"אני מחפשת את ניצולי הפסטיבלים שלא הגיעו לקבל טיפול באף אחד מהמרכזים", אומרת רוני למפרט, ממפיקות פסטיבל הנוקדים, שפועלת מאז ה-7 באוקטובר עם צוות המפיקים של הנובה לטפל בניצולים. "אלי מתנקזים המקרים שלא הצליחו להגיע לשום מקום אחר. אמא שמספרת על הבן שלא יוצא מהחדר, עם ירידה בתיאבון, לא תקשורתי עם החברים. בחורה שמספרת שהבן זוג שלה לא מצליח להתאושש. כמה כאלה שכתבו פוסטים שמדליקים נורה אדומה. מעבירים אותם אלי, כי אני מחפשת את המקרים האלה. הדאגה שלי כרגע היא שיש עוד מאות שלא הגענו אליהם בכלל. חלק גדול מהם בטח בסדר, אבל מתוכם יש אולי מנותקי קשר, מקרים קשים, שאף אחד אפילו לא רואה אותם".
הפקת הנובה מחזיקה במאגר המידע המדויק ביותר על מי שהיה במסיבה, כי הכרטיסים נמכרו בצורה שמית. המאגר הועבר לידי הביטוח הלאומי, ועל פיו משולמים היום סכומי כסף ראשוניים לניצולים. עם זאת, קיים חשש שיש אנשים ששמותיהם לא נמצאים במערכת, כמו אנשי צוות שעבדו באירוע, כאלה שרכשו כרטיס במקום או כאלה שנכנסו בחינם. קהילת הנובה הצעירה יחסית, רק בת שנתיים, מתקשה להגיע אל אלפי חבריה שהתפזרו באותו בוקר לכל עבר.
גם אם השמות נמצאים – אין תיאום והעברת מידע בין כעשרים מרחבי טיפול שונים הפועלים מאז ה-7 באוקטובר, חלקם גם משנים מקום מדי פעם. ייתכן שמישהו עבר באחד מהם, קיבל טיפול חלקי, ויתכן שישנם אנשים שלא הגיעו כלל לאף אחד מהם. לגופים השונים יש בעיה אמיתית של חיסיון המונעת מהם להעביר את השמות ביניהם, ולמפרט חוששת שיש קבוצה של מאות אנשים שלא נמצאים כעת באף מסגרת. להערכתה מתוכם עלולים להיות כ-50-70 בנ״א במצב נפשי חמור.
"אלה האנשים שצריכים לאתר כעת", אומרת למפרט, "ויש הרבה תסכול כשאחרי כל כך הרבה זמן אני לא מצליחה להגיע לזה. אנחנו נבקש היום ממשרדי המשפטים והבריאות לנסות לבטל את החיסיון כדי שהגופים השונים יוכלו להשוות רשימות. לצמצם את הרשימה לאלה שלא נקלטו בשום מקום ולא ביקשו עזרה, לא ברווחה, לא בחוות רונית, לא מכביה ולא אצלנו בכוכב הים. כל הנוגעים בדבר יודעים שזה הדבר הנכון לעשות כדי לאתר את השקופים ולהוציא אותם מתחת לאדמה".
בפוסט מיוחד שעלה לפני כעשרה ימים בעמוד הפסטיבל פנתה ההפקה אל הציבור בבקשה לקבל עזרה ולהגיע אל כל מי שיצא מאחת המסיבות שהיו באותו בוקר ולא הגיע לאף מרכז סיוע. לדברי למפרט, היו מספר פניות מאז, אולם הדברים לא הגיעו לתפוצה רחבה מספיק. היא חוששת שהמקרים הקשים ביותר עדיין נמצאים מתחת לרדאר.
למפרט הגיעה היום, יחד עם ניצולי פסטיבל נובה ומסיבות אחרות שהיו בבוקר ה-7 באוקטובר בנגב המערבי, הורים ומארגנים, אל ועדת הצעירים של הכנסת בראשות ח"כ נעמה לזימי (עבודה), כדי לדבר על הצרכים העדכניים של יותר מ-3000 איש, צעירים ברובם, כמעט חודשיים לאחר הבוקר שבו עברו את הנורא מכל.
