בימים בהם הפרקליטות ומערכת האכיפת החוק נתונות תחת מתקפה חסרת תקדים על שקרים והסתה שנועדו לערער את מעמדן שלא לומר לרסקן – לא פשוט להוסיף עוד ביקורת על היועץ המשפטי לממשלה. אבל בניגוד למתקפות השקריות, הביקורת שתוצג כעת בפניכם מבוססת עובדות, והשורה התחתונה היא סיבה לדאגה חמורה.
אזרח העוקב אחר תיקי נתניהו השונים והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה עלול לצאת מבולבל. מצד אחד, במשך שלוש שנים מפגינה קבוצה של אזרחים מדי מוצ"ש בסמוך לביתו של מנדלבליט בביקורת מתמשכת על שורת החלטות בעייתיות ותמוהות בתיקי האלפים. מצד שני, הנה אותו יועץ משפטי הגיש לבסוף שלושה כתבי אישום נגד בנימין נתניהו, אחד מהם על שוחד. אם כך, הכיצד ניתן עוד לבוא אליו בטענות?
התשובה הקצרה לכך היא פשוטה: קשה לשכוח שבכל התיקים נתן מנדלבליט לנתניהו אינספור משיכות זמן, הקלות והנחות מפליגות, שפורטו אינספור פעמים, שחלקן אף עולה לכדי חשד לשיבוש חקירה ממש; בכל מקום שבו למנדלבליט היה מרווח פעולה עצמאי, נראה שהוא מסייע לנתניהו; וכבר פורסם כי השניים נפגשו בקביעות וביחידות ללא כל תיעוד עשרות רבות של פעמים בשנתיים האחרונות.
אולם בסוף, רק כששורת הפרקליטים המקיפה את היועץ נעמדה באומץ על משמר שלטון החוק, וכאשר התקשורת פרסמה חומרים מתוך החקירות שמגלים עד כמה הראיות חזקות, וכאשר עומדת הסכנה שהחלטה לא סבירה באופן קיצוני תיפסל בבג"צ תוך קעקוע יושרתו המקצועית – לא נותרה כנראה ליועמ"ש ברירה, אלא לעשות את הדבר המקצועי והנכון.
בכל התיקים נתן מנדלבליט לנתניהו אינספור משיכות זמן, הקלות והנחות מפליגות, שחלקן אף עולה לכדי חשד לשיבוש חקירה ממש
אולם גם התשובה הזו היא רק חלק מהתמונה. כי נתניהו צריך ממנדלבליט כמה וכמה דברים, ולא ניתן לראות את ההחלטה על הגשת כתבי אישום כסוף פסוק או במנותק מהמאזן הכולל. ההטבות שמנדלבליט נותן כיום או עוד עלול לתת לנתניהו, צריכות להציב את כולנו על המשמר. כן, עדיין.
נתחיל בשאלת מעמדו של נתניהו כראש ממשלה לאחר שהפך לנאשם. למרות שהסיטואציה הנוכחית אינה תחת תחולת חוק יסוד הממשלה, כך לפי משפטנים בכירים וחוקתיים, מכיוון שלא מדובר בראש ממשלה מכהן אלא בממשלת מעבר שעליה לא חל החוק – מנדלבליט מאשר לנתניהו להישאר על כסאו.
אשר לשאלת תיקי השרים שנמצאים בידי נתניהו כשאסור לו להחזיקם: מנדלבליט מאפשר בינתיים להשאיר את התיקים אצלו. ולגבי השאלה החשובה מכל, האם נתניהו כנאשם יוכל להרכיב ממשלה – על זה בדיוק אינו עונה מנדלבליט, ומתרץ: "זה עניין תיאורטי", למרות שאין עניין מעשי ורלוונטי מזה. שהרי כל המערכת הפוליטית ועימה מדינה שלמה, תקועה בדיוק סביב השאלה הזו.
כלומר אולי מנדלבליט הודיע על כתבי אישום, אבל את נתניהו הוא לא ממהר לפנות מכסאו, למרות שברור על פי כל היגיון של שלטון חוק, דמוקרטיה וערכים – שאסור לנתניהו להישאר דקה נוספת על כסא רה"מ. והרי כסא רה"מ זהו חבל ההצלה של נתניהו מאותם כתבי אישום עליהם החליט מנדלבליט. לכן הוא דבק בו. משם יש לו סיכוי לחבל או לעצור את ההליך המשפטי נגדו בתרגילי חסינות כאלה או אחרים. הכסא הוא המפלט. ואת זה בינתיים מנדלבליט נותן לנתניהו.
תעלומת 16 מיליון השקלים
המתנה השנייה שמעניק מנדלבליט יקרה עבור נתניהו לא פחות: דחייה בפתיחת החקירה מחדש בפרשת הצוללות והמניות. וזאת לאחר מהלך שיטתי ועקבי של מנדלבליט להרחיק את פרשת הצוללות מנתניהו עוד מפרוץ הפרשה.
כבר למחרת ההחלטה הדרמטית של היועמ"ש על שלושה כתבי אישום חמורים, דיווחה תמר אלמוג בחדשות כאן 11 שהחקירה שאמורה להיפתח בפרשת המניות של נתניהו – הקשורה לתיק 3,000 ושופכת על התיק אור חדש לגמרי – תידחה למועד לא ידוע.
