עניים יותר, רעבים יותר וחולים יותר: הנתונים מאחורי האנשים הכי שקופים בישראל
כמחצית מאוכלוסיית מבקשי המקלט חיים מתחת לקו העוני. כ-85 אחוז מהם חיים באי-ביטחון תזונתי, מחציתם ברמה חמורה • הוצאות הדיור שלהם מגיעות ליותר מ-60 אחוז מההכנסה החודשית • מחקר חדש חושף את מציאות החיים הקשה של הפליטים בישראל
משנים כיוון! במקום לצרוך תקשורת שמוכרת אותך, הגיע הזמן להשקיע בעיתונות עצמאית שעובדת אך ורק בשבילך
"יש לי סרטן, והטיפול שאני צריכה עולה 30 אלף שקל בחודש. אני חייבת לעבוד כדי לשמור על ביטוח הבריאות שלי, כי בלי זה אין לי איך לשלם על הטיפול", כך מספרת ל', פליטה מאריתריאה בת 33. "אחרי כימותרפיה אני מרגישה את הידיים והרגליים נרדמות לי, לפעמים אני נופלת ולא תמיד אני מרגישה את הרצפה, אבל אני עדיין צריכה לנקות מדרגות. אני לא יכולה להפסיק לעבוד, כי בלי עבודה אין ביטוח, ובלי ביטוח אין טיפול״.
סיפורה של ל' הוא רק אחד מבין אלפי סיפורים של פליטים ומבקשי מקלט על מציאות החיים הקשה בישראל, כפי שעולה ממחקר חדש של מרכז אדוה וארגון א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים). מדובר במחקר שנעשה לראשונה בקרב אוכלוסייה זו, שלא נסקרה בישראל מעולם. מהמחקר עולה שורת ממצאים חמורים על מצבה של אוכלוסיית הפליטים ומבקשי המקלט החיים בישראל: עוני, חוסר ביטחון תזונתי, קשיי דיור והעדר גישה לשירותי בריאות בסיסיים.
כ-73 אלף פליטים מתגוררים כיום בישראל, כ-60,000 מהם חיים תחת "הגנה קבוצתית" שהמדינה החילה עליהם בשל הסכנה הצפויה להם אם יוחזרו לארצות מוצאם. מבין אלו נמצאים בישראל כ-24,000 מבוגרים וילדים מאריתריאה, כ-23,000 מאוקראינה, כ-7,000 מסודן, כ-8,000 מאתיופיה וכ-400 מקונגו – האוכלוסיה הנסקרת במחקר.
קרדיט אינפוגרפיקה: מתוך המחקר
הדרך למעמד פליט חסומה עבור רבים מהמבקשים הנמצאים בישראל תחת ההגנה הקבוצתית, ורק מספר מצומצם של מבקשי מקלט זכו להכרה כפליטים. בפועל משאירה מדינת ישראל את מבקשי המקלט כמבקשים תמידיים באופן מכוון, ולא מציעה להם כל אופק מבחינת הסדרת מעמד או הענקת מקלט על פי הדין הבינלאומי.
עשרות האלפים החוסים תחת ההגנה הקבוצתית אמנם מוגנים מפני גירוש, אך הם אינם זכאיים לזכויות נלוות. חלקם שוהים כאן כמעט שלושה עשורים וחיים ללא ביטוח בריאות ממלכתי או רשת ביטחון סוציאלית, כמו קצבאות ביטוח לאומי, מרבית שירותי הרווחה, תוכניות שיקום למיניהן וסיוע בשכר דירה.
קרדיט אינפוגרפיקה: מתוך המחקר
״נוכח הנסיבות הקשות שבהן הגיעו הפליטים לישראל מלכתחילה, וההיעדר הכמעט מוחלט של סיוע שהם מקבלים מהמדינה, קהילת הפליטים נותרת אחת הקבוצות המודרות והפגיעות ביותר בישראל, והפליטים והפליטות מתקשים להשתלב בחברה או בכלכלה המקומית״, נכתב במסמך של אדווה וא.ס.ף.
רעבים ושקופים
המחקר נערך על פליטים מאריתריאה, אתיופיה, סודן ואוקראינה. בין אפריל לספטמבר 2024 התקבלו כ-249 שאלונים מפורטים עליהם השיבו הנחקרים, ומהם הוסקו המסקנות הסטטיסטיות. "המחקר מראה בצורה חד משמעית כי מדובר באוכלוסייה שנדחקה לקצה הקיום״, הסבירו עורכי המחקר. ״משפחות רבות נאלצות לוותר על טיפולים רפואיים, לדלג על ארוחות, ולחיות בדוחק קיצוני. מה שהכי מטריד הוא שמדובר באוכלוסייה שלא נספרת בסקרים ובמדדים הרשמיים של העוני בישראל, ולכן היא שקופה מבחינת קובעי המדיניות״.
