שופטי העליון יזמו את קידום השופט שדואג לאוריך ונתניהו בפרשת קאטרגייט

מאחורי מינויו של נשיא ביהמ״ש השלום מנחם מזרחי לשופט מחוזי, עומד – כך על פי מקורות בוועדה לבחירת שופטים – דיל שנרקם על ידי שופטי העליון. היוזמה לקידום כלל נשיאי השלום לשופטי מחוזי החלה להירקם לפני כשנה על ידי נשיא ביהמ״ש העליון, יצחק עמית. גורמים המעורים בפרטים ששוחחו עם המקום הכי חם בגיהנום טוענים כי מדובר בניסיון של השופטים ״לדאוג לעצמם״. ״השופטים העריכו שהקידום של מזרחי הוא רק עניין של זמן והעדיפו לדאוג גם לנשיאים האחרים״, הסבירו. ״הם פועלים כאילו הם ועד עובדים".

שמו של מזרחי בלט בהחלטותיו בפרשיות "קטארגייט", "הבילד" (הדלפת המסמכים המסווגים) ו״הפגישה הלילית״ בין ראש הסגל של נתניהו, צחי ברוורמן, לבין אלי פלדשטיין, ששימש כדוברו של נתניהו לענייני צבא. מזרחי הרבה להעביר ביקורת על החלטות המשטרה, והורה פעם אחר פעם של שחרור, הקלה בתנאי המעצר וביטול המגבלות שהוטלו על המערבים בפרשות.

לדברי מקורות בוועדה לבחירת שופטים, שופטי העליון ״נעצו״ את הקידום האוטומטי של נשיאי השלום בסוגיית התחרות: לטענתם לא סביר שנשיאי השלום ייאלצו להתחרות על מקומות במחוזי מול שופטים הכפופים להם, ולכן רצו לקדם מהלך קידומים גורף. הסיבה שהמהלך יצא לפועל רק ביוני האחרון היא סירובו של שר המשפטים, יריב לוין, לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולהכיר במינויו של יצחק עמית כנשיא העליון. עוד סיפרו מקורות בוועדה כי לאחרונה השופטים ביקשו לחזור בהם מהדיל, אבל לוין סרב.

מתוך שבעת השופטים שנבחרו רק מיכל קפלן-רוקמן, נשיאת בתי משפט השלום לנוער, תעבור לתפקידה החדש בתום כהונתה בשבועות הקרובים. נשיא ביהמ״ש השלום בירושלים, שמואל הרבסט, בחר לוותר על המינוי משיקולים אישיים, ולחמשת השופטים הנוספים שנבחרו למעשה ״שוריינו״ הכסאות במחוזי, בהם יתיישבו רק בסיום כהונתם בעוד 3-4 שנים. בכך מתייתרים כל תלונה שתוגש נגדם או ערעורים שיתקבלו על פסיקותיהם, שכן ההחלטה על מינויים כבר התקבלה.

משהו אישי

למינוי שופטים מחוזיים נדרש רוב של 5 מ-9 נציגים בוועדה, בניגוד לבחירת שופטי העליון, למשל, שנבחרים ברוב של 7 מ-9. בהנהלת בתי המשפט טוענים כי ניסו לקדם את המהלך לקידום גורף של נשיאי השלום כבר לפני כמה שנים ללא הצלחה. לטענתם הסיבה לקידום הגורף היא כי נשיאי ביהמ״ש השלום הוכיחו את יכולתיהם וראויים לקידום. 

מזרחי פסק באופן עקבי בשלוש הפרשות לטובת מקורבי ראש הממשלה. בפסיקותיו הוא הביע את דעתו על הפרשיות, תוך שהוא מגמד אותן ומנתח את הראיות שאספה המשטרה. בהחלטה אם להרחיק את יונתן אוריך מלשכת ראש הממשלה הוא גלש לשאלות משפטיות שבכלל לא קשורות לסוגיה שעמדה בפניו: האם אוריך הוא עובד ציבור או לא, שאלה שנדמית כלא-רלוונטית בהתחשב בחשדות שעומדים נגדו.

השופט מיכאל קרשן על מזרחי: ״הוא עושה טעות בעיניי כשהוא לוקח כל פעם את התיקים אליו, במקום לפזר אותם בין שופטים אחרים. זה כבר מתחיל להיראות כמשהו אישי שלו. זה לא נראה טוב״

בעולם המשפט, אחד המדדים להערכת החלטות שופטים הוא כמות הפעמים ששופטים בערכאות גבוהות יותר הפכו את החלטותיהם. במקרה של מזרחי, חמישה שופטים שונים מביהמ״ש המחוזי הפכו את החלטותיו לא פחות מ-14 פעמים. לא פעם הם גם ביקרו את מזרחי וציינו כי הוא מנתח את הראיות באופן שגוי, בין היתר כאשר החליט לאפשר ליונתן אוריך להמשיך לפגוש את רה״מ ובכך לסכן את החקירה בתיאום גרסאות.

