ביום שישי האחרון התכנס פורום ראשי הרשויות הבדואיות בצפון לפגישת חירום ביישוב שיבלי אום אלג׳נם. על הפרק: השאלון המופץ במרכז לאימון יחידות בצאלים. השאלון שנחשף כאן לפני כשבועיים בכתבה של עינת פישביין כולל שאלות פוגעות ובוטות כלפי האזרחים הבדואים בישראל.
כמה דוגמאות. לשאלה "מהם הבדואים במדינה?" יכולים המילואימניקים לבחור לסמן את אחת האפשרויות הבאות: מפני אשפה באישור, גנבים, עוברי אורח תמימים, או מחבלים. שאלה נוספת מתייחסת להוראות פתיחה באש לגבי "בדואים בשטחי אש" (שוב, לא אזרחים), ומציעה בסעיף הראשון את האפשרות "יש לירות בכל הבדואים ברגע שמזהים אותם". גם שלוש התשובות הנוספות מאפשרות לירות ב"בדואים" לפי נוהל זה או אחר.
את זידאן כעביה, יו"ר הפורום שכונס לישיבת חירום, הניסוחים האלה לא שעשעו. לדבריו, הוא מוטרד מאוד מהסערה שחולל השאלון, והוא מחפש דרכים להרגיע את הרוחות. בשיחת טלפון עמו הבוקר הביע כעס – לצד ניסיון מתמיד לשדר נימה מפייסת.
"הוצאנו הודעת גינוי אבל עדיין הציבור הבדואי בצפון סוער. יש מתיחות, רבים פנו אלי וטענו שלא הגבנו מספיק בחריפות. קיבלתי גם התייחסות מאנשים ששירתו בקבע ויצאו לפנסיה או כאלה שעדיין משרתים במילואים. כמה מהם אמרו לי שדבר כזה לא היה עובר בשקט אם השאלות היו נוגעות לדרוזים או לבני עדה אחרת המשרתים בצבא".
קיבלנו במערכת הערות מאנשי מילואים שטוענים שהשאלון הזה אינו חדש, שכבר נתקלו בו לפני שנים.
"אף פעם לא נתקלתי בשאלון הזה ולא שמעתי על משהו דומה. זה הפתיע אותנו מאוד. זה בניגוד למחשבות שלנו ולשאיפות שלנו כאזרחי המדינה. קיבלתי הרבה פניות מחיילים בדואים מהצפון שהתאכזבו מאוד שכך מתארים אותנו, כפורעי חוק וגנבים".
השאלון מתייחס למצב בדרום. למה לדעתך דווקא שם?
"אנחנו חושבים שאם יש מקרים מסוימים של גניבה או כל דבר אחר – צריך לטפל במקרים עצמם ובפוגעים עצמם. למה להכתים אוכלוסייה שלמה אשר קשרה את גורלה עם ישראל ועם הדגל שלה? אנחנו מחפשים תמיד את האחדות עם האזרחים היהודים ומטיפים לחיים משותפים. הפורום שלנו, למשל, פעיל מאוד בעידוד בני העדה הבדואית בצפון להתגייס לצבא. אנחנו שותפים עם הצבא בפרויקטים רבים. ופתאום אנחנו נתקלים דווקא בתוך הצבא בשאלון כזה, בתוך ארגון שנתפס בעינינו כשוויוני. אנחנו תופסים את הצבא כיותר שוויוני ממקומות ציבוריים אחרים, ולכן זה עוד יותר מקומם אותנו".
אתה חושב שמדובר בבעיית עומק, שהשאלון מבטא יחס מהותי של הצבא לאזרחים הבדואים?
"אנחנו בטוחים שגורמים רשמיים לא עומדים מאחורי שאלון כזה. אני מאמין שהרמטכ"ל ומפקדים בכירים יתנערו ממנו. מה שאנחנו מבקשים זה שימצאו מי עמד מאחורי השאלון. אם היה כאן זדון – אנחנו דורשים שמי שאחראי יעמוד לדין. ואם היה כאן תום לב – אנחנו מבקשים התנצלות והתחייבות שהשאלון הזה לא יופץ יותר".
בהמשך מוסיף כעביה נימה של זהירות: "אני מבקש מהרמטכ"ל, החייל מס' 1, שיפנה לליבם של הבדואים כדי להבהיר את העניין. אנחנו רוצים שזה יטופל בהקדם. צריך לחנך ולהטמיע אצל כולם שהבדואים הם חלק מהמדינה ואסור להכתים אותם כאוכלוסייה שלמה בגלל מעשים של בודדים".
שמענו גרסאות לא רשמיות מפי אנשים ששירתו בדרום, שטוענים שמכיוון שיש אחוז גבוה של גניבות בשטח, השאלון הזה, בדרך מסורבלת, מנסה למנוע ירי אקראי לעבר גנבים. אתה מקבל את הגרסה הזו?
"ממש לא. אם יש בעיות נקודתיות – יש דרכים לטפל בהן. שאלון כזה הוא פוגעני כלפי ציבור רחב. כשצעיר בדואי מהצפון נתקל בסיפור הזה, הוא לא מכיר ולא יודע מה קורה בדרום. כל מה שהוא שומע זה שהוא משרת בצבא שלא מקבל אותו כאזרח מן השורה".
פורום ראשי הרשויות הבדואיות בצפון, בראשותו של כעביה, מייצג 8 מועצות מקומיות ומועצה אזורי אחת, הכוללות יחד כ-110 אלף תושבים. "אנחנו עוסקים בסוגיות ציבוריות ובנושאי רוחב ומשתפים פעולה", מסביר כעביה.
אתה מדבר לא מעט על הקשר עם הצבא ועל התסיסה דווקא בקרב חיילים.
"אני חושב שאם החיילים ישמעו שהצבא ישב ונפגש עם ראשי רשויות זה ירגיע אותם. הסערה הראשונית היא של אלה שנמצאים בתוך המערכת. זו פגיעה כפולה. אמרתי שזו לא דרכנו להתלהם, אני חושב שצריך להיות מהלך ברמה הבכירה".
נכון לעכשיו מישהו מהצבא פנה אליכם?
"עד עכשיו לא דיברו אתנו. העברנו את הפנייה שלנו ללשכת הרמטכ"ל וללשכת ראש הממשלה, ביקשתי שהנושא יטופל בהגיון. אנחנו מייצגים את האזרחים, אם יזמנו אותנו לפגישה אנחנו נדבר ונביע את עמדתנו. אם לא תהיה תגובה אני בטוח שתהיה לזה השפעה. זה יוריד מהמורל של החיילים שיישארו פגועים. זה יפגע גם בתפקוד גם של ראשי הרשויות. כשהצבא יבקש מאתנו להעלות את אחוזי המתגייסים, באיזה פנים הם יבואו אלינו?"
מה יהיה הצעד הבא שלכם?
"אם עד יום חמישי לא נקבל תגובה – נשב שוב ונקבל החלטות בעניין".
תגובת דובר צה"ל לטענות המועלות בכתבה תפורסם כאן כאשר תתקבל.