מהנתונים עולה כי יותר ממחצית מהמשיבים העידו שהם חשים במצוקה כלכלית "לעיתים קרובות" ועוד 28 אחוז חשים כך "לפעמים". על פי הסקירה, אוכלוסיית הפליטים מוציאה בממוצע כ-60 אחוז משכרה על שכר דירה – פי שניים מהשיעור שנחשב ל"דיור בהישג יד" (עד 30 אחוז מההכנסה). שיעור גבוה במיוחד נמצא בקרב נשים אוקראיניות, המוציאות כ-70 אחוז משכרן על דיור.
״המחקר מראה בצורה חד משמעית כי מדובר באוכלוסייה שנדחקה לקצה הקיום. משפחות רבות נאלצות לוותר על טיפולים רפואיים, לדלג על ארוחות, ולחיות בדוחק קיצוני״
"ב' הגיעה לישראל עם אמה וילדיה (כמעט בן 4) באוקטובר 2022. היא עובדת ללא חוזה העסקה בזמן שאמא שלה מטפלת בילד. ב' עובדת בבית אבות דרך חברת קבלן. הקבלן הבטיח לה שהיא חייבת לקבל ממנו רישיון עבודה, וגבה ממנה 1,600 שקל משכרה עבור זה. עם זאת, הוא לא סיפק לה שום מסמך רשמי המאשר את הדברים. ב' לא יודעת את הזכויות שלה וחשופה לניצול מהמעסיק, והעובדה שאין לה אישור עבודה מסודר עקב מדיניות אי-האכיפה של משרד הפנים מקשה עליה מאוד להשתכר כראוי, והיא מתמודדת עם קשיים כלכליים גדולים. היא לא מצליחה להגיע למקום שבו תוכל להרגיש בטוחה ומסודרת מבחינת עבודה וזכויות״, העידה אוליאנה דריוצ'קובה, רכזת פליטים אוקראינים בא.ס.ף.
כ-60 אחוז מהפליטים דיווחו שהם מדלגים על ארוחות, מרביתם בתדירות קבועה. מצבם של הפליטים מאריתריאה חמור במיוחד: רק 10 אחוז מהנשים האריתראיות חיות בביטחון תזונתי וכ-60 אחוז מהן באי-ביטחון תזונתי חמור
על פי המחקר שיעור העוני בקרב נשים פליטות גבוה פי שניים מזה של גברים ומגיע ל-64 אחוז לעומת 33 אחוז. הפער חמור במיוחד בקרב נשים אוקראיניות, מהן כ-79 אחוז מוגדרות עניות. רבע מהפליטים האריתראים (נשים וגברים) וכמחצית מהנשים האוקראיניות דיווחו כי הם שולחים כסף לקרובים בחו״ל – לעתים בעל כורחם מסיבות כמו שחרור של קרוב משפחה מסוחרי בני אדם, מימון ילדים קטינים שנותרו מאחור, או עוני ורעב מקומיים. אצל עשרות אלפי הפליטים שנאלצים לעשות זאת, ההכנסה הפנויה לאחר ההוצאות הללו לצרכי המשפחה השוטפים נמוכה אף יותר.
קרדיט אינפוגרפיקה: מתוך המחקר
כ-85 אחוז מהפליטים חיים באי-ביטחון תזונתי, ובהם 55 אחוז במצב חמור. זהו שיעור גבוה פי שניים (לכל הפחות) ביחס לאוכלוסייה הערבית בישראל, לדוגמה, ששיעור חוסר הביטחון תזונתי בקרבה הוא הגבוהים ביותר מבין קבוצות האוכלוסייה בישראל. מתוך ממצאי השאלות הפרטניות עולה כי כ-60 אחוז מהפליטים דיווחו שהם מדלגים על ארוחות, מרביתם בתדירות קבועה. מצבם של הפליטים מאריתריאה חמור במיוחד: רק 10 אחוז מהנשים האריתראיות חיות בביטחון תזונתי וכ-60 אחוז מהן באי-ביטחון תזונתי חמור.
בומרנג של הזנחה
"כבר יותר מעשור אני כאן, עובדת, משלמת מיסים, אבל אין לי שום ביטחון," אומרת ס', פליטה בת 45 מאריתריאה. "כשהבן שלי חלה לא יכולתי לקחת אותו לרופא כי אין לנו ביטוח. כל הזמן אני במרדף אחרי שכר דירה, אוכל, ותרופות. החיים שלנו הם מאבק יומיומי, אבל אנחנו בני אדם, ורק רוצים הזדמנות לחיות בכבוד״.
הסקר מגלה כי למחצית מהמשיבים, ולרבע מילדיהם, אין ביטוח בריאות כלשהו בשהותם בישראל. זאת, כאשר הממצאים מלמדים על דיווח עצמי של מצב בריאותי ירוד בקרב מרבית המשיבים: כ-44 אחוז מעידים על מצב בריאות "לא כל כך טוב" ו-31 אחוז נוספים על מצב "בכלל לא טוב". שיעור המוותרים על טיפולים רפואיים בשל קשיים כלכליים מגיע לכ-60 אחוז.
