הזנחה, חוסר פיקוח ובזבוז כספי ציבור של משרד הרווחה במוסדות ובשירותים החברתיים החוץ ביתיים המופרטים. דוח מבקר המדינה על הפעלת שירותים חברתיים במיקור חוץ של משרד הרווחה מגלה כי בעוד האוכלוסיות המטופלות – בעלי מוגבלויות, נוער בסיכון, או קשישים, לדוגמה, מקבלות שירות לקוי, זכייני השירותים, חברות פרטיות ועמותות כאחד, מרוויחות מאות אלפי שקלים בשנה על חשבון משלם המיסים.
משרד הרווחה מספק שירותים חברתיים באמצעות חברות פרטיות ועמותות המפעילות עבורו מעונות, הוסטלים, מוסדות בקהילה ומוסדות סגורים. השירותים הללו נחלקים לשני סוגים עיקריים: שירותים בקהילה באחריות הרשויות המקומיות ושירותים חוץ-ביתיים שנמצאים באחריות משרד הרווחה שאמון הן על הפיקוח והן על בחירת הספקים שמפעילים את המוסדות באמצעות מכרזים.
ב-2022 משרד הרווחה שילם למעלה מחצי מיליארד שקל לזכיינים פרטיים תמורת משרות שלא אוישו ושירותים שלא סופקו
מממצאי הדוח עולה כי משרד הרווחה שילם למעלה מחצי מיליארד שקל לזכיינים הפרטיים תמורת משרות שלא אוישו ושירותים שמעולם לא סופקו. מדובר בכ-15 אחוז מתקציב שירותי הרווחה החוץ-ביתיים, שנכון ל-2022 עומד על כ-3.5 מיליארד שקל בשנה, ונשאר בכיסם של 254 המפעילים מתוכם 84 חברות פרטיות.
המפעילים הללו סיפקו שירותים שלא פוקחו על ידי משרד הרווחה ובתוך כך רשמו שיעורי עודפים תקציביים של מאות אחוזים ומאות מיליוני שקלים. המשרד ביצע רק 16 אחוז מהביקורות הנדרשות – שתיים עד שלוש ביקורות בלבד בשנה לעומת בין 13 ל-18 ביקורות שהיה אמור לבצע.
משרד הרווחה מודע לכך שהמפעילים יוצרים מחסור מכוון בכוח אדם, ככל הנראה במטרה להגדיל את הרווח שלהם, הוא אינו מפעיל את נוהל האכיפה המאפשר למשוך חזרה כספים שלא נעשה בהם שימוש. מעבר לפגיעה בקופה הציבורית נפגעים בראש ובראשונה אלו הנתמכים על ידי המדינה במוסדות הרווחה.
משחק מכור מראש
במסגרת ההפרטה בכלל מערך ההשמה החוץ ביתית של משרד הרווחה, הוקם במשרד מנגנון מכרזים שנועד ליצור תחרות שתבטיח שירות מיטבי לנתמכי שירותי הרווחה, כמו גם תבטיח הליך מכרזי הוגן ושיוויוני בין השחקנים השונים בשוק הפעלת המוסדות. אלא שבפועל הדרך בה המשרד מנהל את המכרזים הופכת את המפעילים הוותיקים למונופול באספקת השירותים וכך גם בקבלת תקציבים מהמדינה.
תנאי הסף במכרזים מהווים חסם כניסה למציעים חדשים אשר נתקלים בקשיים בירוקרטיים ובדרישות מנהליות מורכבות. לעומתם המציעים הוותיקים כבר מכירים את הפגמים בהליך המכרזי ובמנגנוני הפיקוח, ויודעים שלא יידרשו לממש את הצעותיהם במכרז. כך המפעילים הוותיקים גורפים לכיסם 89 אחוז – 3.1 מיליארד שקל – מהתקציב הכולל שהמדינה מקצה להשמה חוץ ביתית. אם לא די בכך, על פי דוח המבקר, בפועל המפעילים הוותיקים משתמשים בשיטות טיפול שאינן עדכניות, מספקים שירותים שלא משתפרים, ובעקבות היעדר הפיקוח אף מידרדרים. כך, לדברי המבקר, נוצרת תחרות ״על הנייר״ בלבד, שמקנה יתרון למציעים ותיקים שמכירים את הפגמים בהליך המכרזי.
