בנק ישראל קיבל במשך שנים תלונות על הטרדות מיניות של בכירי הפועלים - ושתק

שורה של בכירים עוזבת את בנק הפועלים על רקע תלונות על הטרדה מינית וניצול יחסי מרות. שרון שפורר חושפת לראשונה שבנק ישראל נדרש להתייחס לתלונות האלה מאז 2013 לפחות, אבל התעלם

 

השבוע דווח כי יאיר סרוסי, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, יפרוש בקרוב מתפקידו. עזיבתו מצטרפת לשורה של עזיבות דרמטיות בשנים האחרונות – המנכ"ל ציון קינן, מנהל החטיבה העסקית שמעון גל וסגנו אילן אמיר. הפרישות האלה – רובן ככולן על רקע פרשיות יחסי מרות והתנהלות כושלת שיפורטו כאן מיד – מעידות שללא ספק משהו רקוב בממלכה הפיננסית של שרי אריסון.

אתם בוודאי שואלים את עצמכם – איפה בנק ישראל והרשות לניירות ערך, האם הם לא ידעו דבר? אם לשפוט על פי התגובות שפרסמו ראשי הגופים האלו עם חשיפת פרשת קינן האחרונה, הם לא ידעו כלום. קרנית פלוג נגידת בנק ישראל, חדוה בר המפקחת על הבנקים ושמואל האוזר יו"ר רשות ני"ע היו בהלם. בנק ישראל מיהר להודיע לתקשורת כי הפיקוח רואה את הדברים בחומרה ויערוך בדיקה. ברשות ני"ע פרסמו כי "הנושא לא דווח לציבור וזה מחוייב בדיקה".

האמנם? "המקום הכי חם בגיהנום" חושף כעת כי לאורך השנים האחרונות בנק ישראל וגם רשות ני"ע ידעו על ההתנהלות הבעייתית של בכירי הבנק ביחס לנשים הכפופות להם בהנהלה ובדירקטוריון – ובחרו להתעלם.

עד כמה חמור הדבר ממנו התעלמו? בשביל זה צריך לחזור שלוש שנים וחצי אחורה.

יוני 2013

"אני מציע לך שתחשוב טוב טוב על מה שאתה כותב", אמר ברוגז ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, וטרק את הטלפון לכתב כלכלי בכיר שצלצל אליו. זו לא תגובה אופיינית שלו, קינן נוהג לדבר בנועם עם כתבים שמצלצלים אליו.  אז מה בכל זאת הוציא את המנכ"ל מדעתו? הכתב המדובר ביקש תגובה על כך שמבקר הפנים בבנק הפועלים, יעקב אורבך, פתח בבדיקה בעניין יחסי מרות שקיים שמעון גל – מנהל החטיבה העסקית בבנק, חברו הקרוב של קינן ומי שסומן לרשת אותו בתפקיד המנכ"ל לכשיפרוש – עם עובדת הכפופה לו, שאף קידם לתפקיד בכיר יותר בבנק.

הוא לא היה הכתב היחיד שצלצל לקינן. לאוזניי כל מי שסיקר אז את תחום הבנקים בעיתונות הכלכלית הגיעה אותה שמועה, וקינן כבר הורגל בשיחות תדרוך על כך שלא היו דברים מעולם. כשמאס בהן, החל להגיב בחוסר סבלנות.

מה שגרם באותה תקופה לגל השמועות ששיגרו את הכתבים לקינן היה עזיבתו המפתיעה של בכיר אחר בבנק, אילן אמיר. אמיר – שעבד בבנק הפועלים 30 שנה והיה במערכת יחסים מצוינת עם המנכ"ל קינן – היה סגנו של שמעון גל. גל ואמיר עמדו בראש החטיבה שהעמידה את האשראים הגדולים והבעייתים לנוחי דנקנר, אליעזר פישמן, ועוד טייקונים רבים וקורסים שלא עמדו בהחזר החובות שלהם.

עזיבה של דמות בכירה בבנק אחרי כל כך הרבה שנים, במפתיע ולפני גיל פרישה, היא תמיד דבר שדורש בדיקה. בתוך זמן קצר התברר שאמיר עזב את הבנק על רקע סכסוך כלשהו שקשור בו, בשמעון גל ובציון קינן. וגם למערכת היחסים בין גל, לבין העובדת.

אבל אילן אמיר שתק. כמו האישה שקיבלה דמי שתיקה מבנק הפועלים אחרי שטענה שציון קינן הטריד אותה מינית, גם לו לא השתלם לפתוח את הפה.

מיד לאחר הפרישה, הפננו בקשת תגובה לבנק ישראל, בה שאלנו, בין היתר:  "לאחרונה עזב אחד מבכירי החטיבה העסקית של בנק הפועלים, לאחר שהתגלה כי ניהל רומן עם עובדת הכפופה לו בחטיבה העסקית. נבקש לדעת מה מדיניות בנק ישראל בכל הנוגע ליחסי מרות בבנקים ולטיפול בהטרדות מיניות בבנקים? וכן כיצד מטפל בנק ישראל במערכות יחסים בין בכירי הבנק?"