באחד מדיוני הערר בבית המשפט המחוזי בלוד על תנאי מעצרו של ברוורמן אמר השופט מיכאל קרשן כי ״הוא (מזרחי, ר״ח) עושה טעות בעיניי כשהוא לוקח כל פעם את התיקים אליו, במקום לפזר אותם בין שופטים אחרים. זה כבר מתחיל להיראות כמשהו אישי שלו. זה לא נראה טוב״. העצמאות שהפגין מזרחי הייתה אמורה לפגוע בקידומו אם שיקולים מקצועיים היו מונחים על השולחן. 

חותמת גומי

בהצבעה על קידום נשיאי השלום בחרו נציגי לשכת עורכי הדין, יונית קלמנוביץ ומוחמד נעאמנה, וחברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) להימנע, כשמנגד נציגי בית המשפט העליון ואיתם השרים לוין, אורית סטרוק (הציונות הדתית) ויצחק קרויזר (עוצמה יהודית) הצביעו בעד. הסיבה להימנעות נבעה מטעם עקרוני בהצבעה על קידום כלל נשיאי השלום יחדיו, ביניהם גם מזרחי. 

על פי דיווחים, קלמנוביץ אמרה לחברי הוועדה כי "בעוד הרציונל המערכתי של קידום נשיאים למחוזי מובן, אני מאמינה שחברי הוועדה צריכים לדון סובייקטיבית בכל מועמד לגופו. אם רוצים לקדם מהלך עקרוני ואוטומטי של קידום נשיאים זה צריך להתבצע בחקיקה. חברי הוועדה לא חותמת גומי".

ההחלטה למנות את מזרחי והנשיאים הנוספים תמוהה במיוחד בעת הזאת של עומס קיצוני בבתי המשפט ומחסור בשופטים בעקבות ההחלטה של לוין שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים במשך שנה וחצי. במקום למנות שופטים למחוזי שיכנסו מיד לתפקידם, השופטים רקמו דיל שידאג לאנשיהם ולא לציבור. ששת הנשיאים שיקודמו לאלתר לדרגת שופטי מחוזי גם יזכו לתוספת של אלפי שקלים במשכורת, אף שהם נשארים בתפקידם הנוכחי.

מדוברות הרשות השופטת נמסר בתגובה: ⁠"נושא שכר נשיאי בתי משפט השלום שנבחרו לשופטי מחוזי ביום 28.6.26 נבחן בימים אלה על ידי הגורמים הרלוונטיים בהנהלת בתי המשפט. כפי שנמסר בהודעת דוברות הרשות השופטת: "הוועדה בחרה חמישה נשיאי בתי משפט שלום לכהונת שופטים בבתי המשפט המחוזיים לאחר השלמת כהונתם כנשיאים". ⁠נשיא בתי המשפט השלום בירושלים השופט שמואל הרבסט בחר מטעמיו האישיים והמקצועיים שלא להיכלל כעת ברשימת המינויים לשופט מחוזי.

הועדה בוחנת את התאמת מועמד לכהונה כשופט במועד בו היא דנה במועמדותו. כפי שצוין בהודעת דוברות בתי המשפט הנ"ל בציטוט מפיו של נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית: "קידומה של שדרת הניהול הבכירה של בתי משפט השלום לבתי המשפט המחוזיים הוא מהלך שהמערכת ביקשה לקדם מזה מספר שנים… נשיאי בתי המשפט השלום נושאים על כתפיהם יום-יום חלק ניכר מתפעול הרשות השופטת. הם הוכיחו יכולות מקצועיות וניהוליות יוצאות דופן, והם ראויים בהחלט לכהן כשופטים בבתי המשפט המחוזיים לאחר השלמת כהונתם כנשיאים".

בניגוד לשיקולים המוצגים, הבחירה נעשתה משיקולים ענייניים ומקצועיים בלבד ולא משיקול של קשיי התמודדות עם כפיפים. כאמור המערכת ביקשה לקדם את המהלך מזה מספר שנים ולא "דווקא בעת הזו" כמצוין בשאילתה. הטענה כי מינויים של נשיאי השלום לכהונת שופטי מחוזי משליך לעניין העומס אינה נכונה, הן משום שהם צפויים להשלים את כהונתם כנשיאים והן לאור המינויים הרבים של שופטים לערכאות השונות שנעשו במקביל למינוי זה".