הפוליטיקה של כיסא הגלגלים: נכים אינם יכולים להגיע למערת המכפלה

שי גליק נאבק להנגשת מערת המכפלה בעבור היהודים והפלסטינים כאחד. בעיריית חברון לא מסכימים לשתף פעולה, במינהל האזרחי מתעלמים, ארגוני זכויות האדם שותקים – ונגישות אין

מערת המכפלה (בערבית: الحرم الإبراهيمي אלחרם אלאבראהימי, המקום הקדוש של אברהם) היא מבנה במזרח העיר חברון. על פי המסורת היהודית והכתובים, המערה היא מקום קבורתם של אדם וחווה, אבות האומה אברהם, יצחק ויעקב ואמהות האומה שרה, רבקה ולאה (רחל נקברה בבית לחם). עובדה זו הופכת אתה המבנה לאחד מהמקומות המקודשים ליהדות ולאסלאם.

צילום: שאטרסטוק

מערת המכפלה | צילום: שאטרסטוק

המקום הוא מוקד לתפילה יהודית ומוסלמית (וגם נוצרית) זה אלפי שנים. החל בשנת 1267, בעת כיבוש ארץ ישראל בידי הממלוכים, נאסר על יהודים להיכנס למתחם הקברים והותר להם להגיע רק עד המדרגה השביעית במתחם, בסמוך לשער הדרום-מזרחי לבניין המערה עצמו. הנוהג נשמר גם בתקופה העות'מנית וגם בימי המנדט הבריטי. רק אחרי מלחמת ששת הימים התיר הממשל הצבאי הישראלי ליהודים להתפלל במערה עצמה, מקום שבו הותרה עד אז התפילה למוסלמים בלבד.

בארגון אונסק"ו, כמו גם בממשלת ישראל, מכירים במערת המכפלה כאתר מורשת עולמי. מדי שנה מגיעים למקום יותר ממיליון מבקרים – אולם יש מי שאינם יכולים לבקר בו: נכים.

התוספת הראשונה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות שנחקקה בשנת 2005 קובעת את החובה להנגיש מבנים, תשתית וסביבה וכן הנגשת שירות הניתן לציבור באופן שאנשים עם מוגבלויות יוכלו להשתמש בו בחופשיות. החוק מחייב מקומות ציבוריים בניהול המדינה ורשויות ציבוריות ומקומות ציבוריים המופעלים על ידי גופים פרטיים לאפשר נגישות זאת, מתוך הבנה כי לכל אדם יש זכות מלאה להשתלב בחברה בלי קשר למגבלות גופניות.

צילום: חיים הר־זהב

ציון קברו של אברהם במערת המכפלה | צילום: חיים הר־זהב

כדי להיכנס למערת המכפלה צריכים המבקרים – יהודים ופלסטינים כאחד – לטפס עשרות מדרגות שאינן נגישות לנכים. היהודים צריכים לעלות כמאה מדרגות, והפלסטינים כעשרים (עד הטבח שעשה ברוך גולדשטיין במערת המכפלה בשנת 1994, יכלו היהודים להיכנס דרך הכניסה המשמשת את הפלסטינים. מאז הטבח, כניסה זו סגורה בפני היהודים).

עניין ההנגשה במקום עלה יותר מפעם אחת, ולמערת המכפלה הוכנה תוכנית לבניית מעלית חיצונית שלא תפגע במבנה ההיסטורי ותשרת את האוכלוסייה היהודית והפלסטינית המבקרת במקום. התוכנית אינה מקודמת בגלל סוגיות הנוגעות למנהל האזרחי מחד, ולוואקף המוסלמי מאידך. נכים פלסטינים ויהודים המגיעים למקום נסחבים על ידי חיילי מג"ב המוצבים במערה או על ידי מתפללים אחרים המעלים ומורידים אותם את עשרות המדרגות. הפגיעה בכבודם של אותם נכים, שכל רצונם הוא לבקר באתר הקדוש, ברורה לחלוטין.

