השקט שנגמר 

20/11/14

15:52

משפחת בוזגלו פונתה מהדירה ברחוב השלווה והועברה למלונית. האחראי על הרווחה בעיריה ליווה אותם, ובמשך סוף השבוע הם לא יצטרכו לשלם על השהות במקום. אין עדיין תכניות להמשך.  

"אלוהים תעזור לי", כתבה היום רביד בוזגלו, "אני כבר מיואשת. לקחו לי את הדבר היחיד שהייתה לי בו תקווה, קורת גג לילדי. זרקו אותנו לכלבים. ראש העיר הוליך אותי שולל, אמר שנתן הוראה שאוכל לצאת ולא יבואו לפנות, ולבסוף עשו עלי יד אחת ובזמן שיצאתי פרצו את מבצרי בכוח. בעלי נלחם בהם ונזקק לחמצן, אני התמוטטתי למראה עיני: איך הוציאו את המשחקים שלי ילדי, את הציוד האישי שנותר ואת המכונת חמצן שישר חטפתי אותה מידיהם. 'תנו לי את זה, בזכות זה בעלי חי ונושם, הרגתם אותנו, אין לכם לב'".

מחברת עמידר נמסר בשעות הערב: "משפחת בוזגלו התגוררה בדירה בדיור הציבורי בדימונה בהתאם לזכאותה, עד פלישתה לדירה אחרת בדימונה – דירה המיועדת למשפחה הנמצאת ברשימת ממתינים. לאור בקשות חוזרות של המשפחה להחלפת דירה, הופנתה המשפחה מטעם עמידר להגיש בקשה למשרד הבינוי, אך שתי הבקשות שהוגשו (מרץ וספטמבר 2014) נדחו על ידי וועדה עליונה וועדה ציבורית, בשל אי עמידה בקריטריונים. חברת עמידר משמשת כזרוע ביצוע של משרד הבינוי ופועלת בהתאם להנחיותיו.

במקרה של פלישה, עמידר עושה כל שבאפשרותה על מנת לא להגיש תלונה במשטרה, אך כידוע פלישה היא עבירה פלילית ובמקרה של חוסר ברירה עמידר פועלת לפי הנהלים המקובלים".

14:15

שמועה אומרת שמאיר כהן, שר הרווחה (יש עתיד) ובעבר ראש עיריית דימונה, מתכוון להתערב ולעצור את הפינוי. המפנים אינם מודעים לכך. אנשי חברת ההובלה אורזים את הבית, ומוציאים למשאית שלהם ארגז ועוד ארגז.

מהעיריה לא נעשה שום צעד לכיוון התערבות בפינוי, אבל הובטח למשפחה חדר במלונית לסוף השבוע.

אין להם מושג מה אמור לקרות אחרי זה.

13:00

דקה לפני השעה 13:00 בצהריים ניתנה ההוראה: לפנות.

השוטרים הגיעו בבוקר לדירה ברחוב השלווה 1170, שאליה פלשו רביד בוזגלו ובני משפחתה. אתמול שוחחה רביד בוזגלו, לדבריה, עם העיריה, ושם אמרו לה לטענתה שלא צפוי פינוי והיא יכולה לעזוב את משמרתה ליד החלון. הבוקר היא יצאה לראשונה מזה ימים לסידורים, בין היתר עברה בעיריה ובמשטרה. במשטרה התעכבה קצת. בעודה שם, היא מספרת, הגיעו השוטרים לביתה, מנצלים את היעדרה, סגרו את הכניסה, מביאים אתם חברת הובלות ופרדמיק של מד"א. הבכי שלה, הניסיון של איציק בעלה להתפרץ לבניין – דבר לא עזר. הילדים חזרו מהגן אל תוך המהומה.

"רק הוראה של ראש העיר או משרד הבינוי והשיכון יכולה לעצור את הפינוי הזה", אמר קצין המשטרה הבכיר בשטח. אחרי דקות מעטות ההוראה לפנות ניתנה.    

 מעדכן ומצלם: יוחאי קייט

עכשיו השקט מפחיד אותי

17/11/14

"החזון אשר עומד היום לנגד עינינו, הוא יצירת מרחב ציבורי חדש שיביא לחיזוק החוסן החברתי בישראל, ויבטיח איכות חיים טובה יותר, לאוכלוסיות החלשות המתקיימות בתוכה".

יעקב ברוש, מנכ"ל עמידר

כשהחורף התקרב נטלה רביד בוזגלו את שלושת ילדיה ואת בעלה הנכה, ופלשה לארמון בפריים לוקיישן. כלומר, לדירת עמידר ריקה של 60 מ"ר בדימונה.

לא היתה לה ברירה. משפחת בוזגלו התגוררה בשנים האחרונות בדירה אחרת שהעניקה לה עמידר, בשטח של 50 מ"ר, אבל הטיח המתפורר, העובש והפטריות על הקירות היו כבר יותר מדי. כבר שנתיים מבטיחים לה בעמידר ש"ישלחו קבלן", אבל שום דבר לא קורה. מצבו של הבית כבר מהווה סיכון של ממש לשלושת ילדיה הקטנים ולבעלה הנכה.

