המשרד להגנת הסביבה מסתיר מיישובים ערביים תקציבים המיועדים להתמודדות עם ההזנחה הסביבתית במגזר הערבי. לאחר חודשים בהם התעלם המשרד מבקשות חופש מידע לחשוף מה נעשה עם הכספים שהוקצו לרשויות במסגרת תוכנית החומש למגזר הערבי והחלטת הממשלה, הוגשה נגד המשרד עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים. בעקבות העתירה העבירו במשרד מידע חלקי המתייחס רק לתקופת הממשלה הקודמת.
בתוכנית החומש למגזר הערבי קבעה הממשלה כי על המשרד להגנת הסביבה לגבש ״תוכנית לשיפור מצב הסביבה לרבות בהיבטי שינוי האקלים ביישובי המיעוטים״. לצורך מימושה המשרד היה אמור להקצות מידי שנה 50 מיליון שקל לרשויות הערביות. 250 מיליון שקל סך הכל יועדו לטובת ״ביצוע פעילויות ייעודיות לשיפור מצב איכות הסביבה, היערכות לשינוי אקלים, בנייה ירוקה ופעולות חינוך והסברה ביישובי המיעוטים בהתאם לתוכנית הסביבתית״ והקרן לשמירת הניקיון תעביר כ-60 מיליון שקל בממוצע לשנה למשך חמש שנים (300 מיליון שקל במצטבר) לטובת ״המשך הסדרת משק הפסולת ביישובי המיעוטים״.
לא ברור מה עשו במשרד להגנת הסביבה עם הכספים שהועברו ממשרד האוצר וקרן הניקיון. בעקבות סירוב המשרד לחשוף את המידע הגישו במרכז מוסאוא עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים. לטענתם לאחר הגשת העתירה אנשי המשרד העבירו מידע חלקי בלבד. המידע שנמסר מתייחס לשנת 2022 בלבד, בזמן כהונתה של השרה הקודמת תמר זדנברג (מרצ), אז הועברו ליישובים 46 מיליון שקל. נתונים על תקופת כהונתה של השרה סילמן והממשלה הנוכחית לא הועברו.
2022, לטענת מגישי העתירה, הייתה השנה בה החלה הממשלה לטפל בהזנחה הסביבתית במגזר הערבי, אולם עם כניסת השרה סילמן לתפקיד הפסיק המשרד את הפרויקטים ולא העביר את התקציבים הרלוונטים. ״הם התעלמו מהבקשה והסתפקו באמירה כללית שהכספים הוקצו״, מסרו ממרכז מוסאוא.
הזנחה על הזנחה
"לא יודע למה צריך להגיע לבית המשפט בשביל לקבל מידע שאמור להיות שקוף״, אמר עו"ד אחמד ג'אנם (ג'זאוי). ״החלטת הממשלה ברורה, ומתוקפה הייתה אמורה לקום מערכת ממוחשבת שתנגיש את המידע לרשויות המקומיות ולארגוני החברה האזרחית. אני מקווה שמשרד המשפטים יבהיר למשרדי הממשלה שהם אמורים להיות שקופים לציבור. הרי מדובר בכספים של הציבור ולכן המשרדים מחויבים להנגיש אותו".
״המשבר הסביבתי ביישובים הערבים חמור ביותר, הרבה רשויות מקומיות לא מסוגלות לטפל במפגעים הסביבתיים, כולל טיפול בגזם, בפלסטיק, בפסולת בניין ובפסולת תעשתיית״, אמרו מגישי העתירה. ״בנוסף, יישובים רבים עדיין לא חוברו לרשת הביוב, ולכן הביוב עלול לזרום למי תהום״.