בעקבות פניות המקום: משרד החינוך פועל לסיום שביתת הקהילה האריתראית בבני ברק

"בראשון בספטמבר ילדים הגיעו לבית הספר, התרגשו. הילדה שלי היתה בבית, ולי היה חור בלב". בתו של כפלית, יליד אריתריאה שמתגורר בפרדס כץ, היתה אמורה לעלות לכיתה ד' בבית הספר "קוממיות" בשכונה, אך לא החלה את שנת הלימודים. שני אחיה הקטנים נשארו גם הם בבית ולא הולכים לגנים. 

כמה עשרות הורים מבית הספר ואשכול הגנים הסמוך לו מסרבים לשלוח את ילדיהם למוסדות החינוך, משום שלטענתם רמת הלימודים בהן נמוכה. הם מספרים שלפני שנתיים עזבו הילדים בעלי האזרחות הישראלית את בית הספר והגנים והותירו אותם כשברובם המוחלט לומדים בני הקהילה האריתראית. קוממיות הוא בית הספר הממלכתי היחיד בעיר בני ברק, והורי התלמידים שעזבו בחרו להעביר אותם לבתי ספר ברמת גן. העברת התלמידים דורשת הגשת בקשה מיוחדת מהעירייה ואישור ממשרד החינוך.      

"הבת שלי בכיתה ג' ולא יודעת לכתוב את השם שלה", אומרת אמבבה, ששתיים מבנותיה לומדות בבית הספר והשלישית היתה צריכה להתחיל ללכת לגן הצמוד. "אם היית שואלת את הילדה שלי מה כתוב פה", אמבבה מצביעה על שלט שתלוי ברחוב ומכוון למרפאת שיניים סמוכה, "היא לא היתה יודעת. התחושה היא שאם הילדים ישארו בבית הספר במצב הזה, גם בשנה הבאה בתי לא תדע לקרוא. אם יתנו להם ללמוד בבתי ספר לצד ילדים 'ישראלים' ברמת גן או ברמת החי"ל, אולי יהיה להם סיכוי".

"ילד בגן חובה צריך לדעת לכתוב את שמו, לזהות אותיות", ממשיך כפלית, "בגנים האלה – אפס. אחת הגננות אפילו אמרה לי בסוף השנה שאם יש לי שכל, אני צריך לקחת את הילדים ולברוח מפה", אומר כפלית. "לא לומדים פה כלום. הילדים מגיעים לבית הספר ואפילו לא יודעים להחזיק עיפרון. הבן שלי, שסיים כיתה א' לא למד אנגלית בכלל כי לא היתה מורה לאנגלית כל השנה, סיים רק ספר אחד בחשבון ובקושי סיים את החומר בלימודי שפה. קשה לו". 

ההורים מתארים כי הבינו שמצבם הלימודי של ילדיהם בכי רע, כשהילדים למדו מרחוק, באמצעות הזום. "הקשבנו לזום בן 10 הדקות שהילד זכה לו כל יום, ותפסנו את הראש", מתאר סולומון, אב לילד בכיתה ג'. "לא ידענו שהרמה עד כדי כך נמוכה".

משבר אמון 

שבועיים אל תוך השביתה של הורי הקהילה האריתראית, ורק ילדים ספורים מגיעים ללימודים. אנשי הוועד הקהילתי טוענים כי לא בית הספר, לא משרד החינוך ולא העירייה יצרו עמם קשר. "מה אכפת להם? המורים מגיעים לעבודה כרגיל, מקבלים את משכורתם וחוזרים הביתה", אומרת רחל, אם לארבע בנות מבית הספר היסודי והגן. רק אתמול (שני), לאחר פניות חוזרות ונשנות של "המקום" למשרד החינוך, נקבעה פגישה של המפקחת על בית הספר עם ההורים. 

אנשי הוועד הקהילתי טוענים כי מאז שהחלה השביתה, לא בית הספר, לא משרד החינוך ולא העירייה יצרו עמם קשר

לפי נתוני משרד החינוך, היו רשומים במוסדות החינוך בבני ברק בשנת הלימודים הקודמת 401 תלמידים שהוריהם הגיעו לישראל מסודן או אריתריאה. שאר תלמידי בתי הספר הם ילדי מהגרי עבודה שמתגוררים בשכונה. 

פנינו למשרד החינוך, לעיריית בני ברק ולעיריית רמת גן על מנת לברר כמה ילדים בעלי אזרחות ישראלית היו רשומים בבית הספר ובאשכול הגנים עד ל-2019 והאם הם עברו ללמוד ברמת גן בעודם ממשיכים להתגורר בפרדס כץ. עיריית רמת גן סירבה להעביר את הנתונים ומעיריית בני ברק ומשרד החינוך לא התקבלו נתונים עד למועד פרסום הכתבה. בקשות חופש מידע יוגשו לכל הגורמים שהנתונים נמצאים בידיהם.

"היעלמותם" של הילדים בעלי האזרחות הישראלית מבית הספר והגנים, היא זו שלדבריהם יצרה משבר אמון גדול בינם לבין העירייה, בית הספר בפרט ומערכת החינוך בכלל. לדבריהם, ברגע שהתלמידים הללו עזבו, בית הספר דרש מהם לרכוש ספרי לימוד חדשים שרמתם נמוכה יותר מהרמה של ספרי הלימוד הקודמים. "לפני 2019 הלימודים היו טובים כי היו ילדים 'ישראלים'", אמרה למקום הכי חם רחל, "פתאום כשהישראלים הלכו הספרים התחלפו".

עם זאת, מבדיקה שערכנו עם מורים ואנשי חינוך, עולה כי ספרי הלימוד שבהם נעשה שימוש בבית הספר מאז שנת 2019 לא נופלים ברמתם מהספרים שקדמו להם ואף נחשבים על ידי חלק מאנשי החינוך עימם התייעצנו לטובים יותר.

משחקים בפחים 

בכניסה לשני גנים באשכול ניצבים פחי זבל שעולים על גדותיהם, וסביבם מפוזרות כמויות גדולות של אשפה. "שני הילדים שלי הלכו לגן חובה הזה", אומר כפלית ומצביע על אחד הגנים שבחצרו ניצבים ארבעה פחי זבל גדולים. במהלך שיחתנו יוצאות לחצר שתי ילדות בהירות עור לשחק בו ומשחקן כולל את הזזת הפחים ממקום למקום. 

משבר האמון החריף של עשרות הורים מהקהילה האריתראית בבני ברק, נוצר על רקע המאבק לאינטגרציה של ילדים להורים מאריתריאה בתל אביב. בשנתיים האחרונות התקיימו מאבקים דומים נגד בתי ספר וגני ילדים מופרדים גם בפתח תקווה ונתניה. הורים לילדים שלומדים בבתי ספר שננטשו על ידי ילדים בעלי אזרחות ישראלית, או שנפתחו במכוון לרישום ילדיהם של פליטים, מבקשי מקלט ומהגרי עבודה ברשויות השונות, עותרים לבתי המשפט ומבקשים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר באזורי רישום שונים. 

בעקבות הליכים משפטיים שהתנהלו נגד עיריות פתח תקווה ונתניה התחייבו הערים לשבץ את הילדים חסרי האזרחות הישראלית בבתי הספר השונים בערים ולא לרכזם במוסדות לימוד נפרדים. בדיון ראשון בעתירה שהוגשה נגד עיריית תל אביב בתחילת החודש בשמם של הורים ל-400 תלמידים בעיר, התחייבה העירייה לאפשר שיבוץ של 200 מהם בבתי ספר בצפון העיר.

ממחוז תל אביב של משרד החינוך נמסר: "צר לנו על הרוח הלוחמנית והמיותרת שבחרו ראשי הקהילה החדשים של ההורים. השבתה מלימודים אינה תורמת דבר למאבקם ורק פוגעת בתלמידים עצמם. ההורים בחרו שלא להגיע למפגשים בראשית השנה עם מנהלת בית הספר והמפקחת. לאחר ניסיונות רבים, הסכימו ההורים להיפגש ביום ראשון הקרוב ואנו מברכים על כך ומקווים שבכך תיפסק השביתה.

יצוין שמשרד החינוך דוחה את האשמות ההורים. צוות בית הספר משקיע מעל ומעבר ומקדם את הילדים להישגים משמעותיים, גם בשנת הקורונה. הטענה כי יש מחסור במורים אינה נכונה. משרד החינוך מספק מורים מעבר לתקן הבסיסי. בית הספר מלווה על ידי תכנית מרום, מגייס חברות ואוניברסיטאות שמגיעות ומסייעות ללמידה כדוגמת מכון חדד באוניברסיטה העברית. בבית הספר מתנהל פרויקט "פרח" ופרויקט מחשב ללא מחשב מטעם אוניברסיטת תל אביב. יודגש כי גם ההורים קיבלו הנחיה והדרכה מיועצת בית הספר והפסיכולוגית על מנת להגביר את תחושת השייכות של התלמידים לקהילה ולבית הספר.

באשר לטענות על מפגעים זבל וסביבה, יש להדגיש כי נושאים אלו נמצאים באחריות מלאה של עיריית בני ברק ומשכך איננו יכולים להתייחס לנושא במקומם. גם נושא שיבוץ הילדים לבית הספר הינו באחריות העירייה". 

מעיריית בני ברק נמסר: "בניגוד לרוח העולה מניסוח השאלות, עיריית בני ברק אינה עוסקת בתיוג התלמידים על פי מוצאם ודוחה בתוקף את השיח הזה הנגוע בגזענות.

כל תלמיד שעונה על הקריטריונים הקבועים בחוק חינוך חובה – זכאי להירשם לביה"ס היסודי, ללא הבדל דת, גזע או מין. יצויין שביה"ס קוממיות הוא היחיד שמוגדר ממלכתי חילוני בעיר ובהתאם הוא נותן מענה לכל התלמידים שאינם דתיים. בבית הספר לומדים 322 תלמידים, 300 אריתראים ומתוך 22 הנותרים 14 אזרחי מדינות אחרות ו-8 תלמידים בעלי אזרחות ישראלית
בית הספר קוממיות מתוחזק באופן מלא ומלווה ע"י תוכנית אדריכלים צעירים של מכללת שנקר.

ביה"ס עובר שיפוץ כמו יתר מוסדות החינוך בעיר, בהתאם לתוכנית שאושרה מראש. במסגרת השיפוצים הללו, טופלו חדרי השירותים, הוחלף הריצוף בביה"ס ושופצו המקלט וחדר המורים. גם חדרי המחשבים והספריה חודשו. בנוגע למקרה התברואה המדובר, אנחנו מצרים עליו והוא מטופל מעת הפניתם את תשומת לבנו לנושא".