"האם אפשר למנות כשר את בנו של ראש הממשלה או את רעייתו של ראש הממשלה?" – את השאלה הזו העלתה אתמול ח"כ מטי צרפתי-הרכבי (יש עתיד) בדיון על "חוק דרעי 2", שחמק כמעט לחלוטין מסיקור תקשורתי. הצעת החוק, שתבטל את הביקורת השיפוטית על מינוי שרים ותאפשר מינוי מחודש של אריה דרעי לשר חרף פסיקת בג"ץ, צפויה להגיע להצבעה בהמשך היום ומשם לעלות לקריאה ראשונה במליאה.
על אף שהשאלה על קרובי ראש הממשלה הופנתה לייעוץ המשפטי, הקדימו להתערב חברי הכנסת מהקואליציה. ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) מיד שאל: "ספציפית, יש לך איזה בן שאת שואלת עליו או בכלל?" כשהוא רומז לניסיונה להצביע באופן ספציפי על יאיר נתניהו. יו"ר הוועדה ח"כ אופיר כץ (הליכוד) השיב כי "גם היום אפשר למנות, בלי קשר לחוק".
ח"כ צרפתי-הרכבי ענתה להם: "אבל היום יש ביקורת שיפוטית. זאת אומרת שאם, לצורך העניין, ראש הממשלה ימנה את בנו כשר לביטחון לאומי, אז יש ביקורת שיפוטית. פה (כוונתה ל"חוק דרעי 2" – ש.ג) אנחנו מונעים ביקורת שיפוטית".
עו"ד אייל בן ארי, מהלשכה המשפטית השיב לבסוף, "הצעת החוק קובעת שהביקורת השיפוטית תהיה רק ביחס לתנאי הכשירות שנקבעים בסעיף 6, והמשמעות היא בעצם שנצמדים רק לכשירות, ולפיכך עילת הסבירות, ככל הנראה, לא יהיה ניתן להחיל אותה", אמר בזהירות עו"ד בן ארי, כשח"כ צרפתי מסכמת את דבריו: "אני מבינה ש'כן'".
התשובה היא "כן". במידה שיעבור "חוק דרעי 2", הוא יפתח אפשרות, לפחות טכנית, שלא ניתן יהיה למנוע מראש הממשלה להנחית את בני משפחתו להובלת משרדי הממשלה. ח"כ משה ארבל (ש"ס) האשים את ח"כ צרפתי-הרכבי בגלישה למחוזות רחוקים, אך למעשה זהו תפקידם של חברי הכנסת, לעמוד על משמעויות החקיקה שהם מעצבים.
"אתה עוכר ישראל"
העלאת נושא בנו של ראש הממשלה ואשת ראש הממשלה הכעיסה את ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד): "אני לא ראיתי אף אחד מודאג מקרובי משפחה, אני חושב על לינדנשטראוס, על גלפז, על הנשיא ברק, דווקא בצד השיפוטי שאת כל-כך רוצה שיבקרו, שם דווקא הדבר כמעט הופך לסטנדרט".
ח"כ משה ארבל המשיך את הכיוון של ח"כ ביסמוט והחל להקריא שמות של שופטים בעלי ייחוס משפחתי במערכת המשפט, "השופטת שרי סנדר מקובר, היא בתו של השופט בדימוס אהרון מקובר, שופט בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת רוית פלג בר-דיין, היא בתו של השופט יעקב בר-דיין ז"ל", ועוד רשימת ארוכה של שמות.
המהלך של ארבל הכעיס את ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), שבתורו טען כלפיו כי "מה שחבר הכנסת ארבל עשה כאן זה מעשה נבלה", והעלה טענה לנפוטיזם במערכות הרבנות בישראל. "שני הרבנים הראשיים לישראל, ההורים שלהם היו רבנים ראשיים לישראל, הם לא נבחרו לפי גדלותם בתורה, ואולי הם גדולים בתורה…".
ח"כ ארבל התרתח וקטע אותו: "לך צחצח שיניים, אפר לפיך לפני שאתה פותח את הפה על הרבנים הראשיים לישראל. עוכר ישראל! תתבייש לך, כבודה של תורה". האמירה "עוכר ישראל" שהופנתה לשטרן, אל"מ (במיל.), ראש אכ"א לשעבר, עוררה סערה.
בחלוף רבע שעה ח"כ ארבל התנצל: "אני רוצה לבקש סליחה מחבר הכנסת אלעזר שטרן. השתמשתי כאן בוועדה בביטוי לא מכבד כלפיו. אני לא מסכים עם דבריו, לא הייתי צריך להשתמש בביטוי הזה", ונענה מיד על ידי שטרן: "אני סולח לך".
השינויים חסרי משמעות
בשעות הצהריים של יום שישי העלתה הכנסת נוסח חדש להצעת החוק שכולל מספר שינויים, חלקם לאור ההצעות והביקורת של הלשכה המשפטית. כמובן שאת הביקורת המרכזית על החוק, כלומר על עיתוי הגשתו והיותו חוק פרסונלי התפור למידות העבריין דרעי, הקואליציה לא יכלה להטמיע. אם יכנס לספר החוקים, החוק עתיד לחול מאותו רגע.
