בלי פרסומות. בלי בעלי הון. בלי בולשיט
משנים כיוון! במקום לצרוך תקשורת שמוכרת אותך, הגיע הזמן להשקיע בעיתונות עצמאית שעובדת אך ורק בשבילך
תביעה על סך מיליון שקל הוגשה הבוקר בבית משפט השלום בהרצליה נגד הליכוד וחברת אלקטור בשם עו"ד ברק כהן (הכותב טור במקום הכי חם) ועוד 19 תובעים ותובעות על פגיעה בפרטיותם.
בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי כשלי אבטחה הביאו לדליפת מידע רגיש על בעלי זכות בחירה מאפליקצית המרצת הבוחרים של הליכוד ולפרסום פנקס הבוחרים המלא של ישראל.
"הנתבעים, ביחד ולחוד, הפקירו את פרטיותם של אזרחי ישראל עת קיבלו את ספר הבוחרים ממדינת ישראל. בשורה של אירועים וכשלי אבטחת מידע העמידו את המאגר לכל הדורש, ללא כל בקרה", נכתב בכתב התביעה שהוגש על ידי עורך הדין יהונתן קלינגר. "לכשהתרחשו אירועי אבטחה הרי שהנתבעים כשלו מלתקנם, וגרמו לפגיעה נוספת ומתמשכת. את הנזק שיגרם לתובעים מאירועים אלו נגלה רק בעוד שנים מספר. אולם, הלקח מאירועים דומים מראה כי בעקבות מעשים כגון אלו מתרחשים גניבות זהות, התחזויות, התחקויות ואף פגיעה בביטחון המדינה".
התביעה הציגה שלושה אירועי אבטחת מידע נפרדים: מהראשונה עולה כי חברת אלקטור התרשלה קשות באבטחת המידע במאגרי המידע, כשאיפשרה לכל המעוניין לקבל עותק משמות המשתמש והססמאות במערכת באמצעות שאילתא פשוטה.
"הנתבעים הפקירו את פרטיותם של אזרחי ישראל עת קיבלו את ספר הבוחרים ממדינת ישראל. בשורה של אירועים וכשלי אבטחת מידע העמידו את המאגר לכל הדורש, ללא כל בקרה"
משתי פרצות האבטחה הבאות עלה כי קוד המקור של אפליקציית אלקטור היה חשוף לכל וכלל שמות וסיסמאות וכי מנגנון פנימי באתר אפשר לכל אדם לקבל הרשאות לניהולו. כך למעשה כל אדם שהתקין את האפליקציה יכול היה לגשת למידע על כלל בעלי זכות הבחירה בישראל, כולל אנשי צבא וידוענים.
"במעשים אלו, הפרו הנתבעים את הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, הקובע כי 'בעל מאגר מידע, מחזיק במאגר מידע או מנהל מאגר מידע, כל אחד מהם אחראי לאבטחת המידע שבמאגר המידע'", כך לשון התביעה.
"מעבר לכך", נכתב שם, "עצם התיוג של חלק מהתובעים במאגרי המידע והעברת מידע זה לצדדים שלישיים מאפשר רדיפה פוליטית כנגדם לאחר מכן, בין אם בהיותם תומכי או מתנגדי הנתבעת".
ועדת הבחירות ובג"ץ לא התערבו
החשיפה הראשונה של הליקוי באבטחת המידע הביאה לעתירה לוועדת הבחירות המרכזית ולחקירה של הרשות להגנת הפרטיות בנושא זה. העתירה בועדת הבחירות המרכזית נדחתה מהעדר סמכות, אך החקירה עודנה עומדת. בהמשך, עתירה לבג"ץ שביקשה לעצור את המשך איסוף המידע על בוחרים באמצעות אלקטור ולאסור את השימוש בה ביום הבחירות, אף היא נדחתה. בג"ץ דחה את העתירה בנימוק שאינו יכול להתערב בשיקול דעתו של יו"ר ועדת הבחירות.
"לא נוכל להורות לו כיצד להפעילו", אמר השופט אלכס שטיין. "בית משפט זה ממעט להתערב בהחלטותיו של יו"ר ועדת הבחירות, והיא שמורה למקרים חריגים וקיצוניים כגון סטייה מהוראות הדין, הפרת כללי הצדק הטבעי וחוסר סבירות היורדת לשורש העניין". עוד הוסיף שטיין כי הדרך לתקוף את סוגיית דליפת המידע היא באמצעות הגשת תביעה אזרחית – וכך נעשה.
"במאמץ להגיע לממשלת חסינות דרסו הליכוד וחברת אלקטור הפרו את זכותם של 6.5 מיליון אזרחים ואזרחיות לפרטיות", אומר עו"ד כהן. "הזכות להיבחר חשובה ככל שתהיה אינה מוחלטת ומולה ניצבת זכותם של אזרחים לפרטיות. הפגיעה במקרה זה היתה קשה ביותר. מדובר בתביעה שהיא רק ראשונה בסדרה – השאיפה היא להגיש תביעות דומות בידי קורבנות נוספים, ולהיפרע מהליכוד ומחברת אלקטור בגין הפגיעה".
