איור: רון לוין
כאלפיים עובדים סוציאליים העובדים בחברות פרטיות מטפלים בכ-23,000 מתמודדי נפש בארץ, מאז שהשירות הוצא למיקור חוץ. מדובר במתמודדי נפש שלהם 40 אחוזי נכות ומעלה.
לפני כשנה חתם שר האוצר משה כחלון על צו הרחבה שאמור היה להשוות את תנאי העסקתם של העובדים הסוציאליים העובדים בחברות הקבלן ובעמותות המעניקות שירותי מיקור חוץ לתנאיהם של המועסקים בהעסקה ישירה בשירות המדינה – אלא שצו ההרחבה פסח על העובדים הסוציאליים הפועלים תחת משרד הבריאות.
"מדובר על כ-90% מכלל העובדים בתחום זה", אומר צחי קופמן, מנהל דיור מוגן מטעם חברת נתן באזור גוש דן וממובילי המאבק של העו"סים בתחום בריאות הנפש. "מבחינת משרד הבריאות יש חוות דעת משפטית של משרד האוצר שאומרת שהעבודה המקצועית לא חייבת להיות של עובד סוציאלי, אלא יכולה להיעשות גם על ידי מרפא בעיסוק או אחות. אנחנו מדברים על תחום שכל כולו מופרט ובמכרז שהמדינה לא עדכנה, אז למשרד הבריאות נוח להיאחז בפרשנות משפטית מסוימת".
בזמן שהעובדים שצו ההרחבה חל עליהם מרוויחים כ-8,000 שקלים ברוטו בעבור 39 שעות עבודה שבועיות, וזוכים לקרן השתלמות ול-22 ימי חופש – העובדים במיקור החוץ מרוויחים כ-7,200 שקלים ברוטו בעבור 43 שעות שבועיות. על התנאים הסוציאליים הנלווים כלל אין מה לדבר בקרב העו"סים המועסקים בעמותות ובחברות הקבלן.
מטה מאבק שהקימו העו"סים בחברות מיקור החוץ והעמותות החל בשיחות עם עובדי השטח בתחום ובאסיפות הסברה, במטרה להפעיל לחץ על משרד הבריאות. במטה לא פוסלים נקיטת צעדים ארגוניים ובהם גם שביתה, אם דרישתם להיכלל בצו ההרחבה לא תיענה.
מטה המאבק בפגישה עם יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני
נטע לבבי (31) היא עובדת סוציאלית בחברה המספקת שירותי שיקום למתמודדי נפש. היא בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית במגמה הקלינית ומועסקת בחברה זה ארבע שנים וחצי, שנתיים מהן כמתאמת טיפול בדיור מוגן. בשל המצב הכלכלי חזרו לאחרונה היא ובן זוגה לגור עם ההורים ביהוד. "הרבה פעמים אני מרגישה שאני לא עובדת אלא מתנדבת. יש פער עצום בין ההשקעה שלי בעבודה לבין התמורה".
כיצד נראה יום העבודה שלך?
"רוב הימים אני עוברת מבית לבית בין המתמודדים שאני אחראית עליהם. אני מקפידה לראות כל אחד מהם פעם בשבוע. הלו"ז בדרך כלל קבוע, למרות שהיו לי כבר הרבה מקרים שאני על סף דלתם והם מתקשרים לבטל. לפעמים יש לי שעה בין מטופל אחד לשני ואני פשוט מוצאת לי איזה ספסל ברחוב לשבת ולעשות סיכומי פגישה. פעמים רבות אני אוכלת ברכב".
לא יותר פשוט להיכנס לבית קפה?
"לפעמים אני עושה את זה, במיוחד בימים גשומים או חמים במיוחד. אבל אין לי תקציב להוצאות מזון. ובקצב הזה אני פשוט אבזבז את כל המשכורת על בתי קפה וארוחות צהריים. אני משרד נייד וחיה בדרך כלל על סנדוויצ'ים שהכנתי בבית ובקבוק מים. אם היה צו הרחבה הייתי מקבלת בסביבות 50 שקלים ליום למזון ושתייה כשאני לא נמצאת במשרד.
