בשישי רצה בפייסבוק מודעה לאספקת שירותי בית וניקיון ע"י נשים זרות. התמחור לשירות הופיע בגדול, לא מסתיר, לא מתבייש, צועק כמה עולה להעסיק גזע מסוים. בתמונה כמובן אישה לבנה מנקה בחיוך את הבית. יום למחרת, בשבת, קראנו את פרשת "משפטים" הפותחת בדיני עבד עברי ואמה עברייה.

במקרא, אמה עברייה בעלת זכויות, אפילו עצם קנייתה מותנית בדרך כלל בנישואין לבעליה או לבנו (קשה לראות אבל זה חיובי). המנקות במודעה הזו, עוזבות את ארצן ואת משפחותיהן, הן לא משתחררות אחרי שש שנים או בשנת יובל, החיים לא מאפשרים להן. השפחות המודרניות לא יכולות להרוויח מספיק כסף כדי לפדות את עצמן.

במקרא לא הופיע בענק תמחור של נשים לפי צבע עורן, להפך, המקרא מתייחס באופן מאוד שלילי לעבדות, מבין שלפעמים אין לעבד או לאמה ברירה אך מנסה לצמצם ולעדן את התופעה ככל שניתן. פרשת "משפטים" נפתחת בדיני עבד כדי ללמדנו על חשיבות הנושא, על כבוד האדם, על משמעות החירות, גם בתוך שעבוד, על היחס ההולם שיש לנהוג בעבד או באמה. דווקא כיום, בעבדות המודרנית עלינו להקפיד על כך, יהודיות או זרות.