בתחילת שנת 2015 מונה אביגדור קפלן לתפקיד יו״ר "מגה". כעבור שנה קרסה רשת המרכולים הענקית. עובדי הרשת, רובם ככולם עם ותק גבוה מזה של מר קפלן, חלקם מועסקים ב"מגה" עשרות שנים, לא השתתפו בקבלת ההחלטות של הנהלת החברה בשנה האחרונה ולא בכלל. גורל מקום העבודה שלהם נקבע על ידי קפלן וחבריו בהנהלה.
לפי החוק בישראל, חברה צריכה לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, במסגרת שיקוליה ניתן להביא את עניינם של עובדיה וגם את עניינו של הציבור. בפועל – החברה לרוב פועלת למקסום רווחיה לטובת בעלי החברה. בעל החברה, הוא גם בעל ההון, מבקש להרוויח כמה שיותר (כשיש רווחים) או להגן על השקעתו (כשיש הפסדים). העובדים, המכלכלים ומניעים את החברה בהתאם להחלטות ההנהלה – נופלים לעתים בין הכיסאות.
להחלטות של ההנהלה יש כמובן משמעות רבה מבחינת העובדים: הן משפיעות על מצבם הכלכלי באופן מידי ולטווח ארוך, על הסיפוק שאותו הם שואבים מעבודתם, על בריאותם ומצבם הפיזי, על זמן הפנאי שעומד לרשותם ועל המשאבים אשר ביכולתם להקדיש למשפחותיהם, ואפילו על כבודם העצמי. מבחינה זו ברור מדוע העובדים מעוניינים להיות שותפים בקבלת ההחלטות.
למי יש יותר ניסיון
אבל גם לחברה חשוב לשלב את עובדיה בקבלת החלטות. מנגנון של שיתוף מבטיח יותר מעורבות ואכפתיות של העובדים בהשאת רווחי החברה, ומשלב בתהליך גורמים שהם עתירי ידע וניסיון מקצועי רלבנטי.
מינוי נציגי עובדים לדירקטוריון החברה הוא אחת הדרכים המקובלות בעולם לשיתוף עובדים בתהליכי קבלת ההחלטות. חברת סאפ, שבה אני עובד, היא חברה הייטק גרמנית גלובאלית המעסיקה כ-78,000 עובדים ברחבי העולם. מחצית מהדירקטוריון בגרמניה מורכב מנציגי עובדים. סאפ אינה חריגה: בגרמניה, הכלכלה החזקה באירופה, החוק מעגן שיתוף עובדים בדירקטוריון. כנראה שזה עובד כי סאפ נחשבת לחברה המובילה בעולם בתחומה.
Freepik, Creative Commons BY 3.0
גם בישראל יש שיתוף עובדים: על פי החוק, בחברות ממשלתיות המעסיקות מעל 100 עובדים יש למנות נציגי עובדים לדירקטוריון. העובדים רשאים לבחור שני נציגים מקרבם שיתמנו לדירקטורים, ויכהנו לצד נציגי ציבור, נציג משרד האוצר ונציג המשרד הממשלתי שאליו משויכת החברה.
בהתאם לחוק, ארגון העובדים היציג מלווה ועורך את הבחירות בקרב העובדים. רק עובדים בעלי ותק של מעל 3 שנים שאינם עובדי הנהלה בכירה או חברי ועד העובדים רשאים להגיש מועמדותם. השר האחראי על החברה בוחר בשני עובדים מבין השישה שזכו במירב הקולות, על פי שיקול דעתו. העובדים שנבחרו על יד השר ועברו את הוועדה לבדיקת מינויים בכירים ברשות החברות הממשלתיות מכהנים בדירקטוריון בקדנציה בת 3 שנים. בתום הקדנציה הם רשאים להתמודד פעם נוספת, אך לא יותר משתי קדנציות בסך הכל. כיום ישנם נציגי עובדים בדירקטוריון של חברות ממשלתיות רבות.
מי פוחד מניגוד עניינים
המתנגדים לשיתוף עובדים בדירקטוריון טוענים כי אינטרס החברה אינו חופף בהכרח לזה של עובדיה. החשש מפני ניגוד עניינים של דירקטור מבין העובדים, שיצטרך להכריע בין נאמנותו לחברה לבין טובת חבריו לעבודה, גרם בעבר להתנגדות למינוי דירקטורים מקרב העובדים.
ואולם, בית המשפט העליון קבע כי דירקטורים מקרב העובדים, ככל דירקטור, פועלים מתוך נאמנות, לטובת החברה בלבד. אם אכן נוצר חשש לניגוד עניינים בין תפקידם בחברה או עניינם האישי לבין כהונתם בדירקטוריון – עליהם להימנע מלהשתתף בדיון ובהצבעה באותו נושא.
כמו בגרמניה, גם בישראל כדאי ואפשר להחיל את עקרון שיתוף העובדים גם על חברות ציבוריות ופרטיות. ראוי שקולם של העובדים יישמע במסגרת הליך קבלת ההחלטות, כי האינטרס של עובדים ושל החברה משותף: הצלחת החברה.
קפלן היה עובר אורח ברשת "מגה", שהייתה עבורו עוד שורה בקורות חייו המרשימים. ההחלטות שהוא קיבל כבר אינו חלק מסדר יומו. עבור אלפי עובדי "מגה", שמקום עבודתם ופרנסתם נמצאים כרגע בסכנה – זהו סדר היום.
גד רביד הוא יו"ר ועד העובדים של סאפ בישראל. בימים אלה מתנהל מו"מ תקדימי על הסכם קיבוצי ראשון בחברה