בלי פרסומות. בלי בעלי הון. בלי בולשיט
משנים כיוון! במקום לצרוך תקשורת שמוכרת אותך, הגיע הזמן להשקיע בעיתונות עצמאית שעובדת אך ורק בשבילך
לאחר שאתמול העבירה הממשלה את החוק לביטול עילת הסבירות, העבירה "העמותה לדמוקרטיה מתקדמת" פנייה נוספת לנשיא המדינה יצחק הרצוג על מנת שיימנע מחתימה על החוק, ובכך לא יאפשר את כניסתו לתוקף.
בחודש פברואר, כאשר פעל הרצוג לקיים פגישות הידברות בין הקואליציה לאופוזיציה על נוסח החוק, פנתה לראשונה עו"ד יפעת סולל היועצת המשפטית של העמותה לנשיא והפנתה אותו לסעיף 11 לחוק יסוד: נשיא המדינה, הקובע את סמכויותו ומבהיר כי חתימתו הכרחית לכניסתו לתוקף של חוק.
במענה לפניית העמותה, השיבה היועצת המשפטית של בית הנשיא, עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס, כי החוקים מצויים אך בשלבי חקיקה ראשוניים ולפיכך הנושא אינו מצוי על שולחנו של הנשיא". כעת, משעבר החוק בהצבעה בכנסת, פנתה הבוקר בשנית העמותה לנשיא, כחסם האחרון בפני שינוי שיטת המשטר.
עד הרגע האחרון ניסה הנשיא להגיע להסכמות. הוא נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כשעוד היה מאושפז בשיבא ולאחר מכן עם יאיר לפיד, בני גנץ וגם עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד. "אנחנו במצב חירום לאומי. זה הרגע לאחריות" הוא אמר, אך כשל במאמציו.
אמנם הנוהג הוא שנשיא המדינה אינו מפעיל שיקול דעת בעת חתימה על חוקי ישראל ונהוג היה לראות בחתימתו אקט פורמלי, אולם מעולם לא נקבעה מעמדה של חתימת הנשיא, ומפסיקה שעסקה בסמכויות הנשיא ובמעמדה של חתימת הקיום, עולה, באופן ברור, כי אין חתימה שהיא אוטומטית וכי כל רשות שלטונית ולעניין זה מוסד נשיא המדינה הינו רשות שלטונית, חייבת להפעיל שיקול דעת, בכל פעולה מפעולותיה.
"כשאחת הרשויות במדינה מנסה לשנות את האיזונים ביניהן באופן קיצוני ומהותי – זו בדיוק העת שבה הנשיא נדרש להפעיל שיקול דעת", אומרת עו"ד סולל. על כן היא קוראת לנשיא לעצור, בהיעדר חתימתו, את חוק ביטול עילת הסבירות לצורך שמירה על המשטר בישראל.
"אנו קוראים לך, כאדם וכרשות שלטונית, להתעלות מהרצון לאזן בין מבקשי החרבת הדמוקרטיה הישראלית למשמריה, לקחת אחריות, להתייצב באופן ברור לצד הדמוקרטיה ולהודיע כי לא תחתום על החוק המבטל את עילת הסבירות, אשר הינו שלב ראשון וחמור במהלך שינוי המשטר הישראלי מדמוקרטי למשטר טוטליטרי בו הממשלה רשאית לעשות כל שתחפוץ", כך לשון הפנייה, "זו חובתך החוקית ומחוייבותך המוסרית כלפי אזרחי ישראל".
במקרה של היעדר חתימת נשיא על חוק, יווצר משבר חוקתי חסר תקדים והנושא יובא לפתחי בג"ץ, שיצטרך להכריע בשתי סוגיות תקדימיות: מה המשמעות של היעדר חתימת הנשיא על חוק במדינת ישראל, והאם בסמכות נשיא לא לחתום על חוק.
