הבית של רבקה חיילובסקי גוסס. היא חיה בו 64 שנה, מאז שנולדה. עכשיו היא מתרוצצת בין בית המשפט לבין נציגיו של יצחק תשובה, בניסיון למצוא פתרון של הדקה ה-90. הדורסים כבר מעופפים מעל הבית: יס"מניקים ואנשי חברת אבטחה פרטית חוסמים את הגישה באינספור מחסומים. רק למשאית של המובילים הם נותנים להיכנס. תשובה שלח חבר'ה נחמדים שגם אורזים בשבילך, כשהם מעבירים אותך דירה.
רק שלרבקה אין לאן ללכת. תשובה פשוט זורק אותה מהבית. מישהו מעיר ששוגון, השוטר לשעבר שמייצג את תשובה, מנהל אתה עכשיו משא ומתן. משא ומתן עם 200 שוטרים מחוץ לדלת.
הפינויים בגבעת עמל ב' עברו הבוקר ליישורת הסופית שלהם. העיתוי לא מקרי. הממשלה מינתה ועדה שצריכה לבדוק את העוול שנעשה לתושבים ולמצוא פתרון דיור עבורם או מנגנון פינוי צודק. היזמים יודעים את זה, והם יודעים שמסקנותיה של ועדה כזאת עלולות לעכב את פינוי התושבים למשך שנים ארוכות. גם בכנסת הועלתה הצעת חוק: גבעת עמל, שמנסה למצוא פתרון הוגן. היזמים יודעים ש"הוגן" משמעו פחות רווחים, אז הם דוחקים בהוצאה לפועל: צווי פינוי עכשיו, כדי לקבוע עובדות בשטח.
בתשע בבוקר פרצו לשכונה כמה מאות שוטרים, יס"מניקים ומג"בניקים. התושבים חשבו שהם מוכנים. הם היו בחוץ אתמול בערב וגם בארבע לפנות בוקר, כשהגיעו כמה סוכני משטרה סמויים. בתשע הם התחממו בשמש ושוחחו עם שני שוטרים, אחד מהם הוא מתי, "השוטר הטוב שלנו", שמוצב כאן מאז שהגיע הקרוואן הראשון של תשובה בשנה שעברה.
דימוי: עמית ברין
ואז באו היסמ"ניקים, הם התפצלו לשתי קבוצות. הראשונה שעטה מזרחה, והתושבים נעו לבלום אותם. אבל משטרת ישראל היא כוח צבאי עם יכולות אסטרטגיות מוכחות. משבוצעה ההטעיה, פרץ הכוח העיקרי לפינה הדרום מזרחית של גבעת עמל, שם שוכן ביתה של רבקה. גרים שם גם אחיה ואחותה, אמם מרסל מזרחי שהיתה בין מקימי השכונה ובנה של רבקה, רונן, שנשוי לורד. יש להם שלושה ילדים. הקטנה בת חמש וחצי.
את מרסל אסור לפנות. בית המשפט פסק שהדור הראשון רשאי להישאר על הקרקע. בתה רבקה נולדה כאן בשכונה, אבל היא כשירה לגירוש. היא דור שני. רק יצאה מרחם אמה אל אוויר העולם – ומאז היא פולשת. כבר 64 שנה. גם אחיה של רבקה ובנה הם פולשים. גם אותם מבקשים לפנות מן הקרקע. בכל זאת, יש להקים כאן בניין של 44 קומות ב-5 מיליון שקל לדירה. יכבדו לפיכך הפולשים את הדין – ויעזבו את המקום.
הכנסת כאמור דנה, ואפילו הממשלה מכנסת ועדה, אבל משטרת ישראל והאנשים שמשלמים את העסקתם של מאות שוטרים בפינוי אזרחים לא נותנים את דעתם לפרטים שכאלה. יש להם משימה לבצע. אז הם יושבים מהבוקר על המחסומים ומחכים שבית המשפט ייתן את חותמת הפינוי ואפשר יהיה סוף סוף להרוס את ביתם של חיילובסקי ובני משפחתה.
איך ייתכן שבישראל של 2014, בזמן שוועדה ממשלתית מתכנסת כדי לפתור בעיה, המשטרה פותרת אותה בדרכים אחרות? דב חנין מסביר: "הכנסת לא יכולה לעצור הליכים משפטיים או לפנות לבית המשפט. וגם הממשלה אינה תחליף לבית המשפט, אבל אם הממשלה רוצה לעצור פינוי, היא יודעת לעשות את זה. אם היו שולחים כוחות להרוס מאחז לא חוקי בשטחים, שר השיכון הרי היה בחזית התושבים, שוכב לפני הבולדוזרים. זה עניין של מדיניות: אם המדינה רוצה שיהיה פינוי – יהיה פינוי. אם היא לא היתה רוצה פינוי, שר השיכון היה עוצר אותו מזמן."
צילום: שירז גרינבאום, קרן מנור /אקטיבסטילס. לצפיה בצילומים נוספים
בינתיים, התושבים בגבעת עמל שמים קרח על שפתיים נפוחות. אגרופיהם של שוטרים הרי נשלחים מאליהם, ומי שעומד בדרכה של שרשרת שוטרים אנושית, נדרס בסופו של דבר. "אם לא הייתם רוצים לחטוף לא הייתם כאן", הקניטו השוטרים את התושבים. כמה מהמתנגדים הקולניים והנחרצים יותר נשלחו אחר כבוד למעצר. מה שלא הולך בכוח הולך באזיקים.
הבית של רבקה חיילובסקי גוסס. בבית המשפט מנסים לעצור את הריסתו בדיון על קוצו של יו"ד. השופטים קבעו שיש להרוס רק חלק, אבל עורכי הדין של תשובה הכניסו סעיף מתוחכם שמאפשר את ההריסה. עכשיו מתדיינים. החדשות משם מקוטעות ולא בהירות. כמו דיווחים מאזור לחימה. עוד מעט אולי יחליטו. לשער של משפחת מזרחי-חיילובסקי זה כבר לא יעזור. הוא עמד בדרכם של השוטרים, אז הם עקרו אותו ממקומו. "למה לחכות לבית המשפט?" אומרים המובילים לורד, חותנתה של רבקה. "בינתיים, עד שבית המשפט יחליט, תני לנו כבר להיכנס ולארוז".
