תמים, עיוור או אינטרסנט (שלום ארגון המורים, שלום הסתדרות המורים) מי שחושב שההשלכות של ביטול עילת הסבירות ויתר מהלכי ההפיכה המשטרית ידלגו על מערכת החינוך הממלכתית. להיפך, היא תהיה מהראשונות לקרוס תחתיה.
כבר שנים שמערכת החינוך חבוטה ופגועה, סובלת מתחלופת שרים ומנכ"לים אינסופית, מרפורמות שבאות והולכות, נולדות ומתות בטווח של חודשים. מחסור בכוח אדם להוראה שהולך ומחריף, יחס מחפיר מגורמים שונים במשרד החינוך ומדיניות השתקה בוטה המוכתבת מהדרג הפוליטי והמקצועי כאחד.
על המאמר הזה איננו חותמות בשמנו, מכיוון שאנחנו מאוימות ומושתקות לאורך שנים רבות; חלקנו כבר זכו לנחת זרועו של משרד החינוך בדמות אזהרות או זימונים לשיחות בירור ושימוע בעקבות הבעת דעה או קיום פעילות חינוכית בבית הספר שאינן תואמת את "רוח המפקד" של השר המכהן.
לראייה, רק לאחרונה הורה השר יואב קיש לדון עם התלמידים במחלוקות על ההפיכה המשטרית, אך באותה נשימה אסר על צוותי ההוראה להביע את עמדתם בנוגע למשבר הדמוקרטי הגדול בתולדות המדינה.
למנהלי ומנהלות בתי הספר מעמד שונה מזה של צוותי ההוראה. אנחנו כפופים לחוק שירות המדינה ולא לחוזרי מנכ"ל משרד החינוך מבחינת זכותנו לפעול ולהביע ביקורת על המערכת ועל הממשלה. נכון, יש מספר מצומצם של מנהלות ומנהלים שמעזים לעשות זאת בגילוי, אך אנחנו למודות ניסיון ויודעות שרובנו לא נזכה לגיבוי מהפיקוח או מהרשות המקומית.
בתפקידנו אנחנו לא מייצגות רק את עצמנו; אנו מובילות קהילות של בתי ספר ולפעולות שלנו יש השלכות על המוסד שאנו מנהלים. לפעולה של מנהל.ת ש"לא מוצאת חן" בעיני משרד החינוך, עלולה להיות השלכות מיידיות על בית הספר בהקצאת משאבים, בסיוע לפתרון בעיות, בקידום נושאים ופיתוח בית הספר ועוד. זו איננה השערה תיאורטית – אלא מציאות חיים יום יומית שרבים מאיתנו חוו וחווים.
השנה, אין זה ראשון בספטמבר רגיל שמתרגש עלינו. כי את מה שקורה, אף אחד כבר לא מנסה להסתיר: במקום להעצים ולעודד מערכת חינוך לתפארת המדינה – כזו שתטפח כאן אזרחים ואזרחיות מודעים, ביקורתיים, חזקים ותומכי דמוקרטיה וזכויות אדם, מטפחים כאן בכוונת מכוון מערכת חינוך בינונית, המטמיעה תרבות של צייתנות ובורות לאורך שנים. כזו שמפקירה את הנוער למסרים פופוליסטים, גזענים ומיזוגניים מבלי שיוכלו להתגונן ולבקר אותם.
אנחנו קמות בבוקר ושואלות את עצמנו – איך נפתח שנה במערכת כשהממשלה מאיימת לפקח על העובדים בה באמצעות השב"כ בחוק שעומד כרגע על הפרק? איך נפתח שנה כאשר שר החינוך מכנה את המוחים ברחובות הנלחמים על אופייה הדמוקרטי של המדינה שהם אוהבים – טרוריסטים? איך נפתח שנה ללא כוח אדם ראוי ומקצועי – כאשר אנו חוששים שהפגיעה הבאה שמתכננת הממשלה היא במעמדם הרעוע ממילא של המורים והמורות שלנו?
התשובה לכל השאלות האלו היא אחת: התנגדות. בתוך האיסורים שחלים עלינו כמנהלים ומנהלות, אנחנו נצופף שורות ונפעל באומץ. נשאב השראה וכוח מהמורות ומהתלמידים שלנו שיוצאים כעת לרחובות, לצעדות ולכבישים. עלינו השליחות לטפח אווירה אחרת ולעודד בין כתלי בית הספר חשיבה ביקורתית, פלורליזם, שוויון מגדרי ומודעות פוליטית.
עלינו החובה ליצור סביבה מוגנת ואוירה פתוחה בחדרי הצוות בבתי הספר ובכיתות, ויש לנו הכלים לעשות זאת, גם באווירת ההשתקה והטיהורים הנוכחית: נכניס באופן יזום תכנים דמוקרטיים ליברליים לתוך תכניות הלימוד בבתי הספר שלנו. נזמין לצוותים השתלמויות ברוח החינוך לדמוקרטיה וזכויות האדם בבתי הספר שלנו, נשתף פעולה עם התארגנויות הורים ונבנה מעטפת הגנה קהילתית לתמיכה בחינוך דמוקרטי-ליברלי.
עלינו החובה ליצור סביבה מוגנת ואוירה פתוחה בחדרי הצוות בבתי הספר ובכיתות, ויש לנו הכלים לעשות זאת, גם באווירת ההשתקה והטיהורים הנוכחית
ההתנגדות שלנו תכלול גם התבטאות פומבית בעד דמוקרטיה וחינוך לזכויות אדם. כן, ברשתות החברתיות, בעיתונות, במחאה, בפניות לקהילת בית הספר, ובכל מקום שבו נוכל להשמיע את קולנו. נגיב לאמירות גזעניות, באופן גלוי ופומבי, נעודד את המורות והמורים שלנו לעסוק בכיתות בחינוך פוליטי לדמוקרטיה ונגבה אותם מול הורים ותלמידים.
לקראת סוף אוגוסט יתקיימו במחוזות השונים כנסי פתיחת שנה למנהלי בתי הספר. אנחנו לא נבוא לכנסים אלה כמשתתפים מן השורה, לא נשב בכנס עם שר החינוך שהצביע בעד ביטול עילת הסבירות וחבר בממשלה המקדמת את חורבנה של הדמוקרטיה והרס החברה הישראלית. נגיע אליהם כדי לומר בקול ברור: נמשיך לחנך לדמוקרטיה בבית ספרנו כדי לשמור על הדמוקרטיה הישראלית. זה תפקידנו, וזאת נעשה.
הכותבות הן ר.ש., וי.א., מנהלות בתי ספר במרכז הארץ, בשם פורום מנהלי.ות בתי ספר לזכויות אדם, המלווה ע"י האגודה לזכויות האזרח