נותני השירותים הוותיקים מכירים את הפגמים במנגנוני הפיקוח ויודעים שלא יידרשו לממש את הצעותיהם. הם גורפים לכיסם מיליארדי שקלים
בעת הפרטת שירותי הרווחה קבעה המדינה כי בכל מכרז לאספקת שירותים חברתיים הסכום יהיה קבוע מראש כך שהתחרות בין המציעים תהיה על איכות השירות ולא על הצעת המחיר הזולה ביותר. אלא שהמידע על השירותים שהציעו המפעילים ואיכותם, ובגינם זכו במכרז, לא מגיע למפקחי המשרד ולכן בודקים רק עמידה בתנאי הסף הבסיסיים. לאגף הפיקוח והבקרה במשרד הרווחה אין כל מידע על התוכניות הטיפוליות ועל הצוות שהציעו הזוכים במכרזים, ולפיכך הוא אינו מסוגל לוודא כי השירות שניתן לאוכלוסיות השונות תואם את ההצעות שהוגשו.
מנתוני משרד האוצר עולה כי מפעילים המספקים שירותים חברתיים למשרד הרווחה הרוויחו פי 2.5 מהיעד שהציב המשרד, ונותרו עם עודפי תקציב של 106 מיליון שקל. גם העמותות המספקות שירותים השמה חוץ-ביתיים הציגו יתרות עודפים גבוהות מהמצופה: 38 אחוז מהעמותות רשמו יתרת עודפים של למעלה מ-100 אחוז ממחזור ההכנסות שלהן, סכום שעומד על כ-725 מיליון שקל. בקרב 20 אחוז מהעמותות יתרת העודפים עולה על 200 אחוז ומסתכמת בכ-393 מיליון שקל.
ממשרד הרווחה נמסר: ״התקופה שאליה מתייחס הדו"ח הסתיימה בשנת 2022, ומאז מיושמת תכנית נרחבת לשדרוג הליכי הרכש החברתי במשרד. כחלק מהתכנית הוקם במשרד הרווחה אגף ייעודי לרכש חברתי ונוספו תקני כוח אדם מקצועי בתחום. מהות התכנית היא הגברת התחרותיות וגיוון המפעילים, קיצור משך הזמן שנדרש להליך מכרזי, ועיבוי ושדרוג מערכי הפיקוח והבקרה, כל זאת בהתחשב באופי השירותים ומורכבותם. תכנית זו מלווה במערכות דיגיטליות מתקדמות, לטובת ייעול התהליכים ושיפורם. המשרד ממשיך לקדם תחומים רבים על פי תכנית עבודה משרדית מקיפה, אשר חלק ממרכיביה צוינו גם כהמלצות בדו״ח הביקורת.
משרד הרווחה מתקצב את התשלום למפעילי מסגרות חוץ ביתיות על פי מודל תעריפי עבור חוסה במסגרת. האחריות לספק כוח אדם למסגרות מוטלת על המפעיל לפי המפורט במודל התעריף. בשל מצב החירום במדינה מאז תחילת המלחמה מערכת פיקוח ובקרה הוקפאה בשל גיוס כלל העובדים לסיוע וטיפול בחירום, במהלך החודשים הקרובים בקרות תקינת כוח אדם יחזרו לפעול בדגש על בקרת כוח אדם.
יצוין כי בשנת 2024 המשרד העלה מערכת מקיפה אשר מרכזת את כלל נתוני ההתקשרויות ברכש החברתי, מאגר מידע זה מנוהל כיום באופן שוטף. כמו כן המשרד עובד על הקמת מאגר מידע לתקינת כוח אדם שיהיה שקוף לכלל גורמי הפיקוח במשרד.
אגף בכיר רכש, ואגף רכש חברתי שהוקם במשרד ב-2024, החלו במהלך מקיף של הכנסת גורמי הפיקוח לתוך תהליכי המכרזים השוטפים. כחלק ממהלך זה מבוצעים מפגשי אוריינטציה בכלל המחוזות עם כלל מפקחי המשרד, זאת במקביל לפיתוח גישה מותאמת לגורמי הפיקוח במערכות המידע של המשרד, כך שיוכלו להיחשף להצעות הזוכות במכרזים ולמאפייני המכרזים. תהליך זה נמצא בהטמעה בימים אלו ויאפשר למשרד לבקר ולפקח באופן מקיף על היבטי תקינת כוח אדם.
הבקרות שנערכו ע"י המשרד בשנת 2023 לא העלו פערים חריגים באיוש כ״א. המשרד עושה כל מאמץ לחזק את תהליכי הפיקוח והבקרה על איכות השירותים במסגרות השונות במטרה להבטיח את איכות השירותים הניתנים ובחינת היבטי כוח האדם במסגרות״.