בידיים רועדות עמד אתמול הנשיא יצחק הרצוג וקרא לעצור את החקיקה והציע מתווה פשרה. "אנחנו על סף קריסה חוקתית", אמר. "יש לשקול את העקרונות שהצעתי כבסיס להמשך הדיונים בוועדה, עוד לפני הקריאה הראשונה".
הקואליציה לא שעתה לקריאות של הרצוג והבוקר בוועדת חוקה, חוק ומשפט יתקיימו הצבעות על השלב הראשון של "הרפורמה".
בשבועות האחרונים התגברו הקריאות להרצוג, שינסה לעצור את ההפיכה המשפטית, בין היתר עלה קמפיין לגיוס 20 אלף חתימות של אזרחים הקוראים לנשיא המדינה לא לחתום על חוקים שמטרתם הפיכה שלטונית בישראל. עד כה לא ידוע מי עומד מאחורי היוזמה לאיסוף החתימות.
בחודש שעבר שלחה עו"ד יפעת סולל, היועצת המשפטית של "העמותה לדמוקרטיה מתקדמת" חוות דעת לנשיא, שבה היא מסבירה כי במקרה הצורך, ואם דברים יגיעו לכדי כך, היעדר חתימת נשיא המדינה על חוקים המהווים ניסיון להפיכה משטרית, ימנעו מחוקים אלה להיכנס לתוקף על פי החוק בישראל.
סעיף 11 לחוק יסוד: נשיא המדינה, קובע מהם תפקידו של נשיא המדינה. סעיף א' אומר במפורש כי הנשיא: "יחתום על כל חוק חוץ מחוקים הנוגעים לסמכויותיו".
"חוק אינו מתפרסם אלא עם חתימתו של נשיא המדינה (למעט חוקים שעניינם נשיא המדינה)", ציינה סולל בפנייתה. "חוק שאינו מתפרסם בהתאם לדין, אינו בתוקף. אשר על כן, חתימתו של נשיא המדינה, הינה אקט הכרחי לשם כניסתו לתוקף של חוק בישראל".
"חוק שאינו מתפרסם בהתאם לדין, אינו בתוקף. חתימתו של נשיא המדינה, הינה אקט הכרחי לשם כניסתו לתוקף של חוק בישראל"
עו"ד סולל סיימה את פנייתה בקריאה מפורשת לנשיא: "אנו קוראים לך, כאדם וכרשות שלטונית, להתייצב באופן ברור לצד הדמוקרטיה הישראלית ולהודיע כבר כעת, כי אינך מתכוון לחתום על הצעות חוק שמשמען ביטול הפרדת הרשויות, שינוי המשטר הישראלי מדמוקרטי למשטר טוטליטרי בו הממשלה רשאית לעשות כל שתחפוץ".
תשובת בית הנשיא הגיעה ב-5 בפברואר, ולמרות שאינה כוללת הצהרה שלפיה הרצוג מתחייב שלא לחתום על חוקים כאלה, היועצת המשפטית איננה שוללת אפשרות כזו: "החוקים, נושא מכתבכם, מצויים אך בשלבי חקיקה ראשוניים ולפיכך הנושא אינו מצוי על שולחנו של הנשיא", כתבה קורינלדי-סירקיס.
משבר חוקתי חסר תקדים
היועמ"שית הפנתה במכתבה לדברים שאמר הנשיא במהלך כנס אשמורת שהתקיים בחודש ינואר, ושעל דברים דומים חזר אתמול: "עמדתי הנחרצת, אותה כבר הבעתי, היא שיסודותיה של הדמוקרטיה הישראלית – ובהם מערכת המשפט, וזכויות וחרויות האדם והאזרח – הם מקודשים; ועלינו לשמור עליהם – ועל ערכיה של מגילת העצמאות – מכל משמר.
