לפני מספר שבועות נחשפה העובדה שמשטרת ישראל מחזיקה לכאורה במידע אודות 120 חברי הכנסת. החשיפה הזו עוררה שאלות בנוגע למידע שמחזיקה בסתר המשטרה גם אודותינו, אזרחים מין השורה. מפכ"ל המשטרה התבקש לסור ללשכתו של יו"ר הכנסת ולהשיב לשאלות. אבל אם עוצרים רגע לחשוב, מבינים שכל המידע שמשטרה מחזיקה אודותינו, מקיף ככל שיהיה, הוא כאין וכאפס לעומת המידע שמחזיק צה"ל אודות כל אחד ואחת מאיתנו, כולל הלא מתגייסים.

עדכון: שתי שאילתות הוגשו בעקבות פרסום הכתבה

מרבית אזרחי ישראל, בהגיעם לגיל המתאים, מתבקשים להגיע ללשכת הגיוס, למסור פרטים ולהשיב לשאלות. את התהליך הזה עוברים הרוב המוחלט, גם אלה שבסופו של דבר לא יתגייסו (מסיבות שיפורטו ויודגמו בתיקם האישי). ככל שמתקדמים בשרשרת החיול, נאספים מהמתגייס עוד ועוד פרטים אישיים ואישיותו של החייל/ת מנותחת לחלקיקיה:

מסווגים אותו ל"קבוצות איכות" מסתוריות (קב"א), עורכים הערכות פסיכולוגיות, מעריכים את מצבה הסוציו-אקונומי של משפחתו, מצלמים ברנטגן את שיניו, לוקחים ממנו טביעות אצבעות ועוד ועוד. מרבית החיילים ששרתו בפועל סבלו מבעיות רפואיות במהלך השירות, משבר הליכה ועד מחלות קשות יותר, ובמקרים רבים גם מבעיות וקשיים נפשיים. בטירונות עברו כולם מבחנים סוציומטריים שקבעו את "מידת ההשתלבות בחברה הצבאית", מבחני המלמדים על מבנה האישיות של האזרח. כל המידע הזה נשמר ב"תיק האישי" שלנו, שהדבר היחיד הפרטי בו הוא השם שכתוב עליו.

כאמור, מידע רב, אינטימי, וסודי-רפואי אסף הצבא לטובת שירותנו המוצלח בצבא. עכשיו נשאלת השאלה, מה עושה הצבא עם כל המידע הזה לאחר השחרור מהשירות הצבאי וממילואים? ככל הידוע לנו, המידע הזה נשמר, ונשמר ונשמר.

לעתים הוא משמש ליחסי הציבור של הצבא כשאיזה בכיר, דוגמת שר הבטחון אביגדור ליברמן, מגיע לביקור בבקו"ם ומקבל בטקסט רב רושם את הצילום שלו מתוך תעודת החוגר, ממוסגר. אבל חוץ מלרגש, מה עוד עושה הצבא עם כמות המידע האדירה על האזרחים, שהוא שומר שלא לצורך? למה ממשיכה ממשלת ישראל באמצעות הצבא להחזיק במידע אודות מי שלעולם כבר לא ילבש את מדיו? מי הם האנשים והגופים המורשים לעיין במיליוני התיקים ה"אישיים" הללו, ולצורך מה?

צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

חשבו לרגע על מדינות מזרח אירופה במאה הקודמת, שאספו מידע על אזרחיהן במסגרת שירותי ביטחון כמו הסיקוריטטה או הקג"ב. בהעדר "צבא עם" כמו צה"ל, הן יכלו רק לחלום על מאגר מידע מקיף וחודרני כל כך, כמו זה שמדינת ישראל מייצרת ומתחזקת באמצעות הצבא שלה.

מאגרי מידע ותרשומות סודיות. גם אלו השמורים כביכול "היטב", דינם להיפרץ ולהיחשף ברגע מסוים: ממסמכי משטרה מסווגים שמעופפים על כביש ראשי כי נפלו מארגז בדרך, דרך פרשת דליפת כל מאגר הנתונים (שמות, מספרי זהות, טלפונים, כתובות, ועץ משפחתי) של משרד הפנים, וכלה בהדלפות מתוחכמות מבית היוצר של וויקיליס. עם כל הכבוד לצה"ל, מערך בטחון השדה שלו אינו עולה על זה של הפנטגון. תשאלו את ענת קם.

פנינו השבוע לדובר צה"ל בבקשה לקבל מידע בנדון. בין היתר שאל החתום מעלה האם למרות ששוחרר לפני מספר שנים משירות מילואים (אחסוך לכם פריצה למחשבי צה"ל: אני בן 42), הצבא עדיין מחזיק בתיקו האישי. שאלנו גם:

1. לכמה זמן נשמרים התיקים אישיים של החיילים, לאחר שיחוררם משירות סדיר (אלו אשר אינם עושים מילואים), וכמה זמן לאחר שיחרור משירות מילואים (לאלו שכן עושים).

2. לאיזה צורך נשמרים התיקים לאחר השחרור המלא.

3. מי מורשה לעיין בתיקים של המשוחררים מכל סוג של שירות, ולאיזה צורך.

4. איזו רשות ממשלתית רשאית לעיין בתיקים אלו ללא צורך בצו שיפוטי.

באורח אופייני התעלמו בדובר צה"ל מהשאלות הקונקרטיות שהופנו אליהם, כמו משך שמירת המידע האישי. לצד זאת, מעצם העובדה שבתגובה מסבירים על הדרכים בהן ניתן לאזרח לבקש ולעיין בתיקו – עולה בבירור כי התיקים האישיים אכן שמורים ברשות הצבא, או "גנוזים" – שזה כנראה משהו אחר לגמרי, אבל גם אליהם אפשר להגיע.

זו לשון תגובתם:

"בהתאם לחוק הארכיונים וככל רשות ציבורית, צה"ל מחויב לשמור את המידע שהגיע אליו במסגרת מילוי תפקידו. המידע נשמר ובהמשך נגנז בארכיון צה"ל או מושמד בהתאם להוראות הדין. במידע רשאי לעיין האדם שהמידע נוגע אליו וכן בעלי תפקידים מורשי גישה לשם מילוי תפקידם. כמו כן, רשות ציבורית שדרוש לה מידע המצוי בידי צה"ל רשאית לבקש לקבל אותו. בקשות מסוג זה, נבחנות בהתאם לכללים הקבועים בדין.

אזרח המעוניין לעיין בתיק האישי שלו רשאי לפנות לשלישות ולקבל מענה בהתאם לחוק חופש המידע. מרבית הפניות לבקשת תיקים אישיים הן בקשות פרט, כאשר לעיתים נדרש שימוש בתיקים לטובת זיהוי חללים".

בדובר צה”ל לא השיבו לשאלה האם תיקו האישי של החתום מעלה נמצא בידם.

בזמן שאנו מדקדקים בהילכות מידע משטרתי וסכנות המאגר ביומטרי, כדאי שהמחוקק הישראלי יידרש לבור המידע האדיר הזה ויורה לצבא להשמיד את כל התיקים האישיים שברשותו מיד לאחר סיום השירות הצבאי. אחרת, באמת אין תשובה לשאלה – עד מתי נובמבר 92'?!