דימוי מתוך הסרט- Fantastic Planet
1.
זהו? נגמר? אפשר לחזור לאהוב את אורנה בנאי? (אני רק בשאלות, כמו שהיו אומרים הזקנים שהיו מתפלחים לרופא בלי לחכות בתור, ואז ידעת שאכלת אותה, כי שאלות של אדם זקן לרופא זה לא משהו שאפשר לענות עליו ב"כן, אני אוהב אותך" או ב"מדיום-וול, בלי בצל". זה שאלות שאיוב לא קיבל עליהן תשובה, אז איזו תשובה יכול לתת לו דוקטור פטרושקה מקופת חולים כללית?
כן, היה לי רופא שקראו לו דוקטור פטרושקה.
לרוב המחלות הוא היה רושם תה בבונג, שאז עוד לא קראו לו קמומיל ולא מכרו אותו בסופר במחיר כפול מתה רגיל, אלא בשקיות קטנות בבית מרקחת, בחינם, כי זה נחשב תרופה. לא יודע כמה היא הועילה, אבל גם לא הזיקה – הישג נדיר ברפואה המערבית)
2.
זהו? נגמר? אפשר לחדש את המנוי להארץ? (כי איפה עוד אני אקרא שירים הומואירוטיים לחיילי צה"ל באמצע מלחמה? איפה? כלומר, בהנחה שאני לא זוחל תחת אש פצמ"רים לתוך חנויות ספרים בעוטף עזה, ומבקש מהמוכרות עותקים ישנים של שירת קוואפיס –
מה שמזכיר מה טוב במלחמות:
שהן נותנות לך כל כך, אבל כל כך הרבה תירוצים לבטל את המנוי להארץ. אם רק אפשר היה גם לבטל את המנוי לערוץ 2. אבל לא, את זה לא יתנו לך לעשות בחיים, זה כמו לבטל את המנוי לחום יולי-אוגוסט, או לקקי של כלבים על המדרכות – גזירת גורל. אבל המנוי להארץ? דומה שיותר אנשים הכריזו שביטלו אותו מאשר קיימים במרשם התושבים. הוא כמו יהודים, או הגלגל: אם הוא לא היה, היה צריך להמציא אותו)
3.
זהו? אפשר לפטר את השומר ראש של גדעון לוי? או שנשאיר אותו ליתר ביטחון עד אחרי שיסתיים המשא ומתן המוצלח על נמל בעזה, תמורת פירוז? (ואם באמת יהיה פירוז, ואם באמת יהיה נמל – אז נדע שמישהו ביזבז שתיים מתוך שלוש המשאלות שדג הזהב העניק לו, על פוליטיקה)
4.
אפרופו דג הזהב, זה שמעניק שלוש משאלות: נכון שיש הרגשה שנתניהו כבר ביזבז את כל השלוש? (וחזרה לנרטיב:)
5.
זהו? אפשר להפסיק לחשוב על הצל? או שהוא ימשיך גם אחרי המלחמה? מה הוא יעשה בכלל, בימי שלום? יעמוד בהבימה עם נבוט ויחכה לשמאלנים מתחת לגיל שמונים? (ראיתי את לוח ההצגות שלהם. הוא הולך לחכות הרבה)
6.
"התיאוריה שלי," אמרתי לדוקטור כרמון, "זה שאין מספיק מזגנים בעזה. אם היה להם מזגנים הם לא היו יוצאים החוצה בחום הזה, לזרוק טילים."
דוקטור כרמון נחר בבוז, בעודו מערבב לי קוקטייל חדש של סמים פסיכוטיים. או אנטי פסיכוטיים. אין לי מושג מה ההבדל, כי אני פסיכית.
"לא הגיוני," קבע הדוקטור בנחרצות. "להיפך – אם לא היו להם מזגנים, הם כבר היו מזמן מתעלפים מחום."
"הם ערבים," הסברתי לו. "לא מפריע להם חום."
"ולמה את חושבת שאין להם מזגנים?"
"יש להם," דייקתי, "אבל ישנים כאלה. שעושים טרררר."
"טרררר," אמר, ונד בראשו.
"טררר," חזרתי והדגשתי. שינוד בראשו כמה שהוא רוצה. זה שאני החולה והוא הרופא זה לא אומר שאין לי זכות להגיד טרררר.
"אוקיי," אמר, "אז אני מעדכן את השאלה: למה את חושבת שיש להם מזגנים ישנים שעושים טרררר?"
"כי מזגן טוב זה דבר מאוד מתקדם," הסברתי. "אין להם את הטכנולוגיה."
"יש להם את הטכנולוגיה לחפור מנהרות ענק."
"פחחח," נימקתי בתגובה, "מה זה מנהרה? מעדר, חור באדמה, ויאללה. אתה יודע איזה מסובך זה מזגן? יש לך רגיל, מרכזי, מיני מרכזי."
"אהה. אז אני חוזר לשאלתי הראשונה," – אמר בעודו מפשיל את שרוולי ומכין את המזרק – "אם אין להם מזגנים טובים, אז בוודאי חם להם יותר. אז איך זה שהחום לא מפריע להם לשגר טילים ולחפור מנהרות?"
"כי הם ערבים," אמרתי. "לא אמרתי לך כבר?"
הוא לקח נשימה עמוקה. ראיתי שהוא רוצה לגמור את הוויכוח הזה, אבל מגבלות הלוגיקה האריסטוטלית הרגו אותו.
"אז אם העובדה שהם ערבים הופכת אותם לחסינים לחום," – אמר לאט לאט – "מה זה משנה אם יש להם מזגנים או אין להם?"
"בטח שזה משנה – אתה יודע איזה חום זה בלי מזגן?"
הוא הביט בי.
הבטתי בו חזרה.
היגיון פנימי זה כמו היגיון חיצוני: מבחינת ההיגיון זה אותו דבר, רק שאחד מבפנים ואחד מבחוץ. תקראו עוד פעם את המשפט הזה ותנסו להפריך אותו. ועכשיו תנסו שוב – בלי מזגן. נכון שאני צודקת?
לא שזה עזר לי. הוא נאנח בייאוש ותקע לי את הזריקה. ואתם יודעים מה מוזר?
אני מאוד מקווה שאתם יודעים, כי הזריקה מתחילה להשפיע ושכחתי (חגית)
7.
השבוע, לפני תשע שנים, נפטרה דליה רביקוביץ'. ומשנה לשנה המספר הזה גדל, ואין סימנים שהכיוון בר-שינוי. ורק שלא אשכח לעולם כמה היתה חשובה בחיי, פעם, וכמה שירים נפלאים היא כתבה. הנה אחד, קטן, שפורסם לאחר מותה. "בנליה", קוראים לו. ונכון, זה לא עומד בשורה אחת עם שירה הומואירוטית לחיילי צה"ל במבצע צוק איתן, אבל מה תעשו? לבטל את המנוי לדליה רביקוביץ' אי אפשר כבר, לצערי:
ביום העשרים למלחמה
הסתכלתי כה וכה לתוך המהומה
יצרי האכילה התוקפנות והמין
נותרו כשהיו
מי היה מאמין?
כבר טיפסנו על כל הקירות משיעמום,
לא היה אוצר בלום בחדר האטום
וגם הכאב האנושי
בלי הפוגה נובע
לפני המלחמה ואחריה.