"הרפורמה המשפטית שעל הפרק היא דרמטית, וכשהיא נעשית במהירות גדולה, וללא הידברות בין חלקי הציבור ובין נציגי הרשויות, היא מעוררת התנגדות גדולה וחרדה קשה לעתיד הדמוקרטיה שלנו בקרב ציבורים רחבים בעם – תהליך שמוביל אותנו למצב מסוכן".
הרצוג הוסיף כי הוא "חרד מכך שאנחנו עומדים על סף מאבק פנימי שעלול לכלות אותנו", ואמר: "אני פועל מזה שבועות ארוכים בניסיון למנוע משבר חוקתי היסטורי ולעצור את המשך הפילוג בעם".
מוקדם לדעת האם הרצוג ינסה לגרום לממשלת נתניהו להגיע לפשרות מהותיות, שיאפשרו לו לחתום עליהן. היעדר חתימה על החוקים ייצר משבר חוקתי חסר תקדים בישראל וישלח את שני הצדדים הניצים לפתחו של בג"צ, שיתבקש להכריע מהי משמעות היעדר חתימת נשיא על חוק בישראל, מקרה שמעולם לא התרחש לפני כן.
היעדר חתימה על החוקים ייצר משבר חוקתי חסר תקדים בישראל וישלח את שני הצדדים הניצים לפתחו של בג"צ
"מעולם לא נקבעה מעמדה של חתימת הנשיא, ומפסיקה שעסקה בסמכויות הנשיא ובמעמדה של חתימת הקיום, עולה באופן ברור כי אין חתימה שהיא אוטומטית וכי כל רשות שלטונית – ולעניין זה מוסד נשיא המדינה הינו רשות שלטונית – חייבת להפעיל שיקול דעת, בכל פעולה מפעולותיה", כותבת עו"ד סולל בחוות הדעת ששלחה לבית הנשיא.
עוד טוענת סולל כי אמנם ככלל הנשיא אינו מפעיל שיקול דעת בעת החתימה על חוקי ישראל, אולם כשאחת הרשויות במדינה מנסה לשנות את האיזונים ביניהן באופן קיצוני ומהותי – זו בדיוק העת שבה הנשיא נדרש להפעיל שיקול דעת.
בשם האב
באשר לסמכות הנשיא שלא לחתום, מציינת עו"ד סולל את בג"צ 428/86 – פרשת ברזילי. בית המשפט נדרש אז להכריע האם נשיא המדינה, חיים הרצוג (אביו של הנשיא הנוכחי), רשאי היה לחתום על הענקת חנינה לאנשי השב"כ שהיו מעורבים בהריגתם של המחבלים בפרשת קו 300. במקרה המדובר העניק הנשיא חנינה עוד לפני שהתקיים משפט, אך בג"צ קבע במקרה זה כי "הוראות יסוד יש לפרש מתוך מבט רחב", והכשיר את החנינה שהעניק הנשיא. בראש ההרכב ישב אז נשיא בית המשפט העליון, השופט מאיר שמגר.
במקרה של היעדר חתימת נשיא על חוק, בג"צ יצטרך להכריע בשתי סוגיות תקדימיות: האם בסמכות נשיא לא לחתום על חוק, ומה המשמעות של היעדר החתימה של הנשיא על חוק במדינת ישראל.
חוות דעתה של עו"ד סולל על שתי השאלות האלה היא חד משמעית: "כאשר מובא בפניו נוסח חוק, אשר משנה את שיטת המשטר ומבטל את עיקרון הפרדת הרשויות בישראל, קמה לנשיא המדינה סמכות מורחבת, ויש שיאמרו, חובה חוקית, למנוע כניסתו לתוקף של דבר חקיקה כאמור. באשר החוק קובע, כי חוק ייחתם על ידי נשיא המדינה, טרם פרסומו, הרי שבהעדר פרשנות אחרת, הימנעות מחתימה כאמור, מונעת את פרסומו ואת כניסתו לתוקף".