"אחי שכב שמונה שעות בתוך שיח אחרי שריססו לו את האוטו בכביש המוות 232, שמונה שעות בין חיים למוות, מתעורר נרדם, מאבד דם, רסיסים בגב ברגל ובראש. אתמול אחי אומר לי: בשביל מה שרדתי? אני סובל מכאבים ומשרד הבריאות מדבר איתי על קנאביס רפואי? יש לי אישורים ואף אחד לא עוזר, וזו רק דוגמא קטנה לכל משרדי הממשלה", אמר בכעס מתן בריצנר, אחיו של ניצול מפסטיבל נובה, תושב הנגב המערבי. "אח שלי ראה כמויות של גופות והוא ילד בן 22, חודש הבא 23. הוא לא נרדם בלילות.הוא אמר לי משפט אחד ששבר אותי מבפנים: 'יש לי כדור ברגל ומנסים לדחוף לי כדורים'. הוא לא ייקח כדורים, הוא צריך CBD".
"הפתרונות שאתם נותנים לא מותאמים, השפה לא מותאמת", אמרה אסנת חסון, אימו של אלעד, ניצול נוסף. "הם צריכים לעבוד ולשבת עם אנשים שעברו איתם כברת דרך, הם לא יודעים לבדוק מה מגיע להם בטבלאות של ביטוח לאומי. תשמעו, אני לא ישנה מאותה שבת. נראה שאנחנו אמהות שמתפקדות בעבודה כרגיל, אבל זו טעות גדולה. אין לנו איזון נפשי כי להם אין. החבר'ה שחזרו, הניצולים, אין להם איזון, הם לא הולכים לעבודה, הם חייבים עזרה.
"עד עכשיו אין גוף אחד שלקח אחריות על כל הניצולים. אף אחד לא בא ואמר 'חבר'ה אנחנו כאן בשבילכם'. רק כל הגופים הפרטיים, וזה לא אמור להיות ככה. ילד בגיל 23 או 26 לא אמור לרוץ ולחפש עזרה על נפשו".
"תגרסו את הנהלים", זעק בריצנר, "תכתבו נוהל חדש. תעצרו הכל, את מי זה מעניין טופס 502? יש לכם את הרשימות, אתם יודעים מי שם, אנחנו ביום ה-53, מישהו קולט את זה?! אני בהלם שאני בדיון הזה בכלל. יש לי אנשים שלא דיברו איתם עדיין מהביטוח הלאומי. לעידן אין עובדת סוציאלית שמלווה אותו! בוקר טוב לכולם! למרות שאני אומר רק בוקר, אין טוב מאז הבוקר ההוא".
"המרכזים לא מקבלים שקל והם עוד מעט ייסגרו", הזהיר משה יוסף אלעד, מנהל פרויקט "אנשים טובים" בעמותת על"ם, משורדי הפסטיבל. שלושה מחבריו לעמותה שהגיעו יחד איתו לנובה בכדי לסייע לבליינים הזקוקים לכך במהלך האירוע, נרצחו. "האנשים האלה לא ילכו לממסד, אתם יודעים למה? כי הממסד וסצנת הטראנס אף פעם לא היו חברים. אנחנו יודעים הכי טוב לטפל בעצמנו, אבל המדינה צריכה להכנס ולממן את זה".
נציג הביטוח הלאומי, אחד הגופים היותר תפקודיים במדינה מאז הטבח, הביא נתונים מעודדים על מספר האנשים שהגיעו אליהם והועברו להם מענקים. עם זאת, הנוכחים ביקשו ממנו להקים קו מיוחד לפנויות של שורדי הפסטיבל עקב הצרכים המיוחדים. חה״כ לזימי הבטיחה שתפנה אל משרד ראש הממשלה בבקשה להקים גוף שיתכלל את הטיפול בניצולי הנובה. מילת המפתח שחוזרת ועדה אחרי ועדה היא תכלול.
מפתיע ומרתק היה לראות כמה מאנשי ונשות המקצוע שהגיעו לוועדה, כולל ממשרדי ממשלה, נחשפו בפתח דבריהם כאנשים שגדלו בתרבות הטראנס או קשורים אליה. השתייכות לתרבות מושמצת, שכוללת עשרות אלפי אנשים שוחרי טוב, הפכה למשהו שאנשים מתגאים בו.
"הקהילה שלנו חכמה מאוד", סיכמה למפרט, "היא יודעת לרפא את עצמה. כל הידע שצריך נמצא בתוך המרכז הזה, במעטפת הכי יפה אסטטית ונעימה, עם חברותא, אוכל, שתיה, זקני השבט שמלווים אותם. צריך רק להכיר בהם. שמדינת ישראל תבקש סליחה על ההפקרה השניה ותתחיל לממן את הטיפול הזה שמציל חיים".