"אסור שנשים יפחדו יותר", אמרה שרה נתניהו בראיון לאחר ביקורה האחרון במעון לנשים מוכות, לפני כחצי שנה. היא אף הגדילה ואמרה בראיון המפרגן לאחר מכן שזה לא הפעם הראשונה שהיא מבקרת במעון כזה, פשוט זה לא פורסם, ושהנושא קרוב לליבה.
מי שעוד קרוב לליבה זה נתן אשל. נת'קה כפי שהוא מכונה על ידה. ידיד המשפחה הקרוב. המוציא והמביא מבלפור בעשור האחרון. מי שנתניהו נזעקה כאשר העדויות על מעשיו המגונים בלשכה וצילומי החצאיות דלפו והביאו להדחתו.
אבל כלל הזהב הוא שמי שהמשפחה חפצה ביקרו – יישאר קרוב לצלחת כך או אחרת. והנה ב-2019 – שוב אנחנו פוגשים באשל ידידינו, מנהל עבור הליכוד את המשא ומתן הקואליציוני (תפקיד השמור לאנשי סוד ואמון), נוזף בעיתונאים ותיקים שמעיזים לקרוא לנתניהו ביבי במקרה (אריה גולן), ובכלל השנה היא 2019, תקינות פוליטית, הגינות או סתם ענייני אתיקה ומוסר הם דבר מגונה ויאללה יאללה. אז יאללה, נתן אשל איתנו ואין בושה ולא מתנצלים.
ובכל זאת, ראוי להזכיר – הנה כמה גורמים שאיפשרו ומאפשרים את נוכחותו של נתן אשל בחיינו:
"הארנק" – כל פעם שאתם שותים קוקה קולה, כדאי שתחשבו על נתן אשל. כי החברה המרכזית למשקאות, מייסודו ובבעלותו של מוזי ורטהיים ז"ל, היא התורמת היחידה לעמותה לא ברורה בשם "דע אמת", שהזרימה מאות אלפי שקלים בשנה לנתן אשל, מאז שסיים את תפקידו הרשמי בלשכת ראש הממשלה ונבעט מהשירות הציבורי. העמותה עוסקת במאבק נגד "עלילות הדם נגד העם היהודי" ועבור "מאבק באנטישמיות". אפילו החברה המרכזית למשקאות, הרשומה ככתובת של העמותה הלא ברורה, טוענת שאין לה קשר לאשל. אבל לורטהיים כנראה לא היתה בעיה לעשות את הג'סטה הזאת עבור נתניהו, ואפילו נתניהו כבר אמר מעל בימת הכנסת שאפשר לקבל מתנות מחברים, אז נתן אשל הוא חתיכת מתנה.
"משגיחי הכשרות" – עו"ד אסף רוזנברג, שהיה ראש אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה בזמן חתימת הסדר הטיעון עם אשל בדבר הרחקתו משירות המדינה, יצא השבוע נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלביט, בעקבות החלטתו להתיר לאשל להיות חבר בצוות המשא ומתן הקואליציוני מטעם הליכוד.
"נתן אשל הורחק משירות במדינה לאחר שהורשע, על פי הודאתו, במעשים חמורים של הטרדה כלפי עובדת בלשכת ראש הממשלה. מעשים שיש בהם פגם מוסרי מובהק", אמר רוזנברג. "מצער להיווכח שהיועץ המשפטי לממשלה נותן הכשר ציבורי לאדם זה. היועץ עושה זאת בעצה אחת עם היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה, שלומית פרגו ברנע, המקיימת קשרי ידידות לאורך שנים עם אשל".
דוגמה לקשרי הידידות של אשל ופרגו ברנע ניתן למצוא במייל התועה ששלח אליה אשל ב-2013, שבו הוא מתגאה על כך שהתבקש על ידי המשפחה לנהל את המו"מ הקואליציוני. פרגו ברנע היא אותה יועצת משפטית מסורה בלשכת ראש הממשלה שהעלימה עין ולא התריעה בפני ראש הממשלה על עבירות בתיק המעונות, כי פחדה. "אם אני הולכת אליו, מחר אני לא במשרד", הסבירה.
ברנע ניסתה גם להסדיר את מינויה של עופרה ברכה, אמה של עובדת במשרד רה"מ, לנציבת שירות המדינה על ידי טיפול בניגוד העניינים שיש במינויה ועל אף ההיעדר הכישורים המתאימים שלה לתפקיד הבכיר, שמנעו ממנה בסוף את קבלתו. ואם כבר נציבות שירות המדינה, משה דיין, נציב שירות המדינה שהיה אמור להעניש את אשל בצורה חמורה יותר מאשר הרחקה שכאמור אינה מחזיקה מים, איפה הוא היה בכל סיפור אשל? שאלה טובה. הוא היה מנוע מלהתערב כי אשל הוא זה שחתם על תצהיר למענו במינויו לנציב.
"מנזר השתקניות" – קשר שלם של שתיקה במערכת הפוליטית מסייע לתחזק את אשל. מרב בן ארי, שנבחרה למקום לא ריאלי בכולנו ולא נכנסה לכנסת, היתה בין הבודדות שיצאה נגד אשל. אמנם מדובר בכנסת עם ייצוג נשי מופחת, אבל איפה מירי רגב, שסייעה להביא את נאווה ג'ייקובס לחיינו, או גילה גמליאל, שהיתה אמונה על מעמד האישה ושוויון חברתי במשרדה? שתיהן כנראה מחכות לתיק שלהן בממשלה הבאה ושותקות. לשיר כהן, הדוברת הצעירה של ראש הממשלה, לא אכפת? היא ודאי נמצאת הרבה בסביבתו של אשל בבלפור, האם אינה חוששת מהיום שבו יחליט לחטט בחייה כפי שעשה לר' מלשכת ראש הממשלה?
"ואלו שלא ידעו לשאול" – או יותר נכון, ידעו לשאול – רק לא ממש התעקשו לקבל תשובה. הסיבוב הנוכחי של אשל בחיינו מחזיר אותנו חודש אחורה למגזין "את", ואם לדייק, לשאלה מספר 20 בראיון ללא תשובות שפירסם המגזין, כדי לאזן את השער הסופר מפנק שהעניק לשרה נתניהו בתיאום עם חברתה הטובה, סנדרה רינגלר. "יש ביקורת ציבורית על כך שאתם ממשיכים להעסיק את נתן אשל למרות שהוא הורשע בדין משמעתי. תגובתך?" שאלו ב"את" את הקיר. המגזין לא קיבל תשובה – אבל שער מפנק שרה קיבלה גם קיבלה. בכל זאת, לוחמת למען נשים שאומרת בתוקף ש"אסור שנשים יפחדו יותר". יש מצב שר' מלשכת רה"מ עדיין מפחדת.