בשנה האחרונה אני מנהל מאבק למען זכויותיהם של הנכים במערת המכפלה. אין פה עניין פוליטי, אלא הומניטרי גרידא – גם אם ישראל תמסור מחר את חברון לפלסטינים, הבעיה לא תיפתר מאליה וחשוב שתהיה במערת המכפלה הנגשה לבני כל הדתות, ממש כמו שיש בכנסת, בבית המשפט העליון, בסופרמרקט ובקופת החולים.

האחראים על המקום הם כמה גופים, וכל אחד מהם מעביר את תפוח האדמה של ההנגשה לשני. כעיקרון, מדובר במבנה דת ועל כן המועצה הדתית קריית ארבע היא שמטפלת בו. המועצה הדתית אף מקצה עובד במשרה מלאה לטיפול במערה. חרף זאת, בנושא ההנגשה טוען יו"ר המועצה הדתית יוסי דיין שידיו כבולות. שר הדתות דוד אזולאי (ש"ס) הוא הממונה על מבני דת מתוקף תפקידו – אך גם הוא טוען שאין באפשרותו לקדם את הנגשת המבנה.

צילום: חיים הר־זהב

עשרות מדרגות עד הכניסה לאולם התפילה. מערת המכפלה | צילום: חיים הר־זהב

פנייה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, הגוף האמון על הנגישות בישראל שבסמכותו להוציא צווים שיכריחו גופים להנגיש מקומות ציבור, העלתה כי חוק הנגישות כלל אינו חל על שטחי יהודה ושומרון. בנציבות פנו בעניין למשרד הביטחון וצה"ל וקיימו ישיבה עם הגורמים הביטחוניים האחראים למערה.

אותם גופים ביטחוניים הם המינהל האזרחי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים. לפי הסכם חברון (שנחתם בינואר 1997, תחת ראש הממשלה נתניהו), מבנה מערת המכפלה הוא בסמכות עיריית חברון הפלסטינית. מסיבה זו, המינהל האזרחי מסרב לעשות פעולה כלשהי במערה בלי לקבל את הסכמתה של העירייה. מתאם פעולות הממשלה בשטחים טוען שפנה בעניין לעיריית חברון, אולם סירב לבקשת חופש מידע להעביר מסמכים הנוגעים לפנייה זו בטענה לרגישות ביטחונית-מדינית.

ראש עיריית חברון תייסיר אבו סנינא מצדו מפנה את הפונה אליו לוואקף, שמסרב לגעת במקום או לעשות בו שינוי כלשהו. גם פנייה מצדו של ח"כ מוסי רז (מרצ) ששלח מכתב אישי לראש עיריית חברון ולשר הדתות וההקדשים הפלסטיני לא עזרה בעניין זה.

הממונה על המינהל האזרחי, סגן שר הביטחון אלי בן דהן (הבית היהודי) טוען שהסוגיה מורכבת ושהוא מנסה לקדם את העניין, אולם העוולה נמשכת כבר שנים ופתרון נגישות לנכים במערת המכפלה אין.

צילום: ישראל ברמסון

הרב בקשי-דורון, לשעבר הראשון לציון, מועלה בכסא הגלגלים במדרגות מערת המכפלה | צילום: ישראל ברמסון

עוד דבר שכמעט ואין הוא התגייסות של גופי זכויות אדם בישראל לטובת העניין, שכאמור פוגע בפלסטינים וביהודים כאחד. האגודה לזכויות האזרח שחרטה על דגלה את ייצוג עניינם של אנשים באשר הם, ועל כן מייצגת גם מחבלים ובני משפחותיהם בבתי המשפט, אינה מתערבת בנושא זה – זאת למרות שהיא אינה מהססת לפנות בנושאי נגישות אחרים בחברון כמו בעתירתו של האזרח הפלסטיני עמרו עיסא, שהואשם בעבירות ביטחון חמורות אולם האגודה מייצגת אותו בטענה כי מונעים ממנו להגיע למקומות מסוימים בעיר.