בעלה של רביד, איציק, ספג כדור בחזהו במהלך שירותו הצבאי. הקליע קרע את הריאה. גם הכבד והסרעפת ניזוקו, כשכמה מצלעותיו התרסקו. הוא זכאי לתמיכה כספית ממשרד הביטחון, אולם הכספים שלהם הוא זכאי משמשים להשבת הלוואה שקיבל ממשרד הביטחון לפני שנים אחדות כדי לסגור חובות. עד 2020 הוא לא יקבל קצבה. בינתיים חיה המשפחה מהבטחת הכנסה בגובה 2,400 שקלים לחודש. חמש נפשות. "עוד מעט שש נפשות בעזרת השם", אומרת בוזגלו.

מצבו העגום של אחד מקירות הדירה הקודמת של משפחת בוזגלו

היא רוצה ללכת לעבוד, אבל אם תאבד את הבטחת ההכנסה, תאבד גם את זכאותה לדיור ציבורי. כלומר, גם האפשרות הקלושה שהיא תתפרנס בעצמה תפגע במשפחה יותר מכפי שתועיל לה. אז היא נשארת בבית.

שלוש פעמים כבר הגישה בקשה לקבל דירה אחרת. היא בהריון. הדירה קטנה מדי ומסוכנת לילדיה ולבעלה, שמטופל באופן קבוע במשאבת חמצן. שלוש פעמים דחתה עמידר את בקשותיה לשיפור דיור. על פי עמידר, הבעל לא נכה מספיק והצפיפות אינה גדולה דיה כדי לשפר מעט את מצבה של משפחת בוזגלו. הבקשה השלישית הוגשה לנוכח ההחמרה במצבו של איציק, אבל גם היא נדחתה.

איציק נמצא תדיר באשפוזים ארוכים. בימים האחרונים הוא שב והתאשפז לקראת ניתוח חירום. בינתיים רביד מכונסת בדירה החדשה אליה פלשה. היא חוששת לעזוב את הדירה, שכן עמידר או המשטרה עלולים להשליך אותה לרחוב.

"הילדים מטפסים על הקירות". רביד בוזגלו. צילום: יוחאי קייט

"בחודש האחרון שלחו לכאן משטרה בלילות. הם דפקו על הדלת כמו משוגעים. לא פתחתי. אם אשאר כאן שישה שבועות אי אפשר יהיה לפנות אותי בלי צו של בית משפט," היא מסבירה. היא והילדים נשארים בתוך הבית. כבר כמעט חודש וחצי. המשטרה לא מגיעה מאז שהיא מדברת עם התקשורת. "עכשיו השקט מפחיד אותי," היא אומרת.

"הילדים מטפסים על הקירות. הם חייבים לצאת קצת. מצד שני, הם מאושרים. הבן שלי, שצייר רק בשחור עד שהגענו לכאן, התחיל לצייר בצבעים. הם מאושרים שאבא ואמא קנו להם בית חדש וגדול. לך תסביר להם את המצב".

קולה נותר יציב במשך כל השיחה. היא מספרת על פקידים ואנשי מועצה בדימונה שהבטיחו לעזור, אבל התאדו בשבועות האחרונים. "לא יכולתי להישאר בבית הקודם, גם בגלל מצבו – זאת היתה דירת מחסן מתפוררת בשכונה של עבריינים ונרקומנים. אי אפשר היה לצאת לרחוב בלי לפחד פחד מוות".

החלון ממנו בודקת רביד ללא הרף אם המשטרה מגיעה לפנות אותה ואת משפחתה. צילום: יוחאי קייט

ורק כשהיא מדברת על ילדיה, היא מתייפחת. "אני רק רוצה לגדל את הילדים שלי כמו שצריך. הבעל שלי לא פה. הוא שוב התאשפז. אבא שלהם הוא נכה צה"ל. גם להם מגיע לגדול כמו ילדים רגילים".

עכשיו היא מחכה עד להשלמת ששת השבועות שיחייבו את המדינה בהשגת צו משפט כדי לפנותה. "אני לא מאמינה שיש שופט שישמע את הסיפור שלי, יראה את כל המסמכים שלי, ויורה להוציא אותי מכאן". היא אולי לא מאמינה, אבל על פי חוק, כל זה יכול לקרות בעוד שבוע או שבועיים, בהנחה שהמשטרה לא תתפרץ ותוציא את משפחת בוזגלו הקטנה כבר מחר בבוקר.

מחברת עמידר נמסר בתגובה: "משפחת בוזגלו הגישה שתי בקשות להעברת דירה, במרץ ובספטמבר (2014),  אשר נדחו בוועדה של משרד הבינוי. בחודש האחרון, ביקרה רכזת השטח מטעם עמידר בדירה ולא נמצא כלל עובש או ליקויים כפי שטוענת המשפחה. לאחרונה פלשה המשפחה לדירה אחרת בדימונה, דירה המיועדת למשפחה הנמצאת ברשימת ממתינים. במקרה של פלישה, אנו עושים כל שבאפשרותנו על מנת לא להגיש תלונה במשטרה, אך במקרה של חוסר ברירה, עמידר תפעל לפי הנהלים המקובלים".