"גם הדלק יכול להגיע ל-1500 שקלים בחודש. ההחזר בעבור הדלק עומד על כ-400 שקלים בלבד. אני לא עושה חשבון ונמצאת היכן שהמתמודדים צריכים אותי. לא מזמן נסעתי עם אחד מהם לאיקאה. הנסיעה כמובן הייתה על חשבוני".
משלימים הכנסה בחלטורות
שכרה של לבבי עומד על 5,800 שקלים בחודש, כולל נסיעות. היא מוגדרת כמי שעובדת ב-75% משרה. "כמות הדברים שאני צריכה להבין בהם היא היסטרית. מביטוח לאומי, זכויות ברווחה, קווי אוטובוס, התנהלות מול עירייה, להכיר קרנות שמשפצות בתים וכמובן התמודדויות נפשיות. העומס הוא אדיר, צריך להפעיל המון יצירתיות והגבולות הם עד לאן שאני בתור מישהי שעוסקת בשיקום יכולה למתוח אותם" מספרת לבבי. כתוצאה מתנאי ההעסקה הקשים, במיוחד אל מול העומס הנפשי הקיים בתחום העבודה הסוציאלית, התחלופה בקרב המטפלים גדולה.
איך מגיבים המטופלים?
"זוועה. כבר כשהתחלתי לעבוד הייתה לי מטופלת שאמרה לי 'אני לא מסוגלת לדבר על דברים מסוימים כי אני מפחדת שתעזבי'. עוד מטופלת שאלה אותי כבר בפגישה הראשונה 'את מתכוונת לעזוב?'. צריך להבין שאצל האנשים האלה היכולת ליחסים תקינים היא הרבה פעמים החלק התקוע. הם בחרדה עם זה. חילופי הצוות יכול להביא את חלקם למצב נפשי לא פשוט. באווירה הזאת קשה מאוד לבנות יחסי אמון.
"בעיקרון יש לי שעות עבודה ויש לי זמן שמוקצב לכל דייר, אבל קשה לשים גבולות. יש לי מישהו עם פסיכוזה פעילה הוא חי חצי במציאות וחצי בדמיון. יש חודשים שהוא לא מוכן לפגוש אותנו ויש חודשים שהוא מתקשר אלי כל שנייה ושואל איפה אני. או למשל יש לי דיירת במשבר ובמשך חודש וחצי שוחחתי איתה כל יום, כולל שבתות, בטלפון. כמעט ואין לי מצבים שבהם אני מנתקת את הטלפון. רבים מהמטופלים הם בודדים שצריכים לדעת שאני זמינה כי אני חלק מרשת התמיכה שלהם. היה לי מקרה שאחת המטופלות נכנסת למאניה והתקשרה להגיד לי שהיא חייבת להגיע לפסיכיאטר. עזבתי הכול ובאתי לקחת אותה". לבבי אינה מקבלת תשלום בעבור השעות הנוספות.
הפגנה בדרישה להחלת צו ההרחבה. צילום: צחי קופמן
איך את מסתדרת עם המשכורת הנמוכה?
"בסופי שבוע אני עושה חלטורות ובודקת עבודות של סטודנטים. יש חודשים שאני נמנעת מלקנות לעצמי דברים, במיוחד בחודשים שבזבזתי הרבה על ארוחות צהריים בחוץ".