"האם נבדקה על ידי בנק ישראל?", הפנייה שהוגשה לבנק במאי 2013

מבנק ישראל מסרו את התגובה הלקונית הבאה: "תאגידים בנקאיים כפופים להוראות החוק השונות המתייחסות לנושא, ובכלל זה, להוראות החוק למניעת הטרדה מינית. בהתאם לאמור בהוראות החוק, על הבנקים, כמו כל ארגון המעסיק עובדים, לקיים את המנגנונים הנדרשים למניעת הטרדה מינית כמו גם התנכלות במסגרת יחסי העבודה. ככלל, תלונות על הטרדות מיניות מוגשות לאחראי על הנושא בארגון או ישירות למשטרה ומטופלות על ידם, על פי החוק".

פנינו (אז, ב-2013) גם לקבוצת אריסון בנושא: "על פי מידע שבידינו במשך שנים מנהלים בכירי בנק הפועלים מערכות יחסים אינטימיות עם נשים הכפופות להן. נבקש לקבל את התייחסותה של אריסון באופן ספציפי לפרשה האחרונה שמתחוללת בימים אלו בבנק ולעובדה שמנכ"ל הבנק התעלם מהמידע שהועבר לו על הרומן של גל עם העובדת הכפופה לו". דוברת קבוצת אריסון בחרה לא להגיב.

יולי 2014

בוקר אחד הרעידה עוד עזיבה מפתיעה של בכיר בבנק הפועלים את מערכת הבנקאות הישראלית. הפעם הגיע תורו של שמעון גל, ההוא מהסיפור של יחסי המרות לפני שנה. הבנק דיווח כי עזיבתו של גל לא קשורה "בנסיבות שיש להביאן לידיעת המחזיקים בניירות ערך של התאגיד". אבל זמן לא רב אחר כך, בסיוע תדרוכים של גורמים לא רשמיים בבנק, התברר כי גל נאלץ להתפטר אחרי שהעובדת התלוננה נגדו על הטרדה מינית.

ביולי 2014, פנינו שוב בבקשת תגובה לבנק ישראל (אלה שאמרו לאחרונה שלא היה להם מושג על הפרשיות ש"מחייבות בדיקה"): "האם בנק ישראל חוקר את פרשת שמעון גל ואילן אמיר ונסיבות עזיבתם את הבנק?", שאלנו, "האם בבנק ישראל בודק את טענות העובדת הכפופה  למר גל אשר קודמה על ידו בתפקיד לפיהן היא הוטרדה מינית? האם בנק ישראל בודק מערכות יחסים אסורות אחרות בין בכירים בבנק לעובדות בבנק כפי שהובאו לידיעתו? ואם לא – מדוע? "

והם, שוב, מסרו את אותה תגובה לקונית: "תאגידים בנקאיים כפופים להוראות החוק השונות המתייחסות לנושא, ובכלל זה, להוראות החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998. בהתאם לאמור בהוראות החוק, על הבנקים, כמו כל ארגון המעסיק עובדים, לקיים את המנגנונים הנדרשים למניעת הטרדה מינית כמו גם התנכלות במסגרת יחסי העבודה. ככלל, תלונות על הטרדות מיניות מוגשות לאחראי על הנושא בארגון או ישירות למשטרה ומטופלות על ידם, על פי החוק".

והנה תקציר של מה שאירע בפרשה הזו מאז: הבנק נאלץ למנות שופטת בדימוס שתחקור את הפרשה. לתפקיד מונתה דינה אפרתי, גרושתו של דוד אפרתי – חבר קרוב של ציון קינן וגם עורך דין שעובד עם הבנק. תוצאות הבדיקה לא פורסמו מעולם. העובדת שכרה את עו"ד אביגדור פלדמן (בין לקוחותיו, האנס משה קצב), שניהל מו"מ בשמה עם הבנק, כשחרב של תלונה במשטרה על נושא משרה בכיר בבנק והתנהלות האחראים עליו מרחפת מעל הבנק כל הזמן, גם אם נאמרה במפורש, וגם אם לא.

בסיום המו"מ העובדת עזבה את החטיבה העסקית. היא מונתה למנכ"לית באחת החברות הנכדות של הבנק, בשכר ותנאים נדיבים, ושתקה. גל עזב – קיבל חבילת פרישה מכובדת אפשר לשער, ושתק. אילן אמיר עזב עם חבילת פרישה מכובדת אף הוא – ושתק. ציון קינן, שהיה רץ עם גל כל בוקר בחוף הים והיה חבר קרוב שלו, טען שלא ידע, שתק, השתיק את הפרשה ונשאר על הכסא.

אחרי שנחשף דבר המו"מ, במאי 2015, פנינו לרשות לניירות ערך לתגובה: "נבקש לדעת מהי עמדתכם לגבי מו"מ שמנהל בנק גדול אל מול עובדת בכירה שדורשת תשלום של מיליוני שקלים בגין טענות על עבירות מין כלפי נושאי משרה בכירים בבנק. האם ראוי שהבנק ידווח על כך לבעלי המניות שלו או ייתן על כך גילוי כלשהו?". הם מסרו בתגובה: "רשות ניירות ערך איננה מגיבה למידע ספציפי כזה או אחר אלא דרך דיווחי החברות, ככל שיש בכך צורך". מובן ששום דיווח של הבנק בנושא לא התקבל מאז.

