התכנסות ועד ראשי האוניברסיטאות והמכללות נפתחה בישיבה חגיגית במיוחד. זוהי הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל בת ה-80 שמספר הנשיאות של כ-40 מוסדותיה האקדמיים המתוקצבים השתווה למספר הנשיאים הגברים.
גם ששת ראשי המוסדות הערבים נראו נרגשים נוכח הרגע המכונן, אף שמספרם לא התייצב עדיין על ייצוגם המלא באוכלוסייה. נחמתם הזמנית הייתה במספר האדיר של סטודנטים וסטודנטיות ערבים במערכת ההשכלה הגבוהה, וכן הידיעה שפורסמה בתקשורת בבוקרו של יום, שלבית-המשפט העליון מונתה השופטת הערבייה הראשונה.
שלל האירועים ההיסטוריים נחגגו הודות להשפעתו הברורה של "חוק יסוד: השוויון", אשר נחקק שנתיים קודם לכן. חוק היסוד נוסח כחלק ממערך גיבוש חוקה והסדרת יחסי הקבוצות המגוונות בחברה הישראלית, שנערך בעקבות הסכמות שהושגו בין קבוצות אזרחים ואזרחיות לאחר "משבר הרפורמה" של שנת 2023. אף שהיה זה משבר עמוק וכואב, התובנה שעלתה ממנו הייתה שעל החברה הישראלית לחתום חוזה אזרחי חדש שיאפשר למרכיביה לחיות בשגשוג, בחירות ובסולידריות, אלה לצד אלה.
"'חוק יסוד: השוויון' מעולם לא היה נחוץ יותר", הצהירה ראשת הממשלה, בפתח הישיבה החגיגית של נשיאי ונשיאות המוסדות. כמו רבים ורבות בעם, גם היא קראה כחלק מקמפיין הבחירות שלה לציבור הישראלי להפסיק להיות מובל בידי מפלגות פוליטיות הממנפות את השסע החברתי והעדתי לטובת האליטות הישנות.
במצע הבחירות המפורט שלה, הבהירה כי נקעה נפשה מהעובדה שמנגנוני ההפליה השיטתית כנגד הדור השני והשלישי לאוכלוסיה המזרחית בישראל – בעיקר זו הממוקמת בפריפריה – הפכו לשקופים ולכמעט מקובלים. היא התחייבה לא רק להבטיח לקבוצות המופלות השונות "שוויון" כהסדר אוטופי או פורמליסטי בעלמא, אלא לבחון באמצעות ועדות הפיוס כיצד פועלים המנגנונים הללו, באומץ, ותוך כניסה לעומק אופני הכאב שהם יוצרים.
לצורך זה, הוזמנו להופיע בפני הוועדות (כמעט) כל מי שרצו בכך. לא רק לגופים ממסדיים ניתנה זכות הצגת העובדות, הדיון בהן וההכרעה לגביהן. קול העם נשמע, ועמו נחשפו פרטי התנהלותם של אותם מנגנונים, שרובם המפתיע, כך התברר, לא נתפסו כלל וכלל בידי מפעיליהם כמנגנונים מחוללי אי-שוויון. כך למשל, בחנה "ועדת הפיוס של מערכת המשפט" את מוצאם של המתמחים בשני העשורים האחרונים בבית-המשפט העליון, לנוכח עוצמת המוביליות המקצועית שהתמחות כזו מעניקה.
לאחר שבדיקתה העלתה כי רובם המכריע מגיע מאוניברסיטאות היוקרה, הוחלט כי מכיוון שההתמחות היא משאב ציבורי יקר-ערך, יוקצה חלק ממקומות ההתמחות למצטייני הפקולטות למשפטים במכללות, המאוכלסות לרוב בבני ובנות הדור הראשון להשכלה גבוהה.
הוחלט כי מכיוון שההתמחות היא משאב ציבורי יקר-ערך, יוקצה חלק ממקומות ההתמחות למצטייני הפקולטות למשפטים במכללות, המאוכלסות לרוב בבני ובנות הדור הראשון להשכלה גבוהה
בדומה לעולם המשפט שעורר בזמנו את "משבר הרפורמה", ושבעניינו הוקמה ועדת הפיוס הראשונה, היה גם עולם ההשכלה הגבוהה נטוע עמוק בין מבני אי-השוויון של החברה הישראלית, ניזון ממנו ומזין אותו.
וועדת הפיוס, שהוקמו לבדיקת מנגנוני ההפליה המוטמעים במערכת, החלה שוקלת לעצב מערך תקצוב וניהול חדש למוסדות המתוקצבים: אוניברסיטאות ומכללות. לנגד עיניה של "ועדת הפיוס האקדמית" עמדו העובדות המטרידות הבאות: 67 אחוז מהסטודנטים שהם דור ראשון להשכלה גבוהה לומדים במכללות, בעוד שרק 33 אחוז הצליחו להבטיח לעצמם מקום באוניברסיטאות.
ברמת הסגל, היה המצב חמור עוד יותר, שם פחות מ-20 אחוז בלבד מהסגל האקדמי התקני בישראל היו בני ובנות הדור הראשון, ורובם המכריע הועסקו במכללות, לא באוניברסיטאות; להשלמת חלוקה מעמדית (ובעלת הטייה עדתית מובהקת) זו, הכירה הוועדה גם בנתון שלפניו למרות שכמחצית מהסטודנטים למדו במכללות, רק 14 אחוז מתקציב האקדמיה הוקצה להן, אל מול 86 אחוז שנותבו לאוניברסיטאות.
גם במישור המגדרי הוצגו לוועדה נתונים מטרידים, שלפיהם, למרות שיותר נשים מגברים היו תלמידות כלל התארים – ראשון, שני ודוקטורט – עדיין הן היוו פחות מ-30 אחוז מהסגל הבכיר ביותר; גם קרנות המחקר הממשלתיות נתנו יותר מענקים למבקשים גברים מאשר לנשים. בנסיונה לעקוב אחר מצב הדברים בנוגע לחברה האתיופית, החליטה הוועדה שמצב הדברים החמור בנוגע לאוכלוסיה זו דורש טיפול חריג ומיוחד.
ראשת הממשלה בירכה על הסדרים ראשונים אלה שהציעו ועדות הפיוס, והודיעה כי תביא אותם לאישור הממשלה לאלתר. בתוך כך, דירבנה את יתר ועדות הפיוס להשלים את עבודתן ולאפשר לחברה הישראלית לצאת כמה שיותר מהר למסע הריפוי והתקווה שיעמוד בבסיסה ב-80 השנים הבאות.