מעשה בשלושה בנים, שד אחד ומלא ישראלים פראיירים

היה היה זקן חכם שגר במערה ולו שלושה בנים. ישב הזקן וצפה בבניו, ואז קרא להם לפי תור לשיחה.

אמר לבן הבכור, "בני, זקן אני ובא בימים. התבוננתי בך שנים הרבה – אינך חכם במיוחד, וגם חרוץ אינך. איך תסתדר בעולם? הרי לך חופן דירות. תשכיר כל אחת בכמה אלפי שקלים, ותרוויח כ-20 אלף שקלים בחודש. לא תעבוד קשה ולא תצטרך כשרון או ידע".

שמח מאד הבן הבכור ופנה לצאת  מהמערה, אך בפתח המערה מצא שד קטן ממתין לו. "אם תרצה לקבל את מתנתך, תצטרך לתת לי את חלקי", אמר השד. "כמה אתה דורש?", שאל הבן הבכור. "10%", השיב השד. חשב האיש לרגע, חתם, והלך לו שמח וטוב לב.

נכנס הבן השני למערה. אמר לו הזקן: "בני האמצעי, אמנם אינך טיפש כלל וכלל, אבל חרוץ במיוחד אינך. לכן הא לך תיק השקעות המשפחתי. סולידי, בערך 20 אלף שקל בחודש. תשקיע בחכמה, קצת תקנה ותמכור, ותראה שכר נאה לעמלך". שמח הבן במתנתו ופנה ללכת.

"רגע רגע", אמר לו השד בפתח המערה, "ומה עם חלקי?". "כמה אתה לוקח?", שאל הבן האמצעי. "בוא נראה", אמר השד, "מס רווחי הון 25%, אבל זה לפראיירים. אם אתה חכם כמו שאבא שלך אמר, לא תשלם יותר מ-15%". "אחלה", אמר הבן השני, חתם והלך שמח וטוב לב.

"תראה", אמר האב לבנו השלישי, "אתה בני האהוב ביותר, אבל עבורך לא נשאר לי דבר. אתה חכם, מוכשר וחרוץ. כל השנים למדת קשה, אני מקווה שתצליח בעולם. לא נותרה לי עבורך אלא ברכת הדרך". קיבל הבן  את ברכת האב, ופנה לצאת מהמערה.

"רגע רגע!", קרא השד, "ומה עם חלקי?". "איזה חלק?", תמה הבן, "הרי לא קיבלתי כלום". "יופי", אמר השד, מהכלום הזה אני רוצה חצי". "חצי?!", צעק הצעיר, "חצי??". "לא נעים אבל זה יוצא קצת יותר מחצי", נכלם השד. "הרי אתה מוכשר וגם חרוץ בטח תרוויח 20 אלף שקל. אז מזה 20% ביטוח לאומי ו-35% מס, זה 55% על השקל השולי".

השבוע אולי תסתיים הסאגה של מיסוי דירה שלישית. לא משנה איך היא תסתיים, היא  מסמלת הודאה מבישה של מדינת ישראל באי רצונה ואי יכולתה לגבות מס אמת ממי שהכנסותיו גבוהות, והודאה מבישה לא פחות של כשלון מעמד הביניים הישראלי להילחם בקרבות הנכונים. קוטג' ומילקי כן, העברות עושר מסיביות לא.

מס הכנסה הוא מס על הכנסה בשם בלבד. דימוי: שאטרסטוק

בשנים האחרונות מתנהל בארץ תהליך מואץ של העברת העושר לקבוצות מיעוט והקטנת המס עליו: על הרוב לא שמעתם, ואם שמעתם, מה זה עניין אתכם. תיקון 190, תיקון 125, תיקון 216, חוק לתיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (כן, זה שמו), תיקון 85 לחוק מיסוי מקרקעין… נרדמתם? כל אחד נושא כבד ומורכב ומובן רק לאחשדרפנים בכירים. לא מילקי לא קוטג' – לא מעניין. כל אחד מה"תיקונים" האלו שווה בין מאות מיליוני למיליארדי שקלים של מס, שיש מי שיקבל ממנו פטור. ואם "מישהו" לא משלם, אנחנו כן נשלם.

אם אדם בכוח כשרונו וחריצותו יעלה משכר של 10 אלפי שקלים לשכר כפול של 20 אלף, הוא לא ישלם פי שניים מס, אלא כמעט פי ארבע: במקום 1440 שקלים, הוא ישלם 5440. בעל הדירות ימשיך לשלם 10%.

עכשיו אולי תעשה לנו המדינה טובה, ותנסה לגבות עוד קצת. איפה הייתם כל השנים? ואיפה אנחנו היינו? בדקתי ברוטשילד, אף אוהל אין שם.

מס הכנסה הוא מס על הכנסה בשם בלבד. בפעל הוא מס על כשרון, התמדה וחריצות. מס על מידות טובות, מס על חינוך, מס עבודה. הכל, רק לא מס הכנסה.

ראש הממשלה שלנו אומר שאנחנו מדוכדכים, שר האוצר אוהב רפורמות. אז הנה רפורמה ליציאה מדכדוך: שינוי מבנה המס. ההצעה שלי פשוטה וגם לא ממש מקורית: מס שולי שווה על כל ההכנסות, ואין זה משנה אם באו מעבודה, הון או נדל"ן. שלושת האחים ישלמו כולם בערך 25%, ללא אפליה.

אני מבקש מס שווה לא כדי לגבות יותר, אלא כדי שאפשר יהיה לגבות פחות מרובנו – הילדים השלישיים שנשלחו אל העולם רק עם חריצות וכשרון, ויותר על הון שצומח לו לבדו, רק בגלל שהכשרוניים והחרוצים משקים ועודרים אותו.

אל תענו לי "זה כפל מס". גם בלו ומע"מ, מס הכנסה ומס קניה, כולם כפל זה של זה. אם זה לא יקרה זה לא בגלל שזה לא הגיוני וגם צודק, אלא בגלל ששדים יש רק באגדות, ממש כמו ישראלים שלא מוכנים לצאת פראיירים.

הכותב הוא חוקר ומומחה למימון ופנסיה בקריה האקדמית אונו