גם הקרן החדשה, גם ארגון רבנים לזכויות אדם, שחזקה עליו שנושא התפילה הוא נר לרגליו וגם ח"כים הנחשבים חברתיים כמו איציק שמולי, סתיו שפיר, דב חנין, ציפי לבני ואחרים שבעבורם אדם הוא אדם באשר הוא, מסרבים להתגייס ולעזור בעניין זה.

היחידה שהייתה גלוית לב בתגובתה לפנייתי לסיוע הייתה ח"כ חנין זועבי (הרשימה המשותפת) שאמרה שנגישות היא עניין חשוב, אך היא נגד נגישות בשטח כבוש. יתכן וזו עמדתם של כל שאר הגופים והאישים שצוינו פה (ועוד רבים שלא צוינו), אולם היא היחידה שלא חששה לומר זאת.

זכויות אדם הן עניין חשוב, גם כשמדובר במתנחלים וגם כשמדובר בפלסטינים. אסור להוסיף כוכבית קטנה של "למעט מתנחלים" או "למעט דתיים" או "למעט פלסטינים" בביטוי הזה – שכן הכוכבית הזאת שומטת את כל ההיגיון וההגינות שמאחורי תפישת העולם ולפיה אדם הוא אדם הוא אדם.

תגובות

ממשרד הביטחון נמסר: "משרד הביטחון ומתאם פעולות הממשלה בשטחים פועלים למציאת פתרון הנגשה לבעלי מוגבלויות למערת המכפלה ורואים בכך חשיבות גדולה. נבחנות מספר חלופות על מנת לתת מענה מיטבי בהתחשב במורכבות באתר".

ממשרד המשפטים נמסר: "במשרד המשפטים התקיימו במשך השנים, כמו גם באחרונה, מספר ישיבות בהן הובהר למשרדי הממשלה השונים המתווה המשפטי להנגשת מתחם מערת המכפלה לנכים, והודגש כי בכל מקרה נדרש אישור הדרג המדיני, נוכח הרגישות הנוגעת למקום זה".

מלשכת שר הדתות דוד אזולאי נמסר: "השר מכיר היטב את נושא היעדר הנגישות במערת המכפלה וזאת לאחר סיור שערך במקום וכן פניות שונות שהגיעו אליו בנושא. לשם ביצוע פעולות בינוי והנגשה במרת המכפלה נדרש אישורם של שר הביטחון וראש הממשלה שהדבר מצוי בסמכותם ולכן יש לפנות אליהם בנושא. השר סבור כי לכל אדם הזכות להתפלל במערת המכפלה וביתר המקומות הקדושים ולכן השר פועל רבות להנגשת המקומות הקדושים בכל הארץ לרווחת המתפללים".

מחברת הכנסת סתיו שפיר נמסר: "הנושא ייבדק ועד סוף השבוע כבר תהיה תגובה מסודרת לפונה".

מארגון רבנים לזכויות אדם נמסר: "ארגון רבנים לזכויות האדם תומך בזכות התפילה של יהודים ומוסלמים במערת המכפלה ובזכותם של בני כל הדתות להתפלל במקומות הקדושים להן, ורואה בהנגשת מקומות תפילה לנכים ערך חשוב, וישקול לפעול למען מטרה זאת. מעבר לכך, לא ניגרר אחרי פרובוקציות שכל מטרתן הכפשת ארגונים חברתיים".

מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות נמסר: "נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קיימה מספר פגישות עם הגורמים המקצועיים והביעה בפניהם את החשיבות בהנגשה של במקומות ציבוריים, עם זאת, לנציבות שוויון אין סמכויות אכיפה במערת המכפלה ותמשיך לפעול מול הגורמים הרלוונטיים למציאת פתרון להנגשת המקום".

תגובות

|

Send this to a friend