עשר שנים חיכה זאיד פלאח לקידום לבית המשפט המחוזי. אחרי 19 שנה כשופט בית משפט השלום בחיפה, בפברואר 2024 זה קרה, בערך. שר המשפטים יריב לוין החליט, בהסכמת מ״מ נשיא העליון דאז עוזי פוגלמן, למנות את פלאח לבית המשפט המחוזי, אבל עם כוכבית אחת קטנה בצד. הקידום הוא זמני, לארבע שנים בלבד. בסופן יעלה פלאח שוב לדיון בוועדה לבחירת שופטים. 

מאחורי הקלעים, כך נודע ל"המקום הכי חם", היתה מחלוקת בוועדה על קידומו של פלאח למחוזי. הפשרה, כרגיל במערכת המשפט, היא קומבינה מפוקפקת: מינוי על תנאי

מאחורי הקלעים, כך נודע ל"המקום הכי חם", היתה מחלוקת בוועדה על קידומו של פלאח למחוזי. הפשרה, כרגיל במערכת המשפט, היא קומבינה מפוקפקת: מינוי על תנאי. בעוד שלוש שנים יבחנו איך תפקד פלאח כשופט מחוזי ויחליטו אם הוא ראוי למינוי קבע. בינתיים הוא דן באחד התיקים הנפיצים בישראל: יורי הנורים לבית נתניהו בקיסריה. 

אחרי 40 יום במעצר, בחודש שעבר החליט פלאח לשחרר את ארבעת הנאשמים, אזרחים נורמטיבים שהודו בחקירתם במעשים והביעו חרטה מלאה. במשך יותר מ-20 יום הוא השאיר אותם במעצר, גם אחרי שהוגש נגדם כתב אישום ולא היה שום חשד לשיבוש חקירה. באחד הדיונים הוא טען שהחומר בתיק מצדיק 30 יום מחשבה. רק לאחר ביקורת חריפה על תנאי המעצר שלהם בבית המעצר קישון, על החיפוש בגופם לאחר שנפגשו עם חבר הכנסת גלעד קריב, והזמן המופרך שביקש השופט פלאח כדי להכריע בסוגיה – הוא הכריז על שחרורם. 

העובדה שכסאו של השופט אינו מובטח והוא יצטרך להצדיק את כהונתו מגלמת את הבעייתיות בקידומים זמניים, כמו גם בהחלטה לשבץ דווקא אותו בתיקים נפיצים

הוא אמנם כתב החלטה מפורטת ומנומקת על פני 30 עמודים וביקר את האישום המייחס להם מעשה טרור, אך החלטה על שחרורם היתה יכולה להתקבל הרבה קודם לכן. כפי שהוא עצמו קבע בהחלטתו, כתב האישום נגדם מחורר בלי סוף ונופח למימדים לא פרופורציונליים. אולם זה לא מנע ממנו להשאיר את הארבעה במעצר בית באופן חריג – לא נשקפת מהם סכנה ואין למשטרה חשד שישבשו את החקירה. 

קריצות לימין 

פלאח יודע היטב שלהחלטות שלו, בפרט בתיקים כה נפיצים, יהיו השלכות על ההחלטה אם להשאיר אותו במחוזי, במיוחד לאור הפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים. העובדה שכסאו אינו מובטח והוא יצטרך להצדיק את כהונתו, מגלמת בה את הבעייתיות בקידומים זמניים, כמו גם בהחלטה של נשיא בית המשפט המחוזי לשבץ דווקא אותו למשימה. פלאח הוא שופט נמרץ, שאפתן וחובב פרסום לא קטן. הוא קרץ לימין, בין היתר גם בהצהרה הבעייתית שנשא בפתח משפטו של השוטר שהואשם בגרימת מותו של סלומון טקה, בה אמר כי "זיכוי הנאשם אין משמעותו הטלת דופי במנוח או בקהילה, והרשעתו אין משמעותה הטלת דופי במשטרת ישראל". ארבע שנים אחרי הוא זיכה את השוטר. לשופטים בוועדה לבחירת שופטים הוא קרץ הרבה פחות. במשך שנים הם נמנעו מקידומו. 

פלאח אמנם דן רק בתנאי המעצר של יורי זיקוקי התאורה הימיים, אבל בתיק הפלילי עצמו ידון עוד שופט שמינויו זמני: שלמה בנג'ו. במקרה של בנג'ו, המצב הוא עוד יותר גרוע, בגלל שהמינוי הזמני שלו הוא רק לשנה. עד אפריל האחרון היה בנג'ו שופט בית משפט השלום בחיפה. קידומו יבחן בוועדה לבחירת שופטים באפריל הקרוב. 

ב- 2014, תחת שרת המשפטים ציפי לבני, הוא מונה לשופט תעבורה ובהמשך קודם לשופט פלילי בבית משפט השלום. בנובמבר 2023, חודש וחצי אחרי ה-7 באוקטובר, קיבל החלטה שסללה את דרכו לבית המשפט המחוזי. בנג'ו קבע כי ערבי ישראלי שפרסם פוסטים שמחים על אירועי ה- 7 באוקטובר יישאר במעצר עד תום ההליכים. הוא הוסיף כי אנשים כאלה חייבים להישאר מאחורי סורג ובריח ואין מקום לשקול חלופת מעצר. שלושה חודשים אחרי הוא כבר נכנס לרשימת המועמדים למחוזי. בדיון בוועדה הימין תמך בקידומו, השופטים התנגדו. התוצאה היתה פשרה עקומה מהרגיל של שנה בלבד במחוזי.  

חולשה באישום המיוחס

מי שעוד עומד בסיטואציה בעייתית הוא השופט עלאא מסארווה שקודם במאי האחרון לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אך למשך ארבע שנים בלבד. מסארווה דן בחודשיים האחרונים בתנאי מעצרם של דובר ראש הממשלה אלי פלדשטיין והנגד ארי רוזנפלד- תיק הנתפס כמקביל הפוליטי של תיק יורי הזיקוקים. 

מסארווה הורה לשחרר את השניים למעצר בית לאחר שקבע, בין היתר, כי קיימת חולשה באישום המייחס לפלדשטיין של כוונה לפגוע בביטחון המדינה. 

את ההחלטה הוא קיבל כעבור 12 יום אחרי שהוגש כתב האישום והנושא הועבר לפתחו. בסופו של דבר בשל ערעור שהוגש, מי שהכריע סופית בשאלת המעצר היה שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין, שנבחר לתפקידו בשל זיהויו כשופט ימני ושמרן והוכיח שהוא לא בכיס של הימנים. מתישהו ב-2028, יהיה מי שיבוא עם מסארווה חשבון על ההחלטה הזאת, רק כי ב-2024 העדיפו בוועדה קומבינות על מינויים ולהחליט שלא להחליט.