישובים בארץ, שרובם מופעלים על ידי עמותת 'אנוש' ("מילם") והם פועלים בהצלחה רבה. "עוצמה" ממשיכה להוביל את הדרישות להרחיב את המרכזים הללו בתקציב השיקום, ובמיוחד במגזר החרדי ובמגזר הערבי.

"עוצמה" נטלה חלק מרכזי ומוביל במאבק הממושך להנהגת הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש וכיום ממשיכה בהמרצת יישומה המועיל והנכון. כל זאת, ואף קידום מערך השיקום, נעשה במסגרת קואליציה של ארגונים, הכוללת את עמותת המתמודדים "לשמה!", את עמותת "בזכות", עמותת "אנוש", מטה מאבק הנכים ועוד ארגונים. יש ביניהם לעיתים חילוקי דעות, אבל לעולם לא היו האשמות!

ברצון "עוצמה" תשתף פעולה עם "אהדה", עם "מרחבים" בקיבוצים ועם הטכניקות שנזכרות בקישורים במסמך. אנו מזמינים את איתי קנדר והארגונים עימם הוא עובד לפתוח בדיאלוג, להמשך בשיח ולפתח עבודה משותפת בנושא ובנושאים אחרים.

הכותב עמד בראש עמותת "עוצמה", פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש, בין השנים 2000-2015