משרד הבריאות בעצם מנצלים את תחושת השליחות שלך
"זו ההרגשה. אנחנו הרי נאבקים כאן על המינימום. הבעיה עם עובדים סוציאליים שאנחנו בעצמנו עובדים מוחלשים. זה מופנם אצלנו פנימה. קשה לנו לעשות שביתה כי אנחנו יודעים ששביתה תפתח לאנשים את דלת האשפוז ומשרד הבריאות הרי לא לוקח את זה בחשבון. אבל אנחנו בעצמנו מנוצלים. אפילו אין לנו ממש זכות להיות חולים. בתנאים שלנו כרגע אנחנו מקבלים תשלום על יום מחלה החל מהיום השלישי. העניין הוא שאנשים בריאים בדרך כלל לא חולים יותר מיומיים. מה עוד שבעבודה כמו שלנו יש הרבה מקרי חירום, אז גם אם לא ממש מרגישים טוב באים".
צחי קופמן אחראי על הוסטל שבו מועסקים שני עובדים סוציאליים ועוד שבעה מדריכים. "משרד הבריאות גורם לעזיבה של עובדים סוציאליים ואין לי יכולת לגייס חדשים. אנשים בפירוש בוחרים שלא להגיע. הקיץ עומדת להיות נקודת מפנה כי הרבה עוזבים. מנשים לאחר היריון ראשון אני בכלל יכול לשכוח כי לא רק שהמשכורת לא גבוהה, גם מרבית העבודה היא בשעות אחר הצהריים".
- היו"ר החדשה של איגוד העובדים הסוציאליים: עם או בלי ההסתדרות, אנחנו יוצאות למאבק
- עובדים סוציאליים עוברים התעללות בעבודה "כמו אישה מוכה", וההנהלות שותקות
גם שירה דורון, עו"סית מזה 16 שנה ומנהלת מקצועית של תחום הדיור באחת החברות הפרטיות, מביעה חשש מעזיבתם הצפויה של עוס"ים. "יש לי עובדת שאמורה ללדת ואני לא מצליחה לגייס מישהו במקומה. אנשים ישר שואלים אותי 'אתם נותנים צו הרחבה?', וברגע שאני משיבה שלא הם מודים לי בנימוס. כבר באוניברסיטה מייעצים להם שלא ללכת למקומות שבהם לא מכבדים צו הרחבה.
"החשש שלי מעזיבה המונית של צוות וקושי לקלוט צוות חלופי. אני רוצה לתת את השירות הטוב ביותר אבל עומדת חסרת אונים. רוב האנשים שאני פונה אליהם מעדיפים ללכת לעבוד עם אוכלוסיות שכפופות למשרד הרווחה – כמו אנשים על הספקטרום אוטיסטי או בעלי מוגבלות שכלית", אומרת דורון.
תגובת משרד הבריאות: "בחודש מארס 2016 נחתם צו הרחבה בעניין העובדים הסוציאליים הקובע כי תנאיהם של עובדים סוציאליים המועסקים בשירותים הנרכשים על ידי המדינה, יושוו לתנאיהם של עובדים סוציאליים בשירות המדינה. משרד הבריאות למד על צו ההרחבה רק לאחר שנדרש ליישמו ולא היה חלק מעבודת המטה אשר בוצעה טרם החתימה על צו ההרחבה בין ההסתדרות למשרד האוצר ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. הפרשנות הנוהגת כיום לצו ההרחבה על פי הממונה על השכר ובתיאום עם ההסתדרות, היא כי הצו חל על עובדים סוציאליים שהגדרת תפקידם ייעודית לעובד סוציאלי בלבד. מרבית העובדים הסוציאליים המועסקים במערכת הבריאות מועסקים בתפקידים שאינם בהכרח ייעודים אך ורק לסקטור זה. משכך, יישום ההסכם על פי הפרשנות האמורה משמעו כי רק עשרות מתוך אלפי עובדים סוציאליים יכללו בצו ההרחבה. משרד הבריאות אינו יכול להחליט לבדו על החלת צו ההרחבה על כלל העובדים הסוציאליים העובדים במסגרות המתוקצבות על ידי משרד הבריאות, מה גם שהמשרד לא תוקצב כלל על כך".
[mc4wp_form id="1006521"]