התיקונים אמנם נראים כעבודה רצינית של הלשכה המשפטית של הכנסת, אך לאחר שצללנו לסעיפים וניתחנו את משמעותם ניכר כי לא תהיה להם השפעה על המשמעות העיקרית של החוק. הם מכניסים מנגנונים שונים שמאפשרים לכנסת להצביע על מינוי שרים ולבטלם – אך כיוון שהכנסת נשלטת על ידי הקואליציה, הסיכוי שהיא תלך נגד הממשלה בנושא כה מהותי, שעלול להפיל אותה – שואף לאפס.
לדיון הגיעה גם היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, להשיב על שאלות הנוגעות לשינויים שהוכנסו. ייתכן שכבר בנתה את הקרקע לתשובה שתיאלץ לתת לבג"צ, בעתירה שתוגש נגד החוק. היא הציגה את השינויים ככאלה שיעניקו לכאורה בעתיד כלים שיאפשרו לפטר שר או להתנגד למינוי שר. אולם, כאמור כשבודקים את הפרטים, הדגש הוא על המילה "לכאורה".
מי שקלטה זאת הייתה ח"כ צרפתי-הרכבי, בשיח נוקב מול עו"ד אפיק, שתיארה את התוספות ככאלה המחזקות את יו"ר האופוזיציה. "אני לא רואה איזו שהיא מציאות שבה בהסכם קואליציוני מתהווה ייפסל שר", הטיחה בה צרפתי-הרכבי, ועו"ד אפיק ענתה "זה עניין של יתר שקיפות וגילוי ביחס לשר הממונה". כשעו"ד אפיק מנסה שוב ושוב להגן על התוספות המוזרות לחוק, נשמעת ח"כ צרפתי-הרכבי אומרת: "זה עלה תאנה".
סמכויות סרק
החוק שיעלה היום להצבעה בוועדה, כולל הגבלה על גילו של אדם היכול להתמנות לשר. מעתה רק בני 21 ומעלה יוכלו להתמנות לשרים – הגבלה שלא הייתה קיימת קודם לכן. עוד תיקון שהוחלט עליו אתמול הוא הכנסת מינוי סגני שרים להצעת החוק, ובכך גם המינוי הזה לא יהיה נתון עוד לביקורת של בג"צ.
הענקת סמכויות סרק ליו"ר האופוזיציה: תיקון לסעיף 13 יעניק ליו"ר הסיעה הגדולה באופוזיציה את היכולת לדרוש הצבעה נפרדת על עד רבע מהשרים שהממשלה ממנה, כשלדעתו קיים ספק בדבר עמידתם בתנאים הנדרשים לכשירות שר. במקרה כזה, המליאה תצביע בנפרד על מינוי כל שר, ובמידה שלא יזכה לאמון הכנסת הוא לא ימונה לשר, למרות שהכנסת אישרה את מינוי הממשלה. מדובר בהענקת סמכויות ליו"ר אופוזיציה, אבל רק לכאורה.
הסעיף מניח שחברי הכנסת מהקואליציה יצביעו על פי צו מצפונם – כאשר בפועל יש משמעת קואליציונית נוקשה, בוודאי בנושא כזה שעלול להפיל את הממשלה. האפשרות להיתכנות הקמת קואליציה בישראל בלי שכלל חברי הקואליציה, שהם רוב בכנסת, יצביעו בעד מינוי כל השרים, שואף לאפס. כמו שאנו רואים במקרה דרעי, כשהממשלה תלויה במינויו של עבריין שהורשע פעמיים, לא תהיה ולו אצבע אחת מהקואליציה שתתנגד למינוי.
הענקת סמכות הצהרתית לאופוזיציה: החוק כולל תיקון של סעיף 15, כך שיתאפשר ל-40 חברי כנסת שחותמים על כך, לחייב את ראש הממשלה להודיע האם השר שמינה הורשע בעבר ובאיזו עברה, גם במקרה שהוא עומד בתנאי הכשירות המצויים בחוק. מדובר בעוד סעיף הצהרתי במהותו, שבחוקי המשחק הפוליטיים הנהוגים בישראל אין בו מעבר לכך.
אפשרות העברת שר מכהונתו: כדי להעביר שר מכהונתו יידרשו הפעולות הבאות: המלצת ועדת הכנסת (שהיו"ר שלה מהקואליציה ויש בה רוב לקואליציה), דרישה של לפחות 40 ח"כים להדחה, ורוב במליאת הכנסת. במקרה שמועבר שר מתפקידו על ידי הכנסת, לא תהיה יכולת למנות אותו לשר בכל תקופת כהונת אותה כנסת.
גם בסעיף זה מדובר על אפשרות שאיננה הגיונית בחוקי המשחק הפוליטיים בישראל. מקרה שבו דבר כזה יכול להתרחש, יוביל כנראה להתפרקות הקואליציה. אם הדרישה תעבור את ועדת הכנסת, שבה הרוב נתון בידי הקואליציה, סימן שהממשלה כנראה נפלה.