קרדיט אינפוגרפיקה: מתוך המחקר
מצב זה משפיע גם על ילדי הפליטים – מהמחקר עולה כי לכרבע מילדי הפליטים אין ביטוח בריאות, ורבים סובלים מחוסר גישה לטיפולים רפואיים מונעים ולמעקבי התפתחות. ב-11 בנובמבר 2024 פורסם כי משרד הבריאות הוציא הנחיה חדשה המונעת טיפול בריאותי מקדם לילדים אוטיסטים להורים חסרי מעמד, כך שילדים אלה יפסיקו לקבל טיפולים חיוניים שקיבלו עד כה.
לכרבע מילדי הפליטים אין ביטוח בריאות, ורבים סובלים מחוסר גישה לטיפולים רפואיים מונעים ולמעקבי התפתחות
ב-1 ביולי 2024 נכנסו לתוקף תקנות ביטוח בריאות ממלכתי חדשות, שהוחלו על חלק מאוכלוסיית הפליטים (בני 60 ומעלה וקטינים), אך על פי ארגוני הסיוע, התקנות מחייבות את הזכאים בתשלומי דמי ביטוח שמרביתם לא יוכלו לשאת בהם. המחקר מעלה צורך דחוף ״לכניסה של הממשלה לאירוע״, ושיפור מצב הפליטים.
קרדיט אינפוגרפיקה: מתוך המחקר
מעבר לפגיעה הקשה בחייהם של הפליטים, ישנן כמובן השפעות רוחב שליליות גם על החברה הישראלית כולה. מצב של הדרה חברתית קיצונית, הכרוך בשיעור גבוה של פשע נסיבתי, נוער בסיכון, תנאי תברואה ירודים ובעיות בריאות מורכבות, מגדיל את ההוצאות הלאומיות על שיטור, שיקום ובריאות.
״ממצאים קשים, אך לא מפתיעים״
המחקר מעלה שורה של המלצות להטבת מצבם של הפליטים בישראל. ראשית, מציעים החוקרים ליישם מנגנון של מידע שוטף על אוכלוסייה זו כדי לנטר את מצבה ואת השיפור בה בהתאם לצעדי המדיניות. בנוסף, מומלץ לפעול להקלת הסבל של הפליטים באמצעות מתן סיוע חיוני, גם אם חלקי, בתחומי הביטחון הסוציאלי (כגון קצבאות ביטוח לאומי), סיוע בדיור, מתן סל בסיסי של שירותי רווחה והנגשת סל שירותי בריאות בסיסי.
יחד עם זאת, הוסיפו החוקרים, הרחבת היקף שירותי הרווחה והבריאות לבדם אינה יכולה לספק את רשת התמיכה והביטחון לה ראויים הפליטים, והצביעו על מדיניות אי האכיפה ואי ההסדרה שנהוגה בישראל כבר מספר עשורים. ״זו תבוא רק כאשר מדינת ישראל תבחן באופן הגון את בקשות המקלט הפרטניות של חברי הקהילה ותכיר בהם כפליטים, כפי שהתחייבה כשחתמה על אמנת הפליטים״.
קרדיט אינפוגרפיקה: מתוך המחקר
מנכ״לית א.ס.ף. טלי אהרנטל, מסרה כי ״ממצאי הדוח החמורים אמורים להדיר שינה מעיניו של כל מקבל החלטות בישראל, ומעיניו של כל מי שעתידה של החברה הישראלית חשוב לו. עוני, אי-ביטחון תזונתי חמור, אי-ביטחון בהשגת קורת גג, ובכלל – חיים ללא עתיד ותקווה, הם לא גזירת גורל אלא תוצאה ישירה של מדיניות מכוונת שבמשך שנים מאפשרת, מצד אחד, לאוכלוסיית מבקשי המקלט לחיות כאן אמנם באופן חוקי, אך, מהצד השני, משאירה אותה חסרת יכולת אמיתית להשתלב בחברה, להתפרנס בכבוד ולבסס חיים של ממש. הנתונים המזעזעים שעולים מהדוח הם אמנם קשים ומטרידים, אך ממש לא מפתיעים. הגיעה העת שמדינת ישראל תיקח אחריות, תפסיק את מדיניות הלימבו הבלתי נסבלת של ׳ללכת עם ולהרגיש בלי׳, ותפעל לשינוי המצב ולהבטחת מעמדם ועתידם של מבקשי ומבקשות המקלט וילדיהם. זאת אחריותה הבלעדית וחובתה המוסרית״.
"הממצאים העולים מהמחקר הם לא פחות ממזעזעים. מדינת ישראל שגם ככה נמצאת בראש סולם המדינות המפותחות בהיבטים של עוני ואי ביטחון תזונתי חייבת לדאוג למי שהתגלתה בסקר זה כאוכלוסייה שרמת הפגיעות שלה מהווה שיא של שפל חברתי”, מסרו ד"ר מירי אנדבלד סבג וירון הופמן דישון, עורכי המחקר מטעם מרכז אדוה.