בשיא הקיץ הוציאה אוניברסיטת חיפה הודעה לתקשורת על הקמת מרכז חדש לחקר הים, "שביל הים". המרכז "יקדם מחקר בנושאי סביבה וקיימות", התגאו בדוברות אוניברסיטת חיפה בהודעה לתקשורת שפורסמה בעיקר במקומונים. עוד הוסיפו כי המרכז יקדם מחקר בנושאים כמו "משאבי תיירות, נופש ופנאי, שבילי הליכה בעולם ובישראל", זאת בנוסף ל"פיתוח כלכלי – תיירותי לצד שמירת הסביבה, תוך התמקדות בשביל הים של ישראל".

את הכסף להקמת המרכז, קיבלו באוניברסיטה מתאגיד הנפט והגז האמריקאי "שברון מדיטרניאן לימיטד" וכן מהחברה לחיפוש נפט וגז "רציו אנרגיות". את הכסף לא העניקו החברות רק להקמת המרכז. באוניברסיטת חיפה הבטיחו כי "המרכז יעניק מענקי מחקר לחוקרים ומלגות לתלמידי מחקר, יקיים כנסים וימי עיון, יפעיל קורס אקדמי בנושא 'קיימות סביבתית לאורך שביל הים' ופעילויות אקדמיות נוספות". 

שברון ורציו אנרגיות הן שתיים משלוש השותפות במאגר הגז "לוויתן" (יחד עם ניו מד, שלא לוקחת חלק במיזם לחקר הים). בשנה שעברה קיבל  איתן אייזנברג, הגיאולוג הראשי של רציו, סגן נשיא בכיר לחיפושים והפקה, והאיש החתום על גילוי מאגר 'לוויתן', תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה.

בשנת 2019 מיקם המגזין הגרדיאן את שברון במקום השני בעולם באחריות לפליטות גזי חממה מאז 1965. "שברון היא אחת החברות שאחראיות יותר מכל חברה פרטית אחרת למשבר האקלים", אומר יו"ר עמותת שומרי הבית, יוני ספיר. "במקום לקחת אחריות, להפחית פליטות ולספוח את גזי החממה המזיקים ששברון פלטה היסטורית, היא עסוקה בגרינווש תדמיתי ובאופן לא מפתיע – עושה זאת בסמוך לאסדת לוויתן אותה היא מפעילה. לו הייתה החברה פועלת סביבתית או חברתית בדימונה או בירוחם, אולי לא היתה בעיה. אבל ברגע שהיא מנסה להשפיע על דעת הקהל המקומי שעלול להינזק מפעילותה ועל הרשות המקומית שבשטחה היא פועלת – יש בכך טעם לפגם".

טביעת הרגל של שברון באקדמיה מורגשת היטב. החברה השיקה בשנים האחרונות מלגה בנושאי סביבה, המיועדת לסטודנטים במקצועות ההנדסה והסביבה בכל המוסדות האקדמיים והטכנולוגיים המוכרים, תושבי חוף הכרמל, חדרה והסביבה, תחת השם "מיזם 'מלגות לוויתן' ע"ש סרן תם פרקש ז"ל". "המיזם מקדם אחריות סביבתית וחברתית בקרב כלל האוכלוסיות בישראל, ובפרט בחוף הכרמל וסביבתו", כתבו בעמוד החברה. 

"מטרת 'מלגות לוויתן' היא פיתוח מנהיגות חברתית, בעלת מודעות סביבתית, בקרב סטודנטים בתחומים סביבתיים, הנדסיים וטכנולוגיים מתוך שאיפה לתת כלים לעודד לימודים ומחקרים אקדמיים וטכנולוגיים, לסייע בהתפתחותם האישית וכניסתם לשוק העבודה, ולהטמיע את תחום הקיימות, שמירת הסביבה, דו-קיום בין אדם לטבע וחשיבות החקלאות בחיינו באמצעות דרכם של החקלאים האורגניים". 

בעקבות לחץ סטודנטים וחברי סגל, הסירה האוניברסיטה העברית מאתר המלגות שלה את פרסום המלגה. 

בזמן שבאוניברסיטת חיפה מקדמים בברכה חברה שעוסקת בין היתר בנפט, באוניברסיטה היוקרתית ייל שבארה"ב מתנערים משברון באופן גלוי. בשנה שעברה פרסמה האוניברסיטה כי שברון תצטרף לרשימת החברות שבהן האוניברסיטה לא תשקיע, בשל תרומתה למשבר האקלים. 

"הראיות מצביעות על כך שאקסון ושברון הפרו את עקרונות 3 ו-4 (עקרונות ההשקעה בדלקים פוסיליים – י"ג) בהזדמנויות רבות וכמעט בוודאות עדיין מפרות את העקרונות גם היום", צוטט פרופ' קנת גילינגהם, מבית הספר לסביבה באוניברסיטה במגזין הרשמי של הסטודנטים. גילינגהם הוא כלכלן וחבר בוועדה שמפתחת את עקרונות ההשקעה של ייל. עוד הוסיף כי "זה צעד ראשון ונפלא" ביישום המדיניות של ייל להימנע מהשקעות לא אתיות.  

תגובת אוניברסיטת חיפה: "שיתוף הפעולה עם שברון מדיטרניאן לימיטד ורציו אנרגיות יאפשר לאוניברסיטה לקיים מחקרים שיועילו לציבור הרחב ולקהילה וישפרו את ההבנה שלנו לגבי חשיבות התרומה החברתית של שביל הליכה שמנגיש את חוף הים לציבור".