אָלֵנְבִּי 40 | לורן מילק
אֲנִי הוֹלֶכֶת מִתּוֹךְ שֵׁנָה
אֲנִי קָמָה מִתּוֹךְ שֵׁנָה
אֲנִי יְשֵׁנָה מִתּוֹךְ שֵׁנָה.
עֶשֶׂר שָׁנִים בְּדֻגְמָנוּת
לֹא סָבַלְתִּי תָּ'עֲבוֹדָה הַזֹּאת.
הִכְחִילוּ לִי אֶת הַמּוֹחַ
מָכְרוּ אוֹתוֹ לְמַדְעָנִים.
מָעֲכוּ לִי אֶת הַכָּבֵד
עָשׂוּ מִמֶּנּוּ רִבַּת זְבוּבִים.
קָשְׁרוּ לִי אֶת הַוְּרִידִים הַשְּׁחֹרִים
עָקְרוּ לִי אֶת בַּלּוּטַת הַדְּמָעוֹת,
תָּפְרוּ לִי בְּגָדִים שְׁקוּפִים,
עָשׂוּ מִמֶּנִּי הוֹן תּוֹעָפוֹת.
הָיִיתִי צֶמַח שָׁלוֹשׁ שָׁנִים
אֲנִי שׁוֹכֶבֶת מִתּוֹךְ שֵׁנָה
אֲנִי כּוֹתֶבֶת מִתּוֹךְ שֵׁנָה
אֲנִי יְשֵׁנָה מִתּוֹךְ שֵׁנָה.
שִׂחַקְתִּי בַּעֲשָׂרָה סְרָטִים יִשְׂרְאֵלִיִּים וְלֹא הָלַכְתִּי אֲפִלּוּ לִרְאוֹת אוֹתָם.
הָיִיתִי אֵצֶל הַרְבֵּה בַּמָּאִים קְשׁוּחִים.
לֹא סָבַלְתִּי תָּ'עֲבוֹדָה הַזֹּאת.
הָיִיתִי מֶלְצָרִית בְּאָלֵנְבִּי 40,
לֹא סָבַלְתִּי תָּ'עֲבוֹדָה הַזֹּאת.
עֶשֶׂר שָׁנִים בְּנִקָּיוֹן
לֹא סָבַלְתִּי תָּ'עֲבוֹדָה הַזֹּאת.
הָיִיתִי מוֹכֶרֶת בְּכָלְבּוֹ שָׁלוֹם
נָפַלְתִּי יַחַד עִם הַקּוֹלָבִים.
שִׂחַקְתִּי שֵׁשׁ בֵּשׁ עִם עַצְמִי
לֹא סָבַלְתִּי אֶת הַהֶפְסֵדִים.
הָיִיתִי קַבְרָנִית שָׁלוֹשׁ שָׁנִים.
אֲנִי הוֹלֶכֶת מִתּוֹךְ שֵׁנָה,
יוֹשֶׁבֶת מִתּוֹךְ שֵׁנָה,
יְשֵׁנָה מִתּוֹךְ שֵׁנָה.
אתה רוצה שאמצא עבודה | תהילה חכימי
אתה אומר לי
את צריכה למצוא עבודה
זה לא עושה לך טוב ככה
ואני חושבת בכלל
שאתה רוצה שאמצא עבודה
כדי שאפסיק לכתוב עליך שירים
אני לא מוצאת עבודה בינתיים
אני מנסה לעשות את המיטב
מגישה מועמדות למשרות של ניהול פרוייקטים
וגם למשרות אחרות
שולחת קורות חיים
והם לא חוזרים
לא שולחת קורות חיים
והם לא חוזרים גם
וכשאני כבר יושבת על כסאות מולם
ומספרת על עצמי
פורטת את כל המעלות
הם מתעקשים גם על החסרונות
ואני לא מחסירה
עונה על שאלות
והידיים מזיעות
הם שואלים שאלות
ואני עונה
היכן את רואה את עצמך בעוד חמש שנים?
ואני עונה
ואז הם שואלים אותי שאלות טכניות
מבקשים שאסביר להם על גבי שרטוטי החשמל
מהיכן מגיעה האספקה לצרכן N2
או
להסביר להם מדוע יש מיכל קטן בדגם המוקטן של המכשיר
מה ייעודו
ומה תפקידו של כל חריץ
שחרור אוויר למשל,
עכשיו צריך לשחרר אוויר
אני מרגישה את זה ממש
לא מצליחה למצוא את החריץ הנכון לשחרור אוויר
אני נלחצת
אני לא סובלת את העניין הזה
של שאלות על גבי שאלות
אני סובלת
והם שואלים
אנחנו עוברים לדבר בשפה האנגלית
אני מספרת על ההישג הכי גדול שלי בעבודה
משבחת את עצמי עד מוות
כשאמרת לי:
זה לא טוב לך ככה
את צריכה למצוא כבר עבודה
חשבתי על איך אהבתי לכתוב שירים
במרחב הפתוח בעבודה
ועכשיו
כל השירים שלי נכתבים כל הזמן
בלי קשר לעובדה שלא מצאתי עבודה
וזה הרבה מילים עלי
וכמה שורות עליך
עד שאמצא את החריץ לשחרור אוויר
ושמך יימחה מעל ליבי
רז רותם
בהופעה של הרדהוטצ'יליפפרס
גברים חסרי אונים ילדים עם רעב בעיניים
תתני לי, תעשי לי, תביאי לי
שניקולהאחדבמבה
ובקבוק מים.
אחד צועק עליי, "כמה קשה להחזיר עודף, מה את דיסלקטית??? טיפשה!"
הפנים שלי בוערות מזעם ובושה.
שנים לא ידעתי להניח את האצבע
על טיב אותה תחושה
שצומחת בנשמה שלי
כמו צמח מטפס
מאז הפעם הראשונה שכינו אותי בשמות:
לקויית למידה,
אימפולסיבית,
תלמידה חלשה.
ותודה לבחור עם המבטא הספרדי
ותודה לבני היועץ שאמר לאמא שלי: במקרה הכי גרוע היא לא תיגש לבחינה
על הכעס המר שמלווה אותי מאז ועד היום
והדמעות של אמא שהורישה לי את הדיסקלקוליה והורישה לי את
השיער הבלונדיני והורישה לי את הכמיהה להיות מורה
ולעסוק במשהו "מעולם הרוח".
גם היום
הצמח מטפס
כל כשלון מרווה אותו מים חיים
ואני מתאמצת לייבש
אבל באותו הרגע בהופעה
של הרדהוטצ'יליפפרס
קרה לי נס.
פרפר יפה וצבעוני בקע מתוך קופת העץ
ולחש לספרדי בקול מתוק:
"הארת את עיניי ומגיעה לך תמורה"
אז כדי שלא אתבלבל
אחזיר לך את העודף שלך
ל א ט ו ב ז ה י ר ו ת
אגו רה
אגו רה
שירים אלו וטקסטים נוספים הוקראו בשדרות בערב "אחת במאי" – נשים כותבות, מספרות ושרות על עולם העבודה. האירוע משותף לתנועת דרור ישראל ומרכז נתיבים, מרכז הצעירים של שדרות.
