מירית אמיגה מוצאת קווי דמיון - חזותיים ונפשיים - בין חריגות הבניה בעיר בני ברק שמשנות את פניה ובין כלת הבת-מצווה הישראלית החדשה. התהליך שהפך מבנים למוטציות מזכיר את התהליך שבו התבגרות הופכת לשואו-אוף