לפני תשעה חודשים נחשפו גילויים חדשים שפוספסו בחקירת הפרשה והתגלו רק לאחר סיומה, גילויים הקושרים לכאורה את נתניהו לפרשת הצוללות: קשריו העסקיים עם בן דודו מיליקובסקי – ספק של טיסנקרופ – בזמן שהוא מקדם את העסקאות הראשונות, ועסקת המניות שנעשתה באותה עת ו-16 מיליון השקלים שהרוויח בסתר מבלי לדווח לאיש.
הגילויים החדשים מעלים חשד כבד שהגורמים המניעים את פרשת הצוללות אינם דרגי הביניים כנגדם ממליצה המשטרה להגיש כתבי אישום, אלא הדרגים הבכירים יותר: נתניהו ומיליקובסקי. החשד שעולה מהעובדות שהתגלו הוא שהשניים, אולי בשיתוף עם בן דודם ועורך דינם דוד שמרון, רקמו קנוניה לעסקאות רכש ביטחוני שמהן ייגזרו קופונים ורווחים אישיים.
החקירה שאמורה להיפתח בפרשת המניות של נתניהו – הקשורה לתיק 3,000 ושופכת על התיק אור חדש לגמרי – תידחה למועד לא ידוע
לגילויים אלה צריך לצרף את פיסת המידע הדרמטית שנודעה גם היא במרץ השנה: מאחורי גבה של מערכת הביטחון, נתניהו אישר לגרמניה למכור צוללות מתקדמות למצרים, המהוות פגיעה בביטחון המדינה ואף מסכנות חיי אדם.
אבל את כל החשדות הכבדים האלה לא חקר מנדלבליט עד כה. שלל תירוצים הושמעו לאורך החודשים האלה: "חקירה אחרי הבחירות", "תיכף חקירה", "אחרי השימוע". והנה אזלו התירוצים ועכשיו בדיווח קצרצר בערוץ הציבורי הפחות נצפה מספרים לנו שהחקירה תידחה למועד בלתי ידוע. עד מתי? אין לדעת. מה הסיבה? איש לא טורח לפרט. מי מרוויח מזה? החשודים שמקבלים זמן לשיבוש חקירה ומסמוס הנושא.
לעצור את שעון ההתיישנות
אבל מאחורי המתנה הזו של מנדלבליט, מסתתרת מתנה גדולה אף יותר. לא סתם מתנה, מסיבת הפתעה. קוראים לזה: לעבור את נקודת ההתיישנות. אמנם ההתיישנות על עבירת מרמה והפרת אמונים מתחילה אחרי 5 שנים, אבל ההתיישנות בעבירת שוחד מתחילה רק אחרי 10 שנים, כשהשאלה היא ממתי סופרים. אם מסתכלים בלוח הזמנים של פרשת הצוללות והפעולות שביצע נתניהו בפרשה, הן נעות סביב השנים 2009 ו-2010. כלומר לפני תשע ועשר שנים.
במאי 2009 נכנס נתניהו ללשכת ראש הממשלה. ביוני 2009 הוא יוזם את קניית הצוללת השישית – העסקה הראשונה בפרשת הצוללות, וכן אישור לגרמניה למכור שתי צוללות (ראשונות-נחותות) למצרים. באותה עת נתניהו מחזיק בסתר במניות בשותפות עם מיליקובסקי שהוא עצמו שותף של חברה ספקית של טינסקרופ.
יום לפני עסקת מיזוג מלאה בין מיליקובסקי לאותה חברה הספקית, נתניהו מוכר ברווח נאה את מניותיו. זה קורה ב- 2010. בהמשך נתניהו יוזם ודוחף ומקדם את שאר העסקאות בפרשה. אבל בכל הקשור לנקודת ההתיישנות, יש בהחלט אפשרות שכעת – בשלהי 2019 – אנחנו נמצאים בתקופה קריטית לעניין ההתיישנות בעבירת שוחד בפרשה.
ואם יש דבר אחד שיכול לעצור את שעון ההתיישנות: זה פתיחה בחקירה בפרשת המניות. אבל את זה, בדיוק את זה, מנדלבליט נמנע מלעשות. וללא כל נימוק.
אם מסתכלים בלוח הזמנים של פרשת הצוללות והפעולות שביצע נתניהו בפרשה, הן נעות סביב השנים 2009 ו-2010. כלומר לפני תשע ועשר שנים
מתחילים לראות את התמונה? אז כן, כתבי אישום הוגשו בחלק מהתיקים, אבל נתניהו בינתיים נשאר על כסאו באישור מנדלבליט ומשם יכול לארגן תרגילים הימלטות מכתבי האישום; והחקירה בפרשת הצוללות והמניות נדחית למועד לא ידוע. ועד שהיא כבר תיפתח, יש סיכוי ריאלי מאוד שכבר תחול התיישנות, וכך כל חלקו על פי החשד של נתניהו בפרשת הצוללות – יקבר לעולמים במצולות.
וזה הרגע של כל אזרח שוחר דמוקרטיה, משפטן, עיתונאי, איש מע' הביטחון ובכלל, להרים קול זעקה: חובה לפתוח מיידית בחקירה בפרשת המניות והצוללות. כל יום עיכוב מקרב אותנו לנקודת ההתיישנות וקבירת הפרשה, כל דקה של עיכוב מעלה חשד כבד לשיבוש חקירה מצד היועץ המשפטי עצמו.
אם מנדלבליט לא יפתח בחקירה מיד, אזי כשתקום וועדת החקירה הממלכתית בפרשה, מנדלבליט עצמו יצטרך להיחקר לכל הפחות על רשלנות ואולי אף על חשד לשיבוש חקירה. ועל העבירות האלה לכאורה של מנדלבליט, לא תחול בשנים הקרובות שום התיישנות.