נובמבר 2016

והנה עוד שנתיים חולפות. רויטל חובל ואילנה דיין חשפו לאחרונה שעובדת בנק הפועלים טענה כי ציון קינן הטריד אותה. הבנק מינה שופט בדימוס, את סטיב אדלר, שיבדוק את הפרשה. השופט קבע שהבנק התנהל כשורה, אבל בעקבות הבדיקה שילם הבנק דמי שתיקה לעובדת בגובה מיליוני שקלים.

וציון קינן? הוא פרש. עם חבילת פרישה של כ-17 מיליון שקל (שהצטרפה לשכר של כ-60 מיליון שקלים מאז מונה למנכ"ל ב-2009). ושתק. רק שלכסף שהוא קיבל לא קוראים דמי שתיקה.

השבוע התברר שגם יאיר סרוסי, יו"ר דירקטוריון הבנק, עומד לעזוב את הבנק על רקע הפרשה הזו. סרוסי נמנה גם הוא על מנזר השתקנים של בנק הפועלים. כבר שנים הוא שותק כשכל חגיגת יחסי המרות והאשראיים הבעייתיים לטייקונים מתרחשים לו מתחת לאף.

המקום שבו הכל קורה: בנק הפועלים

בואו נדבר רגע על המקום שבו כל זה קורה. לא מדובר במכולת שכונתית, אלא בבנק הגדול בישראל. הפועלים מנהל פקדונות בהיקף של כ-330 מיליארד שקל, ומעמיד אשראי לציבור בהיקף של כ-270 מיליון שקל. החטיבה העסקית שמככבת בסיפור הזה, היא אחת החטיבות הרגישות בבנקים. היא מעמידה את האשראיים לקונצרנים הגדולים במשק ולטייקונים ששולטים בהם.

ספקי האשראי הגדולים לטייקונים. בנק הפועלים. צילום: Shutterstock

בנק הפועלים ובנק לאומי הם ספקי האשראי הגדולים לטייקונים בישראל. שניהם העמידו אשראי גדול לטייקונים שירד לטמיון, אבל בנק הפועלים תמיד נתן להם יותר והאינטרסים שלו היו תמיד פחות נקיים. הוא היה נותן האשראי הגדול ביותר לנוחי דנקנר וחברות בשליטתו, נותן האשראי הגדול ביותר לאליעזר פישמן ולעוד שורת טייקונים שלא עמדו בהחזר החובות שלהם והיום כבר ברור שהאשראי ניתן להן בחוסר אחריות.

בכמה אחריות יכולים מנהלי בנק הפועלים להעמיד אשראי לטייקונים – רבים מהם חברים שלהם או נמנים על אותו מועדון – אם הם כל היום עסוקים בלטאטא מתחת לשטיח שערוריות מין ואשראי שונות ולהשתיק את המעורבים בהן? חייבים לומר את זה באופן ברור: בבנק הפועלים שלטה בעשור האחרון אווירה של הפקרות. גם במתן כספי ציבור כאשראי למקורבים וטייקונים, וגם באווירה של חגיגת מין בהנהלה ובדירקטוריון.

מי שומר על מי ששומר על הכסף שלנו? 

לאורך השנים, כפי שראינו, הגיעו לפיקוח על הבנקים לא מעט תלונות על בנק הפועלים. בנק ישראל אף קיבל לפני כעשור תלונה לפיה בכיר בבנק הטריד מינית עובדת בבנק – אך בחר להתעלם ממנה. בנוסף קיבל הבנק דיווח על מערכות יחסים בין דירקטורים בבנק ובין דירקטורים למנהלים, דיווחים על התרועעות של בכירים בבנק עם נשים בזנות, ודיווח אחד רגיש נוסף על עובד הנהלה שניהל רומן עם עובדת כפופה לו.

אמנם המידע שהגיע בעיקר לבנק ישראל לא היה מבוסס אלא היה אנונימי בעיקרו ועסק בשמועות, כך גם לגבי התלונה על הטרדה קודמת של אותו בכיר לכאורה, אבל אין אף בנק גדול וחשוב בישראל שכמות השמועות שאופפות אותו היא כה גדולה, שכל כמה זמן פוקדת אותו שערוריה כל כך קשה, כך שלכל הפחות היה על בנק ישראל לנסות ולבדוק את הדברים.

מבנק ישראל נמסר בתגובה: ככל שהגיעה לפיקוח על הבנקים תלונה מבוססת, היא טופלה כנדרש ובמלוא הרצינות הראויה, וזאת מבלי להתייחס לאי הדיוקים שבטענות העולות מפנייתך.

תגובות

|
cool good eh love2 cute confused notgood numb disgusting fail

Send this to a friend