דמיינו לעצמכם מצב שהייתי יכול להבטיח לכם: חברים, אני יכול לדאוג לכך שהרכב השופטים בבית המשפט העליון בעניין שלכם יהיה לפי האג'נדה שתרצו. מצב שבו, אם אתם רוצים שופטים שמרנים כמו אלכס שטיין ודוד מינץ כדי לטפל בעתירה או ערעור שקשורים לנושאים של קניין פרטי או התנחלויות לא יגיעו לידי שופטים כמו דפנה ברק-ארז או חנן מלצר; או ההפך, שעתירה בנושאים של חופש ביטוי פוליטי או זכויות חברתיות יגיעו לידיהם הנאמנות של שופטים כמו עופר גרוסקופף או ענת ברון.
איך אפשר להנדס הרכב תשאלו? ובכן, זה לא שונה מהטריק שעושים אנשים שמתכננים להתגרש. מה עושים במצב שבו רוצים למנוע מהצד שכנגד לקחת את עורכי הדין הטובים ביותר? הולכים להתייעץ איתם קודם, כדי להעמיד אותם במצב של ניגוד עניינים. אם הגבר מגיע להתייעץ אצל עורך דין פלוני, אז אשתו לא תוכל להשתמש בעורך הדין גם אם אותו גבר החליט שלא להיעזר בעורך הדין לאחר מכן. ככה יוצרים מניעות וחסיונות.
הפרסום של רשימת המניעויות של שופטי העליון עשתה בדיוק את זה. היא רשימה המיועדת לבעל ההון שמעוניין לקבל הרכב מקל. לצורך העניין, אני יוצא משתי נקודות הנחה: להאקר המשפטי, אותו אדם שמעוניין להשפיע על ההרכב, יש אינסוף משאבים פיננסיים; הנחת המוצא השניה היא שאותם עורכי דין שמשחקים בהם באותו המשחק אינם מבינים ואינם משתפים פעולה עם העיקרון הזה, כי כללי לשכת עורכי הדין אוסרים על עורך דין לקבל לידיו עניין שבו יש חשש לניגוד אינטרסים.
במצב כזה, אני יכול לבנות מטריצה שמשתמשת במידע שקיים בטבלה שפורסמה כדי לייצר מניעות. איך? אני אביא דוגמא קצרה. נקח את עו"ד אביגדור קלגסבלד. לעו"ד קלגסבלד יש מניעות בייצוג מול הנשיאה אסתר חיות והשופטים עוזי פוגלמן וענת ברון. זה לא מספיק, כי פסלתי רק שלושה מתוך חמישה עשר. במצב כזה, אני משפר את הסיכויים, כי יש לי תריסר שופטים ליפול עליהם. עכשיו, אם השלושה האלה באים מאג'נדה מסוימת, או עם עמדה משפטית שסותרת את מה שאני רוצה לקבל, הצלחתי.
איך אפשר להנדס הרכב תשאלו? ובכן, זה לא שונה מהטריק שעושים אנשים שמתכננים להתגרש
מנגד, אם אני רוצה, לדוגמא, שהשופט מני מזוז לא ידון בנושא של העתירה שלי, כי אני, לצורך העניין, אמיר אוחנה שמבקש את פסילתו, אני לא צריך לשלם עשרות אלפי שקלים כדי להגיש את בקשת הפסילה. כל שאני צריך לעשות זה להביא אחד מאותם ארבעה עורכי דין עם מניעות לשופט מזוז. במצב כזה, אם אני חושב שהקוביה שלי תסתובב עם סיכויים טובים יותר אצל שופט אחר, אז השקעתי כמה שקלים בלצרף לצוות המשפטי שלי אדם מסוים, אבל השגתי תוצאה טובה בהרבה.
וההפך: למרות שיש ברשימת המניעויות עורכי דין מצוינים, הרי שאם אני רוצה להגיש עתירה בתחום מסוים שעשויה להגיע לשופט טוב, אני אצטרך להימנע מעורכי הדין בתחום. כך, פרופ' נטע זיו היא ברשימת המניעויות של השופטת ברק-ארז. למרות רוב הידע שלה, אם אני אאמין שבהטלת קוביה שבה ברק-ארז יושבת על פאה אחת סיכויי השתפרו, הרי שאמנע מלהביא את פרופ' זיו.
עכשיו, מה שאנחנו רואים כרגע הוא בבית המשפט העליון. הרשימה הזו קיימת בעוד בתי משפט, ואין לנו דרך לדעת שבכל יום שבו רוצים לייצר או לשנות הלכה לא משתמשים בה לרעה.
אני גם לא אומר שמדובר בשקיפות בצורה רעה. ההפך: עדיפה הרשימה המפורסמת מאשר רשימה שאינה מפורסמת כלל וכלל. אך עדיף שנדע מראש מה הבעיות.
אלא, שאם אי פעם יתגלה כי השימוש נעשה לרעה, צריך להעניש בחומרה רצינית.
