לי וינברג

רציתי לתת נראות למי שייצוגו הפוליטי והחברתי נעלם ונאלם מהשיח החברתי בישראל.

במציאות הבלתי אפשרית של חיים בצל מלחמה, אנשים נשים וילדים מאבדים את זכותם/ן לצלם אנוש.

הציור מבקש לתת מקום לילד/ה שגדלים בתוך כאוס קיומי, מפגן סוריאליסטי של אלימות ותוקפנות עיוורת.

מתווה המפה הנרמז בפניה של הדמות מסמנה כישות גאוגרפית, זכויותיה נקבעות על סמך האזור המדיני אליו נולדה, בתוך או מחוץ הקו הירוק. פניה כמו ניבטות מתוך מסך של אמר"ל תרמי, שסומנו כמטרה בכוונת הסכסוך המתמשך.

bronco

קטן או גדול, טורף או נטרף, ביבשה באוויר או בים – כולנו חולקים את אותו כדור שברירי. כולנו יחודיים בזכות עצמנו, אבל הקסם האמיתי הוא ברגעי המפגש.

הציורים מבטאים אמנם מפגשים לא טבעיים בין חיות שונות, שלא היו מתקיימים כדרך הטבע, אבל יש בהם גם כדי לשקף את ניצוץ הפגישה בין אנשים שונים; את הסקרנות, הדחף להתחבר וההרמוניה. בעולם בו האינדיבידואל זוכה לעיקר העניין בקדמת הבמה וההישגים האישיים נחשבים לעיתים (ובטעות) היחידים, חשוב לדעת לאתר את רגעי הקסם בהם השלם גדול מסכום חלקיו.

עמית שמעוני

היפסטורי – סדרת פורטרטים של גדולי המנהיגים מההיסטוריה המודרנית בגרסאות עכשויות.

לפרויקט שתי סדרות, סדרה ישאלית וסדרה בינלאומית, והוא עושה חיבור בין מנהיגים איקוניים לבין סממנים חיצוניים ואופנתיים ששייכים לימינו. הדור הצעיר, "דור הסלפי'", "דור ה"Y –, הוא דור שגדל בצל הפוסט מודרניזם, במציאות סבוכה ולעיתים מבלבלת. מגוון הגירויים והאופציות מצד אחד, ותחושת אובדן האידיאולוגיות והשייכות מצד שני – הופכים אותנו, הצעירים של היום, לישויות גלובליות הנעות בין אופנות חולפות וגירויים מזדמנים.

התוצאה הסופית אינה באה להעביר ביקורת, לא על המנהיגים ולא על צעירי הדור, היא באה להעמיד מראה אל מול הצופה, שמלבד היותה משעשעת עשויה לגרום לו להתבונן פנימה ולבחון את הדרך בה הוא הולך, כאינדיבידואל וכחלק מקבוצה.

mygroundplay

מסיכות לא בהכרח חייבות להיתפס כמשהו שלילי אם יודעים מתי ואיך להשתמש בהן. לו העולם היה מושלם מסכות היו מיותרות היות ולא היה צורך לחפש משהו שיסתיר אותנו מפני הביקורת החיצונית.

אל תאפשרו לאף אחד לכסותכם במסיכה אשר אינה שלכם.

"להיות אתה בעולם שכל הזמן מנסה לשנות אותך זה ההישג הכי גדול"

דרך האמנות והעיצובים שלי אני אומרת לאנשים: תהיו מי שאתם ואל תפחדו ללכת נגד הזרם.הדמות החוזרת בעבודותי הינה פרי דמיוני ומעשה ידי, איתה יצרתי שפה אמנותית ודרכה אני מקדמת את האני מאמין שלי: נגד ההמוניות והחדגוניות, בעד האינדיוידואליות.

DARFISH

טבעונות היא מזמן לא סיידקיק, היא מחאה מרעננת וחשובה. אין דרך יותר טובה מלהביע אותה דרך סטיקרים, בלי המילים "בשר זה רצח, חלב זה סבל" – בצורה חיובית וחדשה על ידי תחליפים טבעוניים למזון מהחי.

* מתוך סדרת סטיקרים של תחליפי מזון טבעוניים

המקום הכי חם בגיהנום

החולצות של המקום באות להזכיר שאפשר לעשות דברים אחרת. ללכת נגד האמונה הרווחת, מול הייאוש והחידלון, בעד האנושיות, אהבת האדם, החירות וחופש המחשבה.

העיצוב החדש שהכין מתן שליטא (שעיצב גם את הלוגו ואת החולצה המקורית והלוואי שהיה מעצב לנו את החיים), יוצא במהדורה מוגבלת ומתמצת את כל זה למילה אחת: חם.

חום הוא מושג בפיזיקה שמתאר מעבר של אנרגיה מגוף אחד למשהו אחר. הוא אפילו לא קשור לטמפרטורה גבוהה, אלא אך ורק למעבר של אנרגיה. לשינוי. קור לעומתו הוא בסך הכל תחושה, שמקורה העדר או פליטה של חום. שינוי פאסיבי, כמעט עצירה במקום. חם פה, ואנחנו לא עוצרים, ולא מפסיקים להשתנות, וממשיכים